עיריית לוד והחברה הכלכלית שלה, יחד עם אנשי עמותת 'אדרבה לוד' שוקדים בימים אלה על הקמת מרכז תיירותי-חינוכי ייחודי, שיציג את אחד הפרקים המסעירים המרתקים והחינוכיים בתולדות העם היהודי: תקופת התנאים.

בימים אלו שוקד צוות שלם על תכנון הפרויקט, במימון עיריית לוד שהקצתה לשם כך תקציב של כמיליון שקלים. על פי ההערכות, בתוך שנתיים עד ארבע שנים המרכז יעמוד על תילו. הוא יתפרס על פני שטח של 2,500 מ"ר על פני שטח בן 5 דונם שעיריית לוד הקצתה במיוחד לשם כך ברחוב העלייה באזור העתיק של העיר, שבו נמצאו פסיפסים בני 1,500 שנה ויותר. אל הפרויקט חברו גם האגף למורשת במשרד ראש הממשלה, משרד החינוך ומשרד החינוך.

לוד, שהיא אחת הערים העתיקות בארץ ואף בעולם כולו, הייתה לאחר חורבן הבית המרכז היהודי הבולט ביותר בארץ במשך שבעים שנה.

העיר מוזכרת כבר בתנ"ך, בספר דברי הימים א' (ח', י"ב): "בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה". ההתיישבות היהודית באזור אירעה ככל הנראה בתקופת מלכותו של יאשיהו, כאשר בני שבט בנימין התיישבו באזור בעקבות הרחבת הממלכה מערבה.
לוד מוזכרת גם בגמרא בבבלי, במסכת מגילה (ד' א.): "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון". בספר עזרא מצוין כי עם חורבן בית ראשון גלו תושבי לוד ושבו אליה עם שיבת ציון: "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה".

במהלך מרד החשמונאים שהחל במודיעים הסמוכה, שיחרר יהונתן החשמונאי את לוד מהיוונים וסיפח אותה ליהודה. בשני הדורות הראשונים שלאחר חורבן בית המקדש השני, הייתה לוד השנייה בחשיבותה לאחר יבנה וחכמיה. בין פטירתו של רבן גמליאל למרד בר כוכבא, לוד הפכה לעיר שבה רוכזה ההנהגה של העם היהודי באותה תקופה. בין חכמיה ניתן למנות את ר' אליעזר הקפר, ר' חמא, ר' יהודה בר אילעי, ר' יהושע בן לוי וחותנו ר' יוסי בן פטרס, ר' אחא ור' יהודה בן פזי.

*

ובחזרה לימינו: המרכז המתוכנן יזמין את המבקרים בו לחוות, להתנסות, לדון וליצור. המבקרים "יפגשו" עם דמויות מן העבר ועם סיטואציות אשר יזמנו דיון ושיח ויעוררו רגש חשיבה ודמיון. המרכז יציע המחשות והתנסויות מפתיעות סביב סוגיות, ערכים ואופני חשיבה מעולמו של בית המדרש.

יאיר ליברמן, מייסד 'אדרבה' שאחראי על היוזמה להקמת המרכז אמר כי "למגזר החרדי יש חשיבות גדולה לנושא הזה, משום שהוא מחזיק את הסיפור של לימוד התורה. 'אדרבה' לוד בא לספר את הסיפור החסר בהיסטוריה שלנו בישראל. סיפרנו את סיפורי התנ"ך ואת מורשת הפלמ"ח אבל את המורשת והחוכמה היהודית לא סיפרנו. היצירה הזו, של התלמוד, נבנתה כאן בלוד. במרכז ננסה להבין את תחושת המשבר שאחרי החורבן ואת הקמת התשתית לתורה שבעל פה; זה היה משהו שאין לו אח ורע בתולדות האומות: למרות החורבן, כולם עוסקים בלמידה. רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי אליעזר, רבי יהושע ועוד תנאים שגרו פה הם התשתית של הגמרא, אבני היסוד של עם ישראל".

על פי התכנון, במרכז המבקרים שיוקם יסופר סיפורו של התלמוד והבאים שעריו יצללו לעולם בית מדרש, החכמה היהודית, פרקי אבות, יבינו מה הוא דף גמרא ועוד. "יש ללוד סיפור עם משמעות לאומית ובין-לאומית ואותו נציג לבאים בשערי המרכז", הוסיף ליברמן.

ראש העיר, עו"ד יאיר רביבו, אמר כי אַדְרַבָּה לֹוד עתיד להיבנות בעיר העתיקה של לוד, המקום בו חיו ופעלו אישים דגולים אלו. "העיר העתיקה של לוד נמצאת בימים אלה בעיצומו של הליך תכנון ופיתוח אינטנסיבי. הקמת המוזיאון, כחלק משיקום המכלול התיירותי, צפויה להוות נקודת מפנה בהתפתחות העיר. לוד תשפר את תדמיתה כעיר בעלת עבר היסטורי-יהודי מפואר, וכעיר המשקיעה בחינוך ובערכי מורשת. המרכז יסייע למשוך אל העיר קהל, ולמצות את הפוטנציאל הטמון בה".