מאת: הרב יוחנן בוטמן, שליח חב"ד בחדרה

***

כמה פעמים יצא לך להיות בבר מצווה, בטח לא מעט, אבל חוויה כזו שחווינו אצלנו אתמול, הייתה באמת נדירה ומיוחדת. לא, לא הייתה ארוחת גורמה, גם לא מלצרים וקינוחים מיוחדים. אבל שמחה אמיתית של נשמה.

היה זה לחתן בר מצווה בן 38 ליאור מ. שסובל מאוטיזם, ולא זכה עד היום לחגיגה. ביוזמה של המשפחה וידידים הוחלט להעניק לו. הוא נכנס לבית כנסת חב"ד מחובק בעשרות ידידים, לתוך מעגל ריקודים ושמחה שנמשכה שעה ארוכה.

ההתרגשות שלו הייתה בשיאה כשעלה לתורה, ובירך "אשר בחר בנו.. ונתן לנו את תורתו".. האושר שלו כבש את הלבבות של כולנו.

*

כמה זה מתאים לקראת חג השבועות, החג בו קיבלנו את התורה. מאז אנחנו בשרשרת דורות שאינה פוסקת לעולם, אותה 'עליה לתורה', אותם טקסטים ואותן תפילין.

השבוע נתחיל דף חדש, נפתח את חומש 'במדבר' המכונה גם 'חומש הפקודים', על שם הפקידה, המניין של עם ישראל. בספירה כולם נספרים במידה שווה. אף אחד אינו נספר יותר מאחד, כדאי שיזכור שהוא גם אינו פחות (חשוב) מאחרים.

בצד הגופני יש הבדלים בין אחד לשני, כמו במימדי הגוף, גם במידת הכשרונות וכיו"ב, ואילו בנשמה כולנו שווים. התורה שניתנה במדבר, מקום של אף בעלות פרטית, מורה שאינה שייכת בדווקא לקבוצה זו או אחרת. היא ניתנה לכולנו במידה שווה.

בסיום הטקס הסתובב ליאור בקהל כולו נרגש וביקש להודות אישית בלחיצת יד לכל משתתף. השמחה היא של כולנו, במידה שווה.

שבת שלום!