איך זה להבקיע גולים בשער פתוח, במגרש כדורגל ללא שחקנים וללא שוער בפתח? משעמם וחסר טעם.. אפשר להכניס את הכדור לשער שוב ושוב, אבל לא יהיה 'אקשן' וניצחון, כל עוד לא יהיה מי שיתנגד. כך ברא הקב"ה את עולמו, מלא באתגרים. כל יום 'מעניין' מקודמו. בכל יום יש להילחם, להתמודד ולנצח מחדש.

"כל יומא ויומא עביד עבידתיה", אומר ספר הזוהר. לכל יום יש התמודדות מיוחדת, כי זו הדרך להשיג את המטרות של אותו היום. אם נתרכז ונתמקד אזי גם נצליח.

*
 
כך אומרת לנו התורה השבוע בפרשה "כי תצא". נשים לב איך היא שוב קוראת לנו לכל אחד, בלשון יחיד, "כי תצא למלחמה על אוייביך ונתנו ה' אלוקיך בידיך". כל אחד וה'אוייב' שלו, מרמה של הפרעה קלה, עד לרמה של אוייב. אתה אבל מקבל הבטחה מבורא עולם, "ונתנו ה' אלוקיך בידיך". הצלחתך מובטחת לא רק לניצחון, אלא הפסוק מוסיף "ושבית שביו". כלומר אתה עוד תצא עם ריווח. 

הפרשה גם מזכירה לנו את הקללה של בלעם ומספרת כעובדה "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה". כלומר מעבר לברכה המובטחת לך מכבר, תהיה לך ברכה נוספת, זו המגיעה מקללתו של בלעם.
אומנם יש מי שעושה לך את העבודה, הוא מבטיח ונותן לך כוח, אבל מוטל עליך 'לצאת למלחמה', בעשיה הקטנה שלך בתוכך. כשאתה מתגבר על היצר ב'עולם קטן' שלך, אזי יקרו דברים גדולים גם בעולם הגדול. שהאוייב יבוא מיוזמתו להשלים איתך, כנאמר 'גם אוייביו ישלים איתו".