מאת: כתב COL

*

בתקופה האחרונה המחירים של פירות וירקות בארץ ישראל עלו מעלה מעלה. בכל בית בישראל יש צריכה גבוהה של אותם מצרכים, היות והם בסיס למטבח וכן מוצרים מלאים בבריאות. 

רובנו שואלים את עצמנו: מדוע המחירים כל-כל גבוהים, והאם מתי שהוא נצפה בירידה? בראיון שהעניק מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו תקבלו תשובות לחלק מהשאלות שלכם.

***

השאלה הבסיסית היא: מדוע מחירם של חלק גדול מהפירות גבוה בתקופה זו?

"ענף הפירות מתנהל כשוק חופשי, משרד החקלאות אינו יכול לומר לחקלאי חסר מנגו - אני מחייב אותך לשתול מנגו. משרד החקלאות לא רשאי ולא רוצה להגיד לחקלאי באיזה מחיר למכור את סוג א' של המנגו ואיזה מחיר למכור את סוג ב' של המנגו, ומהי ההנחה במחיר שיעשה למי שקונה בכמות גדולה. בשוק חופשי מחיר הפרי נקבע לפי איכות הפרי, ההיצע והביקוש. ניהול מו"מ נבון של החקלאי הוא המתכון לקבל מהסיטונאי מחיר סביר לפירות שמוכר.

"הטבע לא מאפשר בצירת ענבי מאכל בכל ימות השנה. ולכן, באמצע העונה כשיש הרבה ענבים מחירם נמוך ובתחילת העונה או בסיומה ההיצע של הענבים קטן ועל כן מחירם גבוה. מחוץ לעונה יש מחסור בענבים ועל כן מייבאים ענבים בטיסה, ולכן - מחירם גבוה. מי שרוצה לאכול ענבים אף מחוץ לעונתם - שישלם, מי שרוצה לחסוך מכספו, לא יקנה ענבים שיובאו מחו"ל במחיר של 40 שקל לקילו".

החקלאים בארה"ק טוענים, כי במהלך השנה הם מקבלים מחיר נמוך בשוק הסיטונאי ומרשתות השיווק על פירות וירקות. מדוע?

"תראה. הסיבה העיקרית היא, שברוב ימות השנה יש עודף תוצרת של פירות וירקות וכשיש היצע גדול של סחורה - המחיר יורד. סיבה שניה - חקלאי ישראל הם חקלאים מקצועיים וטובים, אך חלק מהמגדלים הם סוחרים גרועים ולא יודעים לעמוד על המקח ולמכור את תוצרתם במחיר יותר גבוה. כיום הם לוקחים 'מאכער' בלשונם - 'משווק' שיודע לנהל עבורם מו"מ לקבלת מחיר גבוה יותר מול הרשתות או מול הסיטונאי".

כיצד מגיעים למצב שבו יש עודף תוצרת של פירות וירקות?

"משרד החקלאות לא אומר לחקלאי מה לגדל, וכשכמות גדולה של חקלאים מגדלים אותו מוצר - יש 'הצפה'. וכן, הענף התייעל, יש זנים חדשים, שמייצרים כמות יותר גדולה ולכן יש יותר תוצרת. כמו כן, פותחו אריזות כך שלפירות ולירקות יש חיי מדף ארוכים יותר, ועל כן יש יותר תוצרת על המדף. בעיקר - יש התייעלות בשיטות הגידול בבתי הצמיחה שהתוצאה היא שיש כמות גדולה יותר של ירקות מבעבר, כך שהתפוקה והפריון עולים כל הזמן. ב-95% מימות השנה יש עודף של פירות וירקות ויש שפע בשוק, והמחירים נמוכים לעומת מחירם באירופה, וזאת למרות שמחיר המים והעבודה אצלנו יקרים יותר מאשר באירופה".

אם ישנה סחורה רבה בשוק. מה עושים עם עודף התוצרת של פירות וירקות?

"העודף מופנה לייצוא למדינות מעבר לים, ולעיתים גם לארגוני חסד כמו 'לקט ישראל' וכשיש עודף גדול מאוד משמידים עודפים על מנת שהשוק לא יקרוס".

ניקח את האבוקדו לדוגמא: יש חודש שמחירו 10 ש"ח לקילו ויש חודש 40 ש"ח לקילו. מה ההסבר?

"ישראל לימדה את העולם לאכול אבוקדו כפרי בריא וטעים, והיצוא הכי גדול של פירות מישראל הם האבוקדו והתמרים. אם יש יצוא גדול של אבוקדו, דבר זה מלמדנו שיש עודף תוצרת, ולכן רוב ימות השנה האבוקדו נמכר במחיר נמוך. בתחילת עונה או בסיומה יש מחסור ולכן מחירו גבוה. יש לשים לב שיש זנים שונים של אבוקדו ולכל זן יש תאריך לקטיפתו. אם נקטף או שווק לפני הזמן- הטעו את הצרכנים. קנייני האבוקדו ברשתות השיווק ובשווקים יודעים זאת, ואסור להם מוסרית למכור לאזרחים אבוקדו שהוא בוסר כיוון שאינו יכול להבשיל בבית".

יש הטוענים - כי קיים מצב שבו יש יבוא פרוע של פירות וירקות מחו"ל, האמנם?

"אין לי תשובה. סך כל היבוא של פירות וירקות מחו”ל בממוצע בשנים האחרונות הוא כ- 3.7% מהתוצרת של הפירות והירקות הנאכלים בישראל. וזה בוודאי לא כמות שמוגדרת כ-"יבוא פרוע". כמו כן, על פי הסכמי הסחר הבינלאומיים אסור לנו לאסור יבוא, כי אם נאסור יבוא של פירות וירקות – לא נוכל לייצא פירות וירקות לאותה מדינה. מדינות זרות מוכנות שנייצא להם פירות רק בתנאי שנאפשר לייצא מהן אלינו.

"בפועל, היבואנים מייבאים את ה- 3.7% פירות וירקות בימים מיוחדים כשיש ביקושים חריגים, כמו לפני פסח או חגי תשרי, או כשיש מחלה שפגעה באותו שבוע בעגבניות וקיים חוסר בעגבניות בחנויות.

"מחסור בעגבניות גורם להעלאת מחירה של העגבנייה לצרכן, מחיר אשר הגיע לפני כ-3 שנים למחיר של 16 ₪ לקילו. על כן, היבוא מוריד את מחירה של העגבנייה למחיר סביר לאזרחי ישראל. כאמור, כל אלו מקרים חריגים. אך ככלל, כל השנה יש עודף של פירות וירקות מתוצרת ישראל ובמחירים סבירים".

מדוע החקלאים מתלוננים שהם בפשיטת רגל ונטשו את החקלאות?

"חקלאים בארץ ובעולם תמיד מתלוננים. בפועל, כמעט כל האדמות שראויות לעיבוד חקלאי- מעובדות, וכל מי שנוסע בכבישי ישראל רואה זאת. אדמות החקלאים שפרשו מעיסוקם בחקלאות מחמת גיל או מבחינה כלכלית, מעובדים היום על ידי חקלאים אחרים כך שכמות התוצרת לא קטנה".

אם כך: האם החקלאים שעובדים בחקלאות מפסידים כסף?

"ככלל - לא נכון".