מתי מדליקים את נרות החג?
תשובה: את נרות החג מכינים רק אחרי צאת השבת (בת"א: 8:28). אסור להדביק את הנרות בפמוטות משום איסור 'ממרח' בחג, אך מותר לנקות את הפמוטות בסכין או בכלי אחר. אסור להבהב את הפתילה ולתקנה או לחתוך נר לשניים בחג, אף לצורך היום. מדליקים נרות מאש קיימת, ואם מעבירים את האש על-ידי גפרור, אין מכבים אותו אלא מניחים אותו שיכבה מאליו.
מותר להדיח כלים בשבת כל עוד יש סיכוי שיזדקקו להם בשבת עצמה, וכמו-כן מותר להוציא מאכלים (מבושלים) מהמקפיא (או להכניס בקבוקי משקה למקרר) לצורך הלילה, כל עוד אין בזה טרחה יתרה. אבל אסור לערוך את השולחן בשבת לצורך הלילה.
מכיוון שאיסור הכנה משבת ליום אחר כולל גם דברים שאין בהם משום מלאכה, אסור גם (לנוהגים בכך) לשטוח בשבת עשבים וענפי אילנות בבית הכנסת לכבוד חג השבועות.
אסור לגלול את ספרי התורה בשבת לקריאת שבועות. אם אפשר, יש להכינם מערב שבת, כדי שלא יהיה צורך לגוללם בחג עצמו, בשעה שהציבור ממתין.
מותר לישון בשבת כדי להיות ערים בליל שבועות, אבל אסור לומר שישנים לשם כך.
מותר ללבוש בגדי חג בשבת, וכן לטבול בשבת לכבוד החג, מכיוון שנהנים מזה עוד בשבת, אף שעיקר הכוונה לצורך מחר, ובלבד שלא יאמרו זאת בפה.
מקורות: ס' חסידים סי' רסו. שו"ע אדה"ז רצ,ו. תצד,יד. קצות השלחן סי' קמו בבדה"ש ל. פסקי תשובות סי' שב ס"ק ב, שכג ס"ק ח ובהערות. לוח 'דבר בעתו'.