שאלה: אדם המסייע סיוע כספי לילדיו או לקרובי משפחה אחרים, האם הוא רשאי לתת סיוע זה מכספי מעשר?

תשובה: כשאדם מחלק כספי מעשר לעניים, מצווה להקדים את קרוביו העניים. ואפילו אם בידו לפרנסם ממקום אחר, מותר לתת להם ממעות מעשר.

עני הוא מי שאין לו הכנסה קבועה שביכולתו להתפרנס ממנה (או שיש לו הכנסה קבועה ונפלו עליו הוצאות לא-רגילות, כמו נישואין או רפואות, שאז מותר לו לקבל כדי צורכו), או שאין ברשותו סכום שיספק לו פרנסה שנה אחת. נכסים המשועבדים לאחרים, אף שטרם הגיע זמן הפירעון, אינם נכללים בסכום זה.

הנתינה העדיפה מכולן היא ככתוב (ויקרא כה,לה): "והחזקת בו", לתת מתנה או הלוואה לאדם שמצבו הכלכלי דחוק, או לעשות עמו שותפות, או לספק לו מלאכה – כדי לחזק את ידו, שלא יצטרך לקבל צדקה.

אסור לאדם לפרנס את אביו ואימו העניים ממעות מעשר, כשיש לו יכולת לפרנסם משלו.

פרנסת הילדים הקטנים אינה נכללת בחשבון המעשר, אבל מי שנותן לבניו ובנותיו הגדולים (במצב שאין דרך העולם לפרנס אותם), אם אין להם כדי פרנסה, או אם הוא נותן להם כדי להדריכם בדרך ישרה או כדי שיעסקו בתורה, וכן המפרנס את חתנו או את נכדיו – רשאי לתת זאת מכסף מעשר.

מקורות: שו"ע ורמ"א יו"ד סי' רמ ס"ה, רמט ס"ו, רנז ס"י. צדקה ומשפט פ"ב, ופ"ו ס"ג-ה.