הרב שמעון אייזנבאך

בשנות המ"מים המוקדמות, נסע ר' מענדל יחד התמימים בישיבה למירון. בהגיעו לתחתית ההר היה צורך לטפס במעלה ההר עד למערה שכן המשטרה סגרה את הגישה לרכבים.

התמימים חיפשו דרך כיצד להקל על ר' מענדל את העליה התלולה והנה הם מבחינים כי ניידת משטרתית מעלה למעלה כל דמות אדמו"רית שהגיעה למירון בשטריימעל ופרווה על הצוואר ומקל עם ידית מוכספת.

חפצו התמימים לבקש משוטרי הניידת שיעלו את ר' מענדל. אלא שדא עקא לר' מענדל חסרו כל הסממנים האדמו"ריים הללו ובנוסף לזה היה חובש קסקעט. התמימים לא אמרו נואש וניגשו לשוטר שיכניס את ר' מענדל לניידת הכבוד. השוטר שהפגין 'מבינות' שאל את התמימים "איזה אדמו"ר הוא?" ענה אחד התמימים שזה 'האדמו"ר מפוטרפס'. השוטר הביט בפניו ההדורות של ר' מענדל ומיד אישר להעלותו למערה, ללמדך שהדרת פניו המאירות של ר' מענדל שכולה אומרת הוד והדר על אף הקסקעט, שווה הייתה לבגדי התפארת של האדמו"רים.

•

הרב יוסף יצחק פעווזנר נכדו של המשפיע הנודע לתהילה רבי ניסן נמנוב ע"ה נשא את נכדתו של ר' מענדל בת בתו מרת ליבעראוו ובחתונתם השתתפו שני הענקים ר' ניסן ור' מענדל לשמוח בשמחת צאצאיהם.

ר' מענדל לא המתין לסעודת המצוה כדי לומר לחיים והחל את אמירת הלחיים כבר בקבלת הפנים ובהולכו לחופה כבר היה במצב רוח מרומם ומבוסם.

בעת רגש זו פנה לר' ניסן ואמר לו: "אינך יודע את מעלת תלמידי התמימים בימינו אלה!" ר' ניסן הגיב: "אם כך צריך עכשיו לתבוע ולדרוש מהם..."

•

בעת שהייתו של ר' מענדל במאסר חיפש תחבולות כיצד להקל מעליו את קושי השעבוד. אחת הדרכים שבהן הצליח לחמוק מעבודת הפרך שהטילו על האסירים, היתה על ידי שידע כיצד להעלות את חום גופו בדרכים שונות ובכך היה מקבל שחרורים מעבודה.

•

וכה נכתב באחד ממאמרי מנחי הזוגות לקראת נישואים:

"מספרים על הרב מנדל פוטרפס שהיה מורה דרך לאלפי תלמידים שפעם הגיע אליו אחד מתלמידיו וביקש ממנו ברכה לחתונתו. הרב ביקש ממנו לראות את הטבעת ולבחון אותה "האם היא כשרה".

התלמיד לא הבין מה רוצה ממנו רבו. הוא מעולם לא שמע שטבעת טעונה וזקוקה להכשר. הטבעת אינה מצה או אתרוג או תפילין. מה לה ולכשרות? כאשר הביא את הטבעת הזוהרת שאל רבי מנדל את החתן: מה אתה רואה כאן? החתן: טבעת. מה עוד אתה רואה? החתן: טבעת מזהב עגולה. מה עוד? החתן: במרכזה יהלום. מה עוד? טבעת חלקה מבפנים ומחוספסת מבחוץ. וכך הקשה הרב עוד ועוד עד שהחתן נלאה מלמצוא את התשובה המתבקשת.

סופו של דבר אמר לו הרב: אתה רואה את הטבעת אבל את החור העגול החלול שבתוכה אתה כלל לא רואה! הטבעת היא החלק הקטן. העיקר כאן זה החלק החלול. הוא החלק הגדול.

דע לך כי כאשר ניגשים לנישואין צריך לפתח ולטפח את בחינת ההתבטלות לצד השני זה החלל של הטבעת! לא העיקר הוא מה שנוצץ. העיקר הוא ה"בפנים". החלל הריק שעמו אתה עומד תחת החופה ומחליט שהנישואין שלכם אינם תלויים בשום דבר. כל אירוע או מצב כזה או אחר לא אמורים להשפיע על הקשר החזק המתרקם כאן לנצח".

•

ישנה אימרה עתיקה שהרבי הרש"ב החדיר את תורת החסידות בקרב יהודי רוסיה. הרבי הריי"צ הגדיל לעשות והצליח להמשיך את אור החסידות גם בקרב יהודי פולין ואילו הרבי הצליח לחבר לחסידות גם את יהודי גרמניה הייקים בעיקר בשנות הזעם כשהיה באירופה ואכן אף מי שעמד לימין הרבי כל השנים היה הרב חודקוב שהיה מלטביה שהפך להיות חסיד בטל ומבוטל לרבי.

בישיבת תומכי תמימים באטוואצק התקבצו תלמידים רבים איכותיים שהפכו ברבות הימים לחוט השדרה החב"די בקהילות חב"ד בעולם ובמוסדותיה. למרות ההומוגניה הנדרשת מכל לומד תורת חסידות חב"ד התפתחה תחרות סמויה בין יוצאי פולין להבאים מרוסיה בבחינת קנאת סופרים תרבה חכמה.

באחת ההתוועדויות של ר' מענדל הגיע אחד מזקני החסידים בוגר אטוואצק ור' מענדל כיבד אותו לשאת דברים. כשגמר הלה את דבריו, ר' מענדל הסתייג מהם בדרך הלצה כיון שנשמעו ממוצא פיו של מי שמוצאו אינו מרוסיה...

•

כשלמדתי בישיבה בצעירותי, היה יהודי נכבד שהצביעו עליו כעל בעל דרגה גבוהה וסיפרו עליו שהוא מחולל אותות ומופתים וכן מפתיע את הבאים אליו בידיעות רבות עליהם ועל עברם.

ניגשתי לר' מענדל ושאלתי אותו האם אותו 'גוטער איד' יכול להיות בדרגה של צדיק או לפחות בינוני של התניא, והאם אפשר להגיע לזה מבלי ללמוד את תורת החסידות של חסידות חב"ד.

ר' מענדל הביט עלי ברחמנות על השאלות שמטרידות אותי וניסה להתחמק ולא להכנס לנושא הזה, אך לאחר שהמשכתי לשאול, אמר שלאו דוקא שהלה הגיע לדרגת הבינוני, ובאשר לשאלתי שהלה מחולל אותות ומופתים, ענה לי שיש פעמים שאנשים יכולים לחולל מופתים אך לאו דוקא שהם ניחונו בכישורים הללו מפאת עבודתם בקודש והתאמצותם להדבק ברוחניות. יש גם דרכים אחרות להגיע לזה, סתם ולא פירש.