מערכת COL
|
יום כ"א תמוז ה׳תשע״ט
24.07.2019
האם יש מנהגי אבֵלות הנוהגים גם בשבתות של בין המצרים?
האם יש מנהגי אבֵלות הנוהגים גם בשבתות של בין המצרים? ● הרב יוסף-שמחה גינזבורג משיב במדורו ב'שיחת השבוע' • לכתבה המלאה
תשעה באב בכותל המערבי (צילום: מנדי הכטמן)
שאלה: האם יש מנהגי אבֵלות הנוהגים גם בשבתות של בין המצרים?
תשובה: באבל פרטי פסקו הפוסקים שהשבת נכללת בימי האבלות של ה'שבעה', מכיוון שאסורים בה דברים שבצינעה, כמו לימוד תורה ודברים שבין איש לאשתו, אך אין לנהוג אבלות בפרהסיה בשבת.
בשולחן ערוך נאמר: "טוב להיזהר מלומר 'שהחיינו' בין המצרים על פרי או על מלבוש, אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצווה". והוסיף הרמ"א: "וכן בפרי שלא ימצא אחר תשעה באב, מותר לברך ולאוכלו בין המצרים".
עיקר הטעם לזה הוא מפני שהימים האלה קשים לישראל, ולא רצו לומר "שהחיינו... לזמן הזה". לפי המקורות המובאים ב'משנה ברורה' וב'ילקוט יוסף' אפשר לברך בשבת, אך לפי האריז"ל יש להימנע מכך גם בשבת, וכן מנהג חב"ד ומקצת הספרדים.
ב'שבת חזון' היה המנהג האשכנזי הישן (כנזכר ברמ"א) שלא ללבוש בגדי שבת. ואולם על-פי האר"י, הבעש"ט, בעל התניא והגר"א לובשים בגדי שבת כרגיל. ורבים גם נוהגים שלא לשנות באורחות שבת זו מכל שבתות השנה, ושרים ב'לכה דודי' כרגיל, ואין אומרים פסוק "איכה אשא לבדי" בניגון איכה, וגם את ההפטרה קוראים בניגון הרגיל ולא בניגון של קינות, ומזמרים בסעודות שבת את כל זמירות השבת, כרגיל, ומותר אף להוסיף עליהן.
הרבי מליובאוויטש כתב שבשבתות שבין המצרים יש להישמר מעניינים של חשש אבלות יותר מבשבתות כל השנה.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' ת ונו"כ. או"ח סי' תקנא ס"א וסי"ז ונו"כ. משנ"ב ס"ק צח, כף החיים ס"ק רה. פסקי תשובות ס"ק ד, וש"נ. יחוה דעת ח"א סי' לז, וילקוט יוסף מועדים עמ' תקנה. דרכי הלכה להגר"מ אליהו לקיצושו"ע סי' קכב ס"ק ו. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 46. שולחן מנחם או"ח ח"ג סי' רסה (=שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סי' רכז).
תשובה: באבל פרטי פסקו הפוסקים שהשבת נכללת בימי האבלות של ה'שבעה', מכיוון שאסורים בה דברים שבצינעה, כמו לימוד תורה ודברים שבין איש לאשתו, אך אין לנהוג אבלות בפרהסיה בשבת.
בשולחן ערוך נאמר: "טוב להיזהר מלומר 'שהחיינו' בין המצרים על פרי או על מלבוש, אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצווה". והוסיף הרמ"א: "וכן בפרי שלא ימצא אחר תשעה באב, מותר לברך ולאוכלו בין המצרים".
עיקר הטעם לזה הוא מפני שהימים האלה קשים לישראל, ולא רצו לומר "שהחיינו... לזמן הזה". לפי המקורות המובאים ב'משנה ברורה' וב'ילקוט יוסף' אפשר לברך בשבת, אך לפי האריז"ל יש להימנע מכך גם בשבת, וכן מנהג חב"ד ומקצת הספרדים.
ב'שבת חזון' היה המנהג האשכנזי הישן (כנזכר ברמ"א) שלא ללבוש בגדי שבת. ואולם על-פי האר"י, הבעש"ט, בעל התניא והגר"א לובשים בגדי שבת כרגיל. ורבים גם נוהגים שלא לשנות באורחות שבת זו מכל שבתות השנה, ושרים ב'לכה דודי' כרגיל, ואין אומרים פסוק "איכה אשא לבדי" בניגון איכה, וגם את ההפטרה קוראים בניגון הרגיל ולא בניגון של קינות, ומזמרים בסעודות שבת את כל זמירות השבת, כרגיל, ומותר אף להוסיף עליהן.
הרבי מליובאוויטש כתב שבשבתות שבין המצרים יש להישמר מעניינים של חשש אבלות יותר מבשבתות כל השנה.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' ת ונו"כ. או"ח סי' תקנא ס"א וסי"ז ונו"כ. משנ"ב ס"ק צח, כף החיים ס"ק רה. פסקי תשובות ס"ק ד, וש"נ. יחוה דעת ח"א סי' לז, וילקוט יוסף מועדים עמ' תקנה. דרכי הלכה להגר"מ אליהו לקיצושו"ע סי' קכב ס"ק ו. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 46. שולחן מנחם או"ח ח"ג סי' רסה (=שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סי' רכז).
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
