שאלה: האם כל אדם צריך להשתדל לשמוע את תקיעות השופר בימי חודש אלול, או שזה מוטל על הציבור?

תשובה: התקיעות בראש השנה הן מצווה מן התורה, ואילו התקיעות בחודש אלול הן בגדר 'מנהג ישראל' בלבד.

מהמקורות עולה שבתקיעות אלול יש שני העניינים שבתקיעות ראש השנה: א) לעורר לתשובה; ב) התחלת ההכתרה של הקב"ה למלך. גם מה שנמנעים מלתקוע בערב ראש השנה, כדי להפסיק בין שני סוגי התקיעות, מוכיח שהתוכן והכוונה בשניהם זהים.

יש שכתבו שתקיעות אלו נתקנו בציבור בלבד, ולא ביחיד. ציבור שלא תקעו בשחרית, יתקעו לאחר מנחה, אבל לא בלילה. ומי שאוחז באמצע תפילת העמידה ולא יוכל אחר-כך לשמוע את התקיעות, מותר לו לעצור ולשמוע אותן באותו זמן. מנהג הספרדים לתקוע בעת אמירת י"ג מידות שבסליחות, המתחילות מב' באלול.

הרבי מליובאוויטש הנהיג בכינוסים וכו' לתקוע גם אחרי מנחה, מתוך מחשבה שאולי נמצא במקום מישהו שעדיין לא שמע היום תקיעות אלה, ומזה עולה שיש עניין ליחיד לשמוע את התקיעות.

מנהג קהילות אשכנז לומר מא' של ראש חודש בכל יום (עד הושענא רבה ועד בכלל) אחרי שחרית ומנחה את פרק כז בתהילים, "לדוד, ה' אורי", שבו נרמזו כל חגי תשרי. מנהג הבעש"ט לומר בכל יום מא' באלול שלושה פרקי תהילים, וביום הכיפורים – 36 פרקים, ומסיימים את הספר כולו אחרי תפילת נעילה.

הרבי קרא לצאת לכל מקום שיש בו יהודים, לזכותם בתקיעת שופר ולעוררם שבחודש אלול 'המלך נמצא בשדה', וכל אחד ואחד יכול לגשת אליו ולבקש שנה טובה ומתוקה.

מקורות: פדר"א פי"א ופמ"ו. טור ונו"כ, רמ"א והשלמה לשו"ע אדה"ז, ר"ס תקפא. פסקי תשובות ס"ק ג. לקוטי שיחות כד,131 ו-303.