ראיין: משה כהנא, COL

לרגל חג מתן תורתנו, המכונה 'חג המו"צים', בחרנו לראיון חג דווקא רב קהילה חב"די צעיר, הרב חיים-הלל רסקין, מצעירי רבני קהילות חב"ד בארה"ק, שמונה לפני פחות משנה לרב קהילת חב"ד מרכז העיר פתח-תקווה.

הרב חיים הלל רסקין, בן 35, בנו של הרב יצחק רסקין שליח הרבי בברלינגטון-ורמונט ונכדו של הרב יהודה לייב רסקין ע"ה שליח הרבי במרוקו, מעוטר בכתבי הסמכה לרבנות ולדיינות מרבנים גדולים ומפורסמים בחב"ד ומחוצה לה, מחזיק בכושר לרב עיר מ'היכל שלמה', שימש ומשמש בפועל כמו"צ – רב מורה הוראה בכמה בתי דין להוראה.

גולשי COL נחשפו בוודאי למאמריו האקטואליים בענייני הלכה, במסגרת המדור "בעין משפט" מבית כולל להוראה ומשפט ברחובות בראשות הרב מאיר אהרון, המשלבים ידע מקיף בענייני השעה, בראי ההלכה הפסוקה, על פי מנהגי רבותינו נשיאנו.

הרב רסקין, כאמור מונה אך לפני פחות משנה לרב קהילת חב"ד מרכז העיר פתח-תקווה, קהילה מפוארת בת 100 שנה בדברי ימי חב"ד, מגולל מסה מרתקת על תפקידו של רב ומד"א עם שלל אתגרים בימינו אלה.

הרב רסקין, חייכן ונעים הליכות, בעל מבטא אמריקאי קל, מדבר בשטף והשיחה קולחת.

לפני פחות משנה זה קרה: נבחרת כרב ומו"צ לקהילת חב"ד מרכז העיר פתח תקווה:
בית כנסת הוותיק בעיר עומד על תילו למעלה ממאה שנה, ובעבר כיהנו בו פאר הרבנים הגאונים, הרה"ח הרב דוד חנזין זצ"ל והרה"ח הרב משה צבי נאה זצ"ל, ורבים אחרים. בית כנסת זה חתם פרק מפואר בתולדות חב"ד בארץ הקודש.
מה התחושות שלך, כאחד המו"צים הצעירים של חב"ד בארץ הקודש, בכניסה ל'נעליים הגדולות' הללו?

הרב רסקין: "כבר בגיל חצי שנה יצאתי לשליחות עם הוריי בוורמונט ברלינגטון... שם גדלתי בלי לבקר בחיידר מסודר, עד גיל 11. היתה תקופה שלימד אותי מורה אישי, חלק מהזמן אבי לימד אותי, קיבלתי שיעורים פרטיים בעברית וכו'.

למרות שזאת היתה המציאות בה הייתי בשליחות, הרחק מקהילה חב"דית מסודרת, הורי תמיד הקפידו ודאגו שאגיע ברמה הלימודית המתאימה לשכבת הגיל.

בגיל 11 נכנסתי ללמוד בת"ת חב"ד במונטריאול, לאחר מכן המשכתי ללמוד בישיבה בדטרויט, אהלי תורה-770 ושליחות כבחור בישיבה בשיקגו ואח"כ למדתי סמיכה בישיבה במוריסטון. מסלול חב"די-אמריקאי 'סטנדרטי'.

אחרי החתונה לפני 13 שנה נכנסתי לכולל של הרב מאיר אהרן ברחובות. נכנסתי למסלול של רבנות ודיינות, ונבחנתי במבחנים של הרבנות הראשית.

"יש לך כסא גדול, יש לך אחריות"

"ולגבי שאלתך בעניין רבנות בריכוז אנ"ש עם היסטוריה מפוארת: "במקום גדולים אל תעמוד", כאן היו גדולי עולם, כמו הרב חנזין, מזקני וחשובי רבני חב"ד, שלחם בעוז בשביל העניינים של חב"ד. שמעתי מהבן שלו, כשבאו לסגור מקווה חב"ד בפתח תקווה בור-על גב-בור, ענה בתוקף וללא חת: "ברוסיה סגרו מקוואות, בארץ ישראל לא יקום ולא יהיה!".

"מצד שני, יש שיחה הרבי י"א ניסן תשמ"ה על רב שהיה קטן ונמוך קומה. הוא התבטא: "נכון שאני קטן, אבל הכסא הוא כסא גדול". המשמעות לגביי היא: גם אם אתה קטן וצעיר יש לך כסא גדול ויש לך אחריות. זאת הנקודה.

ערכתי 'שימוש' אצל הרב לנדא בדיני ממונות, למדתי ממנו יושרה מחד, ותקיפות מאידך. אצל הרב בלינוב ערכתי 'שימוש' בדיני טהרת המשפחה הלכה למעשה, ולמדתי ממנו כיצד לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. בקהילה יש לנו את הגבאי הראשי הרב נפתלי ליפסקר, והגבאי ר' אפי סגל, שמסייעים להגדיל תורה ולהאדירה. ובכלל, יש פה קהילה נהדרת שגדלה ומתפתחת מיום ליום".

"איך נניח, חסיד בקהילה בגיל גבורות ירגיש בנוח לשאול אותך שאלה הלכתית?", אנו תוהים בקול.
הרב רסקין: "לא מתחילים ביום אחד. הייתי בתפקיד רב בית כנסת בכפר חב"ד ב', יש התנסות קודמת. יש שני סוגים של שאלות. יש שפונים עם שאלה הלכתית, ויש שאלה השקפתית. כשפונה אלי מישהו בשאלה הלכתית, הוא שומע את ההלכה ואני משתדל לציין בפניו את המקורות, אז הוא כבר יכול לקבל. הכל כתוב, זה לא ממני...
דרך אגב, לכל אותם אלו שלא חשים בנוח לשאול, נתקלתי במהלך השנים במגוון ניסוחים מתחמקים שניתן השתמש בהם בקלות ולקבל פסק הלכתי ישיר... כמו: "האם במקרה ראית התייחסות לנושא הזה?..." במקום לשאול שאלה ישירה...
בכל מקרה, תפקידו של הרב לענות לכל שואל בסבר פנים יפות.

כשיש שאלה של השקפה, זה מאוד תלוי בבן-אדם, כל אחד וסגנונו.


הרב רסקין הערב, בפעילות הכנה לחג מתן תורה בחצר בית הכנסת חב"ד בפתח תקווה

פעם הגעתי למכולת השכונתית, כשעמדתי בתור עמדה שם אשה וערכה רישום ל'מבצע מכירות' מסויים. כשהיא רשמה את הפרטים שלי , היא זיהתה אותי לפי השם: אתה הרב רסקין, רב הקהילה! אני קשורה לקהילת חב"ד, אני צריכה להתייעץ בעניין חינוכי". אנשים רבים זקוקים לאוזן קשבת. אז נכון, יכול להיות שאותו אדם מבוגר ממך, אך עצם התפקיד גורם לאנשים לפנות לקבלת עזרה ועצה".


כ'בוגר' כולל הוראה ומשפט ברחובות, כיצד השפיעה עליך האווירה, ההכנה בכולל, ל'חיים האמיתיים' כרב בקהילה חב"דית?
"אפשר ללמוד גם שו"ע וגם הלכה אבל זה לא מספק את היכולת לחבר את הלימוד - למעשה. מה שהכולל נתן לי הכי הרבה, זה להביא את ההלכה למעשה בפועל. זה הערך המוסף שלמדנו בכולל להוראה, הסתכלות נכונה ומציאותית שמשלימה את התמונה. כשמגיעים לקהילה זה הופך לדינמי מאוד, שואלים כל הזמן שאלות מהחיים.

גם בשאלות הלכה, פעמים רבות יש מחלוקת בין הפוסקים ואפילו גישות של רבנים, ואיך אמורה להיות ההסתכלות הכוללת – הלכתא למעשה בפועל. לא מספיק הידע מתי להגיד להחמיר ומתי ללכת על ה'קולא'. אני כותב טור הלכתי כל שבוע בעיתון בשפה האנגלית. פעמים רבות אני מגיע להתייעצות עם הרב מאיר אהרן והוא מאיר את עיני בעניינים סבוכים.

הרב אהרן בקי בש"ס ובפוסקים. יש לו הסתכלות ישרה הלכתית, השולחן ערוך החמישי, וזה מה שהוא הנחיל לתלמידיו."

מה האתגרים לדעתך, המיוחדים שיש דווקא בדורינו, לעומת הדורות הקודמים? תן דוגמא או שניים לשאלות בנושאים 'עכשוויים' שאולי בדורות קודמים לא התמודדו עימם.
"קהילה חב"דית בעיר פתח תקווה, לא נמצאת במקום חרדי סגור לכן סוגים שונים של חברים בקהילה: חסידים מהבית, חוזרים בתשובה, מקורבים וכו'. לכן יש שאלות שלא היו פעם.
אציין מספר דוגמאות: במשפחה שהילדים חזרו בתשובה, וההורים באים לסעודת שבת. מה קורה עם יין בקידוש, לא מבושל?

"היתה שאלה נוספת של משפחה שחזרה בתשובה והאבא לא לעת-עתה. המשפחה מתגייסת לקנות כסא גלגלים חשמלי, האם מותר לחתנו להשתתף ברכישה? הרי ברור שהאבא ישתמש בכסא שלו בשבת. אם יגיד לא, הקשר עם המשפחה יפגע, וכתוצאה מכך הם עשויים להתרחק עוד מקיום תומ"צ. עוד דוגמא של המורכבות שקיימת כיום.

"יש כיום תופעה נפוצה שלא היתה פעם: מבוגרים עם עובדות זרות בבית. רק בשנים האחרונות הנושא צבר תאוצה ויש הרבה שאלות הלכתיות: ייחוד, בישול עכו"ם. פעם לא היתה כ"כ המציאות שגוי חי בתוך הבית.

"אין תחליף למענה האישי"

עד כמה הדור הצעיר שואל שאלות ויש לו קשר אישי עם הרב? הקשינו.
הרב רסקין: "נכון שהיום אפשר לקבל תשובות במסרונים וכו'. מאידך, אנשים רוצים שמישהו יבין ויקשיב לשאלה שלהם, ולא איזו מכונה שתענה להם, למרות שזה יכול להיות אותו רב... וזה גם נכון ומדוייק יותר מבחינה הלכתית. 
כשעונים למישהו שלא מכירים זה לא אותו הדבר, כמו שיחה אישית עם שלל הניואנסים והפרטים הקטנים. במקום לענות במסרון, אני משתדל להתקשר ולשאול בשיחת טלפון לקבל רקע למעשה ואז יכול לתת תשובה נכונה ומדויקת יותר.

"גם כשמרגשים בנוח הם שואלים יותר בפרטיות ומסתמכים על התשובה יותר. הקשר האישי מאוד חשוב מאוד.

"אברך שלא השתלב בשיעור תורה, זה משום שלא אפשרו לו"

כמד"א, שעל פי ההלכה הוא 'בעל הבית', שנכנס בדרך הטבע לעובי הקורה בקהילתו. מה היית רוצה לשנות לשפר או לייעל?
"שמעתי מהשליח הרב גרינבלט מארגנטינה שכשיצא לשליחות אמר לו הרב חודקוב: "תדמיין איך אתה רוצה שהקהילה שלך תראה, וכך תתחיל לפעול בכיוון הזה".

"בפרטיות, חשוב מאוד להוסיף שיעורי אברכים, הוספה בתורה ושיעורי תורה. גם אברך שעובד למחייתו, העובדה שהוא לא משתלב בשיעור תורה זה משום שלא אפשרו לו אופציה טובה לכך. כשהגעתי לפה, עוד לפני שעברנו לגור פה, התחלתי למסור שיעור שבועי. בשיעור ביום חול מקליטים ומפיצים, ומספרים לי על זה כשאני הולך ופוגש אנשים ברחוב, גם כאלו שטרם הכרתי באופן אישי. כשיהודי מוסיף שעה בלימוד הוא מתרכז בתוכן רוחני, הוא מתעלה ומשתנה לטובה.


הרב חיים-הלל רסקין מוסר שיעור בבית הכנסת בפתח-תקווה

הרב רסקין נזכר בסבו, ממנו הוא לוקח דוגמא לחיים:
"סבא שלי ר' שמואל אייזיק הלוי פופאק ע"ה מקראון הייטס, היארצייט שלו אגב, בערב שבועות. היה איש עסקים, שעבד קשה, וכל יום ראיתי אצלו 4 או 5 שיעורי תורה בין-לבין. בשש בבוקר שיעור קבוע עם הרב זלמן גוראריה, ב-11, בשעה שלוש בצהריים, ובשבע בערב.

נוכחתי במשהו מדהים: אני ראיתי שכשהחברותא יושב איתו ולומד – שניהם מנותקים מהעולם. אחר כך מגיע עיסוק אינטנסיבי בענייני מסחר, ואז שוב הוא יושב ולומד בשיעור הבא.... זה נותן לי השראה, שגם מי שעסוק עמוק בעסקים יכול לעשות שילוב ולהצליח בשניהם."

"מה אתה למדת עם עצמך?..."

אנו עומדים כעת בפתח חג השבועות, חג מתן תורתינו. מה ההכנה הדרושה מאיתנו? שאלה למעשה.
"בהמשך לעניין הקודם שהזכרתי, כמובן להוסיף בלימוד. אבא שלי הרב יצחק רסקין נולד בשליחות במרוקו (הסבא הרב לייבל רסקין ע"ה השליח הראשון המפורסם למרוקו. אגב, הסבתא תבדלחט"א עדיין גרה ופעילה שם) בקיץ תשל"ה, כשאבי היה בן 14 וחצי היה הבר מצווה של אחיו מענדל והוא חזר בקיץ למרוקו. בחודש וחצי של 'בין הזמנים' הוא למד עם מקורבים. כשחזר הביתה, אבא שלו אמר לו: "היית בשליחות ופעלת? תכתוב לרבי!" ואכן כך עשה.

לאחר מכן, המזכיר הרב בנימין קליין הסתובב ב-770 ושאל: "איפה הילד רסקין?" ואז העביר לו מסר מהרבי: "הרבי קיבל את הדו"ח שלך על הפעילות שלך, שלמדת עם מקורבים וכו'. הרבי שואל, מה אתה למדת עם עצמך?..."

אני חושב שזה התשובה לשאלה הזאת, מה צריך לשפר בקהילה. בנוסף לכל השליחות עם אחרים אנחנו חייבים בשבילינו עתידנו וילדינו גם להשקיע בלימוד שלנו ובזה נזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!

"לפעול באנ"ש – זה לא פחות שליחות!"

הרב חיים הלל מוסיף מסר:
"אני דור שלישי בשליחות, אני חש שהשליחות של הדור שלנו היא גם בקהילה עצמה. משקיעים בדרך כלל בשליחות החוצה. שליח מחזיר אדם בתשובה אחר כך, לא תמיד הוא יכול להשתלב בקהילה חב"דית בצורה פעילה.

פעמים רבות מתמקדים בלהחזיר בתשובה, ופחות בלהכניס ולשלב בחיי קהילה. וזה מה שיש לנו פה בקהילה: ההתעסקות עם מקורבים שכבר התקרבו ולשלב אותם בקהילה. בשבוע שעבר אשתי פגשה בחורה שהתקרבה, ועכשיו צריך לשלב אותה בקהילה.
יש לה לקהילה את הכלי הזה להכניס אותם יותר לתוך חב"ד פנימה, וזו הזדמנות שאסור להחמיץ."

"איך אתה מעז להיכנס לרבנות?..."

הרב רסקין מכוון לא רק למקורבים, אלא גם לתוך המחנה פנימה:
"לא פחות מכך, אנ"ש צריכים לעבוד עם אנ"ש וזה לא פחות חשוב", הוא מדגיש, ומסביר:
"שאלו אותי פעם, איך אתה מעז להיכנס לרבנות ולא להיות שליח?...
סבא שלי הרב לייבל רסקין כשהיה בחור הוא היה מכניס לקודש פנימה לרבי את 'ליקוטי שיחות' להגהה, שלבחורים יהיו את השיחות...
פעם מזכיר הרבי הרב חודקוב אמר לו: "אתה יודע עד כמה הרבי עסוק בענייני הכלל הקשורים גם בפיקוח נפש. איך אתה מעז לקחת את הזמן של הרבי?!"
הוא אזר אומץ וענה לו: "שלחסידים יהיה את השיחות זה לא פחות פיקוח נפש..."
לאחר אותה תשובה הוא סיפר שהרבי המשיך להגיה את השיחות... זה היה ליקוטי שיחות חלק א' וחלק ב'.

הרב חיים הלל רסקין מסכם: "בהמשך לשליחות של סבא שלי, אני מרגיש שליחות עצומה להכניס ליקוטי שיחות, רבי והלכה בתוככי קהילת חב"ד. הלוואי שנצליח לגרום לרבי נחת!"