הרב שמעון אייזנבאך

סיפר בנו ר' בערל פוטרפס שפעם כאשר אביו נסע ברכבת היה נוהג במעשה שובבות וקפץ מהרכבת לפני שנעצרה כאשר האיטה את מרוצתה.

אחד המשפיעים שראה אותו (אינו זוכר אם זה היה רבי חאצ'ע (פייגין) או רבי איטש'ע דער מתמיד) נזף בו ואמר לו שחז"ל אומרים שכל המעמיד עצמו בסכנה "מנכין לו מזכויותיו". אתה בטח חושב לעצמך יש לי כל כך הרבה זכויות של תפילין ותפילה ולימוד תורה מה יקרה אם תרד לי זכות אחת או שתיים, אך דע לך שבמקרה כזה כמו שקפצת מהרכבת מנכים לך מזכות של מעשה שנעשה במסירות נפש כדוגמת המעשה שעשית כעת, וכמה זכויות יש לך על מעשים של מסירות נפש? חבל על כל אחד. שמור עליהם.

(וראה גם בספר ר' מענדל בסוף עמ' 234)

•

בספר ר' מענדל בעמוד 72 מוזכרת אמרה שלו על הנאמר בפרקי אבות ש"חכם אומר על מה שלא שמע, לא שמעתי וחילופיהן בגולם" נשאלת השאלה: אם יאמר על מה שלא שמע, שמעתי, הרי איננו גולם כי אם שקרן!

אלא הכוונה היא שלפעמים אדם שומע דבר מרבותיו והוא מבין אותו אבל יש דבר "מה" - דבר מועט שאותו לא קלט כהוגן ואם הוא חכם הוא אומר על "מה" שלא שמע - (שלא הבין כהוגן) לא שמעתי, היינו שהשמועה עדיין אינה מובנת לו כי חסר לו פרט זה או אחר. אבל הגולם די לו ב"מה" ששמע, דהיינו די לו במה ששמע דבר "מה" קטן ושולי ואף שאת רוב הדברים עדיין לא הבין, הוא כבר מסתובב בראש חוצות ומתרברב לומר "שמעתי".

הרב פנחס טטזגובסקי מקרית גת שמע ווארט נוסף של ר' מענדל על פסקה זו של וחילופיהן בגולם.

שוב שאל ר' מענדל הרי אם הגולם יאמר על דבר שלא שמע - שמעתי, הרי הוא שקרן?!

אלא הפירוש הוא שלפעמים אדם בא לחבירו ומספר לו מעשיה וסיפור דברים. כאשר לפניו עומד חכם הוא מבין מיד כי המספר לא בא להעשיר את ידיעתו בעוד סיפור, אלא בא להתוועד עם חבירו וליצור קשר קרוב דרך הסיפור, ולכן מתוך אהבת ישראל יאמר "לא שמעתי" כדי שהלה ימשיך לספר ויהנה מהקשר החברי ביניהם,

אבל הגולם ירצה מיד להפגין בקיאות ומיד יעצור את המספר ויאמר לו "שמעתי". והפטיר ר' מענדל: "גולם. האם פלוני בא רק לספר לך סיפור? הוא רוצה להתוועד עם עוד יהודי ואתה במקום לארח אותו לחברה ולעודד אותו אתה בולם אותו".

•

מצאתי רשום אצלי: בהזדמנות אחרת סיפר ר' מענדל שא' מראשי הישיבה התלונן אצלו על א' מהבחורים שהוא גאוותן. ר' מענדל קרא לאותו בחור והציע לו ללמוד בחברותא מאמר של אדמו"ר הקודם שעוסק בנושא הגאוה. הבחור שמח ונענה להצעה המפתה. וכך ישבו ולמדו ימים רבים את המאמר תוך שהוא מדגיש בפני הבחור את מסקנות המאמר.

כשסיים את הלימוד שאל ר' מענדל את הבחור איך הוא מסכם את הלימוד ואיך אפשר ליישם את הנאמר בחיי היום יום. הבחור ענה לו שהוא מכיר כאן בישיבה בחור גאוותן שחשוב מאוד ללמוד אתו את המאמר העוסק במיגור הגאווה והוא ינסה להציע לו ללמוד את המאמר...

•

פעם סיפר ר' מענדל על הפלאת הרז"א - אחיו של הרבי הרש"ב.

ומעשה שהיה כך היה: בליובאוויטש פרצה שריפה וכיון שהבתים היו בתי עץ היו מתעסקים יותר מאשר בכיבוי האש בלהציל את האנשים מהבתים שיברחו עד שתכלה השריפה. הסיכוי לכבות שריפה היה קלוש שכן היו צריכים לשאוב מים מהבאר ולסחוב אותם וכו'.

באותה שריפה העירו את הרז"א משנתו והודיעו לו שישנה שריפה. לאחר שבירר היכן השריפה עשה חשבון שעד שתגיע השריפה יארך הזמן ויש לפחות עוד עשרים דקות לישון עד שתתקרב בסכנה ואז נרדם שוב.

את הסיפור הזה סיפר ר' מענדל כשביאר את ההבדל בין מוחין למדות. כאשר אדם הוא בעל מוחין במלוא מובן המלה, הוא מחשב כל דבר בקור רוח, וההפלאה אצל הרז"א היתה, שלא זו בלבד שחישב את המרחק ממקומו למקום השריפה אלא שהצליח להרדם לזמן זה...

•

התחלתי לרשום את קורות חייו של ר' מענדל ואת מסלול חייו. דליתי את הפרטים בעיקר מהספרים "ר' מענדל" ומ"סמרקנד" (זלצמן) ומצאתי פעמים חילוקי דעות בין כל המקורות. למשל שנת הולדתו של ר' מענדל רשומה בספרים הנ"ל בתרס"ז ואילו רושמי הקורות רשמו תרס"ח.

כמו כן נחלקו במספר השנים שבהם היה ר' מענדל בסמרקנד לאחר שהשתחרר.

אשמח אם תעירו את הערותיכם בהבא לקמן, בתחנות חייו של ר' מענדל.

בכתובת המייל: [email protected]

תרס"ז (תרס"ח?) - יום השבת כ' אלול נולד בפלעשצעניץ בפלך מינסק

תרפ"ה - בגיל שמונה - שבע? נסע לליובאוויטש לראשונה לרבי הרש"ב.

תר"פ - בתשרי בהיותו בן י"ג היה פעם אחרונה אצל הרבי הרש"ב

תרפ"א - תרפ"ד - למד בקרעמנצוג - בישיבה מחתרתית

תרפ"ג - תרפ"ה - למד במחתרת בחרקוב ובויטעבסק,

תרפ"ט - נסגרה הישיבה בנעוויל ונסע ליקטרינסלב.

תרפ"ט - נסגרה הישיבה בקרעמנטשוג ור' מענדל לקח קבוצת בחורים להומיל

תר"צ - שימש כמשגיח בישיבה ביקטרינסלב

תרצ"ג - י' תמוז התחתן עם מרת לאה רובינסון והתגורר בחרקוב.

תרצ"ג - תש"א - גר לאחר נישואיו ביגרובסק - שם מתו שני בניו

תש"ב - בערך הגיע לסמרקנד כשברח ממוסקבה.

בסמרקנד בעת המלחמה מתו שתי בנותיו בגיל שנה וחצי (האם היו תאומות?)

תש"ז - ט"ו בשבט נעצר ונידון אח"כ לשמונה שנות מאסר

תשט"ו - סיון - השתחרר ממאסר

תשט"ו - תש"כ - התגורר בצ'רנוביץ

תש"כ - נסע לסמרקנד ויש אומרים בתשכ"ב - חי אלול -נסע לסמרקנד

תשכ"ד - ד' כסלו יצא מרוסיה ללונדון

תשכ"ד - י"ט כסלו הגיע לרבי.

ח' אלול תשל"א נהרגה בתו מרת ליברוב ע"ה

ר"ח אלול תשל"ב הגיע לכפר חב"ד להיות משפיע.

תשל"ד - נסע לרבי לתשרי

תשנ"ה - ד' תמוז נסתלק לשמי מרום