הרב זושא וולף והרב מנחם מינצברג

ביום ראשון הקרוב, ראש חודש אלול, תפתח בעזרת ה' שנת הלימודים החדשה ה'תש"פ. עשרות אלפי תלמידים בכל מוסדות החינוך החב"דיים ברחבי ארץ הקודש - מגיל מעונות היום ועד לישיבות גדולות ולסמינרים, יצעדו בלב נרגש אל מוסדות החינוך ויתחילו את שנת הלימודים החדשה, מתוך אמונה ובטחון כי בעזרת ה' הם יצליחו בלימודיהם ויגדלו כראוי לבני ובנות חב"ד, לנחת רוח הוריהם, ולנחת רוח הרבי נשיא דורנו.

אלא, שנגד כל ה'יש' הגדול והכביר הזה, איום ברור מוחשי ומיידי מרחף על מפעל החינוך החב"די. אויב מר וקשה, נועז ומתוחכם, בעל אלף פרצופים ובעל תקציבים בלתי מוגבלים, הכריז מלחמה על הנוער החב"די: הסמארטפונים.

הגיע הזמן לומר את הדברים בצורה הכי ברורה והכי מפורשת: מכשירי הטלפון הנקראים משום מה "טלפונים חכמים", מקיימים בקרבנו היל"ת את דברי החכם מכל אדם בספר משלי, "כי רבים חללים הפילה, ועצומים כל הרוגיה". הסמארטפונים מהווים את האיום הגדול ביותר על צביון הדור הבא תלמידי מוסדות החינוך, ועל מערכת החינוך, בכל המסגרות ובכל הגילאים.

הסכנה שבמכשירים אלו היא כפולה ומקבילה: הן מבחינת הסכנה הברורה והמיידית בהיחשפות למראות אסורים בתכלית במכשירים אלו, והדרדרות רוחנית מהירה רח"ל אל עברי פי פחת; וסכנה לא פחותה מכך מהטלפונים הנקראים מסוננים ומוגנים כביכול – הרי שהשימוש בהם, כפי שכבר הוכיחו מחקרים מקצועיים וכל אנשי המקצוע העוסקים בנושא – פוגעים ביותר באישיותו ובהתפתחותו החברתית השכלית והקוגניטיבית, ועל אחת כמה וכמה לדמותו הרוחנית כחסיד המשדר 'פנימיות', רצינות ועומק בכל הליכותיו.

ואם כי פתחנו באיום המוחשי של הסמארטפונים על מערכת החינוך, הרי שלהוותנו האיום והסכנה שבמכשירי הסמארטפון הנו רחב הרבה יותר.

מכשירים אלו מהווים כיום איום מוחשי לצביונו הרוחני של כל אברך המחזיק מכשיר זה, איום על שלום הבית וצביונו החסידי כל זוג חסידי צעיר, איום על צביונה הרוחני של כל קהילה חב"דית שרבים מחבריה מחזיקים בסמארטפונים, וכן איום על שלימותו ודמותו של כל ריכוז חב"די, שחלק גדול מתושביו מרשים לעצמם להשתמש במכשירים אלו.

בחור ישיבה בעל סמארטפון, גם אם הוא מוגן – מחזיק בכיסו את האיום המיידי הגדול ביותר והמוחשי ביותר על הגדרתו כבחור ישיבה; על אחת כמה וכמה על הגדרתו כ'תמים'.

אברך בעל סמארטפון – מחזיק ברשותו את האיום המוחשי, המיידי והגדול ביותר על הגדרתו כאברך ירא שמים, ועל אחת כמה וכמה על מהותו כאברך חסידי חב"די.

קהילה או בית כנסת חב"די שחלק ניכר מחבריהם מחזיקים סמארטפונים וחברים בקבוצות מידע או חדשות פנימיות – מביאים אל בית הכנסת והקהילה את הסכנה הגדולה ביותר לצביונה החסידי, ולקיומם של שיעורי התורה והתוועדויות חסידיות.

ישוב חב"די שרבים מתושביו חברים בקבוצות חדשות ועדכונים מקומיים – מביא הדבר את גורם הסיכון המיידי והקשה ביותר לאחדות ושלימות היישוב, לקידומו ולהתפתחותו.

הדברים הבאים הם פשוטים וברורים, אך כנראה שמן ההכרח להבהיר זאת שוב, על אף פשטותם:
חסידות חב"ד, כפי שהתוותה על ידי רבותינו נשיאינו, החל ממייסד חסידות חב"ד כ"ק אדמו"ר הזקן, ועד לנשיא הדור השביעי והאחרון כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, העמידו את חסידות חב"ד כחוג החרדי ביותר בין כל חוגי היהדות החרדית, כתנועה שבה הדרישה והחתירה המתמדת לעבודת ה' היא המקסימלית מבין כל חוגי החסידים ומבין כל גווני היהדות החרדית. דמותו של אברך, משפחה, תלמיד ישיבה או תלמידת סמינר אמורים לייצג את קיום התורה ומצוות ועבודת ה' ברמה העמוקה ביותר הנדרשת, באופן של "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני".

כל מי שנמנה על דגל חסידי חב"ד ומבקש להדבק ברבותינו נשיאינו, כל מוסד חינוך חב"די, כל בית כנסת חב"די, כל קהילה חב"דית, כל יישוב חב"די, אמור לשאוף ולייצג את הדרישות הרוחניות הגבוהות ביותר מקרב חוגי היהדות החרדית ומחוגי החסידים.

אמת, תמיד היו בעיות חינוכיות מורכבות. מאז ומקדם היו בעיות של שלום בית, התמודדויות עם אתגרי הצניעות, ועוד. "יצר לב האדם רע מנעוריו". אולם הזמינות והמיידיות והעוצמה של כל האתגרים האמורים הוכפלו ושולשו עשרת מונים כתוצאה ממכשירים אלו, ה"קלוגינקער'פונים".

האם מישהו נותן את הדעת למשמעותה של פלטפורמת ה"וואטסאפ", אשר על ידה עשרות ומאות אנשים, יכולים להעביר בכל רגע כמויות אדירות של מידע, תכנים, סרטים, תמונות וכו' היישר לכיסי ומשם למוחי וליבי, ללא כל אפשרות לבקרה או חסימה? גשו נא לכל איש צוות בישיבה העוסק עם תלמידים, ושאלו את דעתו על כך.

איזה מקום יש להתייחס בציניות ובזלזול לסכנות החמורות הטמונות המכשירים אלו, כאשר גם בעולם הרחב מתחילים לעמוד על הסיכונים הגדולים שהמכשיר מייצר ונאבקים בכך. ראו נא את המאבקים הנחושים שמנהלים בציבור הדתי לאומי כנגד השימוש במכשירים אלו, גם המוגנים שבהם.

יהיו שיטענו שכיום בלתי אפשרי לנהל חיים בעולם ה'מודרני' ללא מכשיר זה על שלל אפשרויותיו וכיצד הוא מקל על החיים כיום. ובכן טענות אלו הם בלשון תורת החסידות הם פיתויי היצר ואמתלאות (אמת – לא), ובעברית פשוטה – הבלים. רובם המכריע של אברכי חב"ד אינם מחוייבים במסגרת תחומי עיסוקיהם לאחוז במכשירים שכאלו, וניתן לחלוטין להסתדר בלעדיהם.
כותבי שורות אלו עוסקים בשורה של תחומים המצריכים קשר רציף ומיידי עם אישים שונים, ובתחומים נוספים, ובכל אלו הדברים נעשים בס"ד בהצלחה ללא שימוש ביישום הוואטסאפ, ואף ממכשיר נייד שאין בו חיבור אל הרשת הממוחשבת, ואולי דווקא בשל כך הדברים נעשים בהצלחה.

אמת, ישנו מיעוט הנדרש לכך, אך אל להם להכתיב לקהילה כולה את כללי ההתנהגות הראויים. מצופה היה שדווקא הם יעמדו בחזית ויסבירו לצעירי הצאן את הסכנה הכרוכה בכך עבור מי שאינו חייב זאת, ובטח לא לקרוא לקהילה כולה להצטרף לאפליקציות אלו.

ומה יהיה על הסבתא החסידית מכפר חב"ד המעוניינת לראות את תמונת נכדתה השלוחה הצעירה מארצות אירופה, והיא יכולה לראות זאת כביכול רק על ידי ה'וואטסאפ"? הנה הסבתא היקרה עצמה יחד עם בני משפחתה הקרובה מסרו את נפשם בפועל ברוסיה הסובייטית על דקדוקי והידורי מצווה, בהידורים שחומרתם פחותה לאין שיעור מהסכנות הטמונות במכשיר דרכו מבקשים לשלוח את תמונות הנכדים החביבים.

כמה הגיוני ומתבקש המשפט שאמרה אותה אמא לבנה שנסע ל'קבוצה' לפני שנתיים: מאוד הייתי רוצה להיות איתך בקשר רציף, אך אם המחיר הוא הסחת הדעת על ידי המכשיר החכם (והמוגן), אני שמחה ומעדיפה לוותר על כך'.

גם באם מכשיר זה נחוץ לאברך כביכול במסגרת עבודתו או ענייניו המשפחתיים, האם הציור החב"די שלך והגדרתך כאברך חסידי 'פנימי' אינו ערך נעלה יותר הגובר לאין ערוך על האמתלא בשימוש במכשירים אלו?

מכאן הקריאה למנהלי ומנהלות מוסדות החינוך בכל הגילאים: תעוררו ללא הרף בקרב צוות החינוכי של המוסד ובקרב התלמידים על הסכנות המידיות הכרוכות בשימוש במכשירי סמארטפון גם המוגנים והמסוננים כביכול. עודדו והעלו על נס את התלמידים והתלמידות במוסדכם המשתמשים ב'מכשירים חסידיים' פשוטים, התורמים לשמירת דמותם הרוחנית, ולשמירת צביונו החסידי של המוסד.

מכאן הקריאה לכל מנהיג בקהילתו, רב, משפיע, גבאי בתי הכנסת: למען שמירת צביונה החסידי של הקהילה ובית הכנסת, עוררו תדיר את חברי הקהילה והמתפללים להרחיק מכשירים אלו מבית הכנסת, משיעורי התורה, מההתוועדויות החסידיות ומההתכנסויות הקהילתיות.

מכאן הקריאה לכל אבא ואמא, הדואגים ומסורים לחינוך בנם ובתם היקרים: הרחיקו ככל האפשר וככל היותר את הגיל בו צאצאיכם היקר יחזיק במכשיר זה ברשותו, גם במכשיר 'מוגן' ומסונן.
קריאת הקודש המפורסמת של רבותינו נשיאינו אמורה להדהד באזננו ללא הרף ("היום יום" – כ"ב שבט): כשם שהנחת התפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לאיש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל כיום חצי שעה אודות חינוך הילדים, ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם.

כאשר נעשה כולנו מה שבכוחנו לעשות ויותר מכפי כוחנו, נזכה בעזרת ה' כולנו לנחת חסידי מכל צאצאינו, שיגדלו כחסידים יראי שמים ולמדנים, לנחת רוח לנו ולרבי נשיא דורנו, ולכתיבה וחתימה טובה, ולשנה טובה ומתוקה.