דיי לחטטנות: העוף אולי מוליך את הקול. אבל זה לא הכל!

מנדי: "אומרים, שהתפקיד 'רב סרן שמועתי', הוא הרבה מעבר למשרה מלאה. עבודה סביב השעון ובכל היממה. אבל חייבים לעצור אותו לפעמים, כי מעומס העבודה העייפות גורמת ליציאה משליטה. "דיי לחטטנות", אמר לי ידיד לפני כחודש, לאחר שיצאה שמועה על פלוני אלמוני שרכש דירה.



"ישנו פתגם שאומר 'עוף השמים מוליך את הקול'. אבל אנו, כבני-אדם, מוכרחים לפעמים לנסות לחסום את דרכו, לא לתת לו לרוץ קדימה. מספרים, כבדיחה, שמתואמת עם המציאות - על רחוב רבי עקיבא בבני-ברק, שבקצה האחד שלו יהודי מבוגר מעד ונפל. כאשר הגיעה השמועה לסוף הרחוב - כבר שוחחו על מועד ההלוויה.

"חכמים, היזהרו בדבריכם", נכתב במסכת אבות. מאחורי כל שמועה מסתתרת נפש, או משפחה. שמעתם שמועה? עמדו מול המראה - וחשבו: כיצד הייתם רוצים שינהגו, לולא הייתם אתם 'המטרה'..."

***

ה'גדול' הוא בעצם 'קטן' - תשקו אותו, תנו לו לצמוח!

מנדי: "השבוע פורסמה הידיעה ב-COL כי בתום אסיפת הנהלות ישיבות 'תומכי תמימים' הקטנות בארץ הקודש, הוחלט שבזמן קיץ הקרב ובא חל איסור מוחלט על מנהלי הקעמפים, מיני קעמפים, קייטנות וכדומה, להעסיק תלמידים הלומדים בישיבה קטנה (העולים לשיעורים א', ב' וג'), הן בתפקידים רוחניים, כמו תפקידי הדרכה וכדומה, והן בשאר בתפקידים גשמיים, כמו תפקידי מטבח וטכני.



"סביב החלטה זו ישנם 2 דעות: הראשונה טוענת, תנו לבחור הצעיר את ה'אוויר' שלו. הוא מעוניין להיות מעט מנותק מהישיבה, 'בן הזמנים'. לשהות ב'מחנה קיץ' שבו יש רוחניות וגם גשמיות. יתרה מזאת, ברגע שהתמים מהישיבה הקטנה, בגיל העשרה המוקדם משמש מ'מפקד'/איש צוות וכו', הוא מקבל בגרות, אחריות ורצינות. הוא נותן דוגמא אישית לדור היותר צעיר שמקבל חינוך חסידי.

דולה - ואז משקה

"הטענה של הצד השני אומרת: הבחור עוד קטן. הוא צריך ש'ישקו' אותו לפני שהוא 'משקה' אחרים. לא מקומו להדריך ולתת דוגמא, תנו לו לצמוח לפני שהוא קופץ לתפקיד הבא. גם לשם הם יגיעו, אך ל'כל זמן ועת'. ואם הנהלות הישיבה החליטו - מי אנו שנערער על-כך?..."


"כור היתוך חינוכי ומנהיגותי"

משה: יש לי שתי זוויות הסתכלות על התמונה: א, כהורה, וב', כילד שזוכר חוויות שנצרבו בתודעה כל חיי, מה'קעמפים' או בגלגולן הקודם "הקייטנות".

כהורה, אני סבור שכשם שקעמפ חסידי הוא "סדן שמייצרים עליו תמימים", כמו שמצטטים מדי פעם, אז לבחור צעיר שמתפקד כמדריך או איש צוות בקעמפ – עבורו זה 'כור היתוך' חינוכי ומנהיגותי ממדרגה ראשונה.
מאידך, אני בהחלט מצפה מאנשי החינוך שידאגו להשגחה רוחנית מתאימה, ובשום אופן לא ארצה לשלוח ילד לקעמפ שאינו מפוקח דיו.

כילד, לא אשכח את הקייטנות, ויותר מכל, את המדריכים שארגנו אותם. תקופה שבה הכל היה אילתור אחד גדול, למעליותא, במסגרת האפשר כמובן. מכלום כמעט, הפיקו תכניות מלאות אתגר ואדרנלין. לא כמו בימינו שהתקציבים הרבה יותר גדולים, אז הכל היה סביב כושר ארגון ודמיון.

משחק אתגרי? 'סימני דרך' ברחובות כפר חב"ד, הכולל מציאת חידות חסידיות ופתרונן ב'תחנות' שכללו גם צינורות ניקוז, או מקומות מסתור אחרים.
טיול לילי? 'אש לילה'. אחד המדריכים שהיה מתנדב במשא"ז, הצטייד ב'מטאטא' מדגם 'קרבין' שראה ימים יפים יותר, אולי ממלחמת העולם ה-2, ואבטח אותנו ב'טיול'.
מדורה קטנה ליד הפרדס בכפר חב"ד ב' ענתה על הציפיות.

כיום, 'חוויה' שכזאת לא תעבור: בדרך חזור נתקלנו בכנופיית 'ערבים' שלאחר דין ודברים והורדת ה'כפייא' שלראשם, הסתבר כי אלו בחורים שדאגו שאת החוויה לא נשכח במהרה...

את 'סיפורי המתח' בדרך לטיול, את התחרויות, את ההימנונים המיוחדים. את קבלת הפנים המפתיעה עם שלל הפתעות מקוריות. את זה תשאלו כל אחד, קשה לשכוח.

עד היום יש לי קשר טוב עם אחד המדריכים שלי לשעבר, כיום הוא דמות חינוכית מוכרת ומוערכת. את הסטאז' הראשון שלו, הוא עשה אז, כמדריך - תלמיד בישיבה קטנה.
סדן שמייצרים עליו.

כולנו סומכים ללא פקפוק על הנהלת הישיבות הקטנות שפועלות בשיקול דעת חינוכי-חסידי ועליהן מוטלת האחריות למצבו הרוחני של ה'תמים' הצעיר, בלימודיו וגם בימות 'בין הזמנים'. האי ואולי, ניתן ליצור פיקוח רוחני הדוק על קעמפים, ולשם ניתן יהיה לשלוח בחורים גם מישיבות קטנות.

***

המחיר היקר של 'ביטוח לאומי' 

מנדי: "התורה חסה על ממונם של ישראל, ולכן אני רוצה לעלות נקודה חשובה ולעורר הורים רבים בחב"ד שלא מודעים אליה, והיא - תשלום עבור 'ביטוח לאומי' לבן-יקיר שלהם.

"נעשה סדר: כאשר תמים חב"די מגיע לגיל 18 הוא אמור לשלם (כמו כל אזרח) תשלום חודשי ל'ביטוח לאומי' על-סך 128 ש"ח, היות והוא לא מקבל תלוש משכורת עם הפרשה מסודרת של המעביד. אליה וקוץ בה: פעמים רבות המוסד לא דואג לשלוח התראות לבית המשפחה - וכך ה'חוב' נשכח, גודל מחודש לחודש ואף צובר ריביות משמעותיות.



"ואז... לאחר כמה שנים, כאשר ה'תמים' חוזר משנת ה'קבוצה' בדר"כ, הוא מקבל לפתע מכתבים אל תיבת הדואר, המלווים עם איומים של עיקולי חשבונות בנק ועוד, וההורים אינם יודעים כיצד להתמודד עם חוב בסך אלפי ש"ח. אז נכון, אם תעמדו על שלכם ותדרשו, הריבית אולי תימחק, אך החוב הכספי הגבוה יהיה לנטל. יתרה מכך - אם תמשיכו בשלכם ולא תשלמו - לאחר החתונה, כאשר בשעה טובה יוולד לבני הזוג הצעיר בן/בת, 'ביטוח לאומי' לא ישלם להם את התשלומים המגיעים להם עפ"י חוק.

"לאן אני חותר?...  ובכן, רצוי ואף חובה כי כל הורה ידאג לשלם על בנו (הלומד בישיבה) את הסכום הקטן מידי חודש, בכדי שלא יתעורר בוקר אחד עם חוב שנע בין 5,000 ל-10,000 ש"ח, במקרה הטוב. ככתוב: 'חכם, עיניו בראשו'...

משה: מנדי, אם בזכות מה שכתבת עזרת לכמה וכמה משפחות עם הנושא המעיק הזה, אשריך... עניין חשוב לעורר עליו, חוסר תשומת לב עלול להביא בעקבותיו עוגמת נפש גדולה.

*

עמדו הכן כולכם

משה: מזה שבועיים ימים, שפרסום על הכנס לרגל היום הקדוש ג' תמוז ב'ארנה' מקיף אותנו, בבתי הכנסת, ובכל אתר ואתר: כרזות, סרטוני הסברה וכו' וכו'.
25 שנה ליום הגדול והקדוש ג' תמוז, אולי היינו מצפים לתעמולה פחות 'ויזואלית', ויותר תמימה, חסידית, ו'פנימית'.

מי היה מאמין, שאנו נמצאים בנקודת הזמן הזאת, 25 שנה אחרי ג' תמוז.
זכיתי לראות כבחור בן 17, ב'מלך ביופיו', משה רבינו שבדור, מנהיג שבדור, עם שפעת גילויים ו'גילוי שכינה' שקשה להעביר אותו למי שלא ראה, מי שלא זכה.

נקודת זמן, שאם היה אי מישהו מעלה על דעתו משהו כזה בימים ההם, זה היה נחשב 'מחשבת פיגול' כפשוטו.

מאידך, ההשפעה העצומה של הרבי כיום, הקשר האישי שכל אחד חש, הישועות ש'מתגלגלות' והעולם שעושה צעדים גדולים לגאולה במוחש, כמו שהרבי לימד אותנו להביט מסביב, ולזהות, מצביעות על עובדה בלתי ניתנת לערעור: 'יתיר מבחיוהי'.



למרבה הצער, ואולי כדרך העולם, כל אחד חושב שהוא מבין הכי טוב את הכוונה העליונה. אולי דווקא בגלל המצב הבלתי אפשרי בו אנו נמצאים, וכדי לאחד את השורות, נצרכת כאן 'יציאה ממדידה והגבלה' ושימוש בכל הכלים, הקונבנציונליים התודעתיים והפרסומיים, להחדיר בכולנו את התודעה: מתאחדים!

ברכנו אבינו כולנו כאחד.