הרב שמעון אייזנבאך

מו"ח הרה"ג הרה"ח ר' שמואל יהודה הלוי וינפלד שליט"א, מיקירי ירושלים קרתא דשופריא, הכיר לפני כארבעים שנה תלמיד חכם מכובד בירושלים מחוגי הליטאיים, שהיה עומד בראש כולל לאברכים מצויינים והיה הוגה בתורה ואף הוציא לאור חיבורים וספרים, פרי עמלו בתורה, אך דא עקא - אותו אברך לא זכה לפרי בטן במשך קרוב לעשר שנים.

חמי שהכיר מקרוב וידע את מר ליבו ושל רעייתו לאחר שכל הטיפולים והסגולות לא הועילו, נכמרו רחמיו עליהם ועל הסובבים אותם והחליט לכתוב לרבי ולבקש רחמים עבורם. הוא רשם את שמותם ושם אמותיהם והעתיר לפני הרבי שיברכם שיזכו לזחו"ק.

במכתב מיום כ"ד מנחם אב תשמ"א, במענה למכתבו כותב הרבי לחמי באריכות אודות אותו זוג שעדיין לא זכה לחבוק ילד כשבסוף המכתב הוסיף הרבי עוד כחמש שורות, דבר שהוא די נדיר באורך התשובה ופירוטה. וכך נכתב בשולי המכתב:

"נ.ב. כיון שהשכחה מצוי', אפשר אשר מרת... או בעלה שי' - שכחו איזה פרט מהל' הצריכות בטהרת המשפחה, לכן עליהם לברר אצל רב מורה הוראה כל הפרטים בזה ועל מנת לשמור עליהם מכאן ולהבא ככל הדרוש."

למרות אי הנעימות בדבר שם הרב וינפלד את פעמיו לבית מדרשו של אותו ראש כולל והעביר לו את המסר ואת ההוראה שהרבי כתב במכתבו. הלה שמע את הדברים בפנים חתומות ללא תגובה שהיא.

לאחר שנה כבר חבקו הזוג הנ"ל את בנם הראשון ולאחריו נולדו להם ילדים נוספים. הילדים הללו, היום, הם עצמם כבר הורים לילדים והם כלל לא מעלים על דעתם שעובדת היותם בעולם הזה נזקפת להוראתו וברכתו של הרבי מליובאוויטש.

(בהערת אגב: מתשובתו המפורטת של הרבי ניתן להבין, שלא די לתור אחר פרט כזה או אחר מההלכות הנצרכות על מנת לקיימן עתה כדי לזכות לישועה אלא שדרושה גם החלטה חזקה ונחושה שמקבלים על עצמם לקיים את הנצרך לעתיד לבוא ומכאן ולהבא. יתכן שאם חסר בהחלטה נחושה על העתיד יכול הדבר למנוע את הברכה עתה. ויש לעיין בזה וגם במה שפתח הרבי ב"איזה פרט" לשון יחיד והמשיך ב"כל הפרטים בזה" בפרטים רבים)

•

לקראת חג הפסח תשמ"ח היתה לנו הזדמנות לנסוע לרבי. אני ורעייתי התלבטנו האם לנסוע אם לאו שכן היו מי שאמרו, שאם כבר נוסעים לרבי עם המשפחה עדיף לנסוע לתשרי או ליומא דפגרא אחרים שבהם זוכים להתוועדויות רבות יותר, לשיחות קודש ולחלוקות דולרים וכו' וכו'.

היתה שמועה שבחג הפסח הרבי נמנע ככל הניתן מלהתוועד וכו' כדי שהתמימים יסעו לביתם אחת בשנה וכן חסידים יוכלו לשהות במחיצת משפחותיהם בימים אלו של לפני הפסח ולאחריו וכפי הידוע היו כמה פעמים שהרבי לא נתן אישור להגיע לי"א ניסן או לפחות לחזור לחג הפסח.

סופו של דבר החלטנו שאנו נוסעים עם שתי בנותינו הקטנות כי מדוע לדחות דבר טוב למחר, אם אפשר להנות ממנו כבר היום. כשהגענו התברר שבחרנו בבחירה הנכונה, כי מאז תחילת הנשיאות לא היתה שנה שבה הרבי אמר שיחה בחול המועד בכל לילה בפסח וגם לא בשנים לאחריו. כמו כן היו חלוקת דולרים בשפע והיה נראה שהרבי מתאמץ לשמוח ככל יכולתו לקיים "ושמחת בחגיך" למרות שברון הלב מהסתלקות הרבנית ע"ה ומנצל כל הזדמנות להוסיף שמחה גם בקרב החסידים. אותו חג הפסח, לפניו ולאחריו היה רווי ב"גילויים" נפלאים ועוד חזון למועד.

בתנו הקטנה נחמי, זכתה לקבל בביקור זה שני דולרים מהרבי. אחד לפני חג הפסח ודולר נוסף לאחר חג הפסח. הראשון ביום י"ג בניסן והשני בכ"ה בניסן תשמ"ח. את הדולרים הללו שמרנו יחד עם כל הדולרים שבאמתחתי לאחר שרשמנו עליהם את תאריך קבלתם.

לימים נישאה בתנו מרת נחמי שתחי' לחתננו הרב חיים זקלס, כיום משפיע דישיבת תות"ל אלעד ולמרות המרחק מאילת לאלעד אנו זוכים להתוועד יחדיו כמו בחג הפסח כאשר הם באים להסתופף בצילא דאילת. בעיצומה של התוועדות בחול המועד פסח ביקש ממני חתני את שני הדולרים שקיבלה רעייתו מהרבי, כדי שיהיו למשמרת אצלם לברכה ולהצלחה.

ניגשתי איפוא לחפיסת הדולרים שניתנו מידו הק' של הרבי ושלפתי משם את שני הדולרים על מנת לתתם לבעליהם, והנה ראה זה פלא:

הדולר הראשון שקיבלה בתי ביום י"ג ניסן הוא יום ההולדת שלה. ואילו הדולר השני שקיבלה בכ"ה ניסן הוא יום ההולדת של בעלה!

כיון ששניהם ניתנו בשנת תשמ"ח, המלצנו - ברוח ההתוועדות - את לשון הברכה "שמח תשמ"ח 'רעים האהובים' - כשמחך יצירך (יום ההולדת..).. מקדם".

•

בשנות הנו"נים אירע פעם שאחת מבנותינו, בהיותה תינוקת סגרה את פיה וחדלה מלאכול ולשתות. הרופאה שלחה לערוך לה בדיקות ולאחר שהגיעו התוצאות אמרה שהכל תקין ויתכן שהתופעה היא ברת חלוף ובעוד יום או יומיים הכל ישוב לקדמותו, אלא שככל שחלפו הימים המצב רק הלך והחמיר עד שהיא נזקקה לעירוי נוזלים. נלחמנו איתה על כל לגימת מים והיא מסרבת לשתות מבלי סיבה הנראית לעין.

כשחלפו כמה ימים והמצב לא הוטב ביקשתי מהרבי ברכה. התשובה לא אחרה לבוא: "בדיקת המזוזות, אזעה"צ". היה זה בערב שבת. הורדתי מיד את כל המזוזות בבית, והם נבדקו אחת לאחת. תוך כדי הבדיקה נמצא באחת המזוזות דיבוק של שתי אותיות הפוסלות את המזוזה באופן שניתן היה להכשירה מיד ע"י ניתוק האותיות זו מזו. המזוזה תוקנה וכל המזוזות שבו למקומם.

באופן מפתיע מרגע שהושבה המתוקנת למקומה חל שיפור אצל הקטנה ותוך מספר שעות חזר תאבונה של הילדה כאילו לא אירע דבר.