הרב לב לייבמן
מספר מר ישעיהו שר (תרס"ז – תש"ס), יליד יקטרינוסלב, שהיה "מבאי ביתם של משפחת הרב [ר' לוי יצחק אבי הרבי] כמעט יום יום במשך כשלוש שנים" וידיד קרוב לאחיו הצעיר של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ר' ישראל אריה לייב שניאורסאהן ז"ל (להלן ביומן – "לייבל"), מתאר בזכרונותיו בהרחבה דברים מיוחדים על משפחת בית הרבי, ר' לוי יצחק אבי הרבי, על הרבי, ובפרט על אחי הרבי. פרקי היומן פורסמו מכבר בקבצי י"ג אייר, וכאן אעתיק רק את הקטע השייך לניגון :
"בימי שבת ומועד היו מתבלים את הדרשות והעיונים בחסידות, בניגוני האדמו"רים, מתוך דביקות, השתפכות הנפש והתפשטות הגשמיות... ונכון אני לומר כי שירת חב"ד, בדרך כלל, מצטיינת בסגנונה המעמיק והחודר, כיאה ל"שירת חכמה-בינה-דעת".
בביקורי אצלם, במיוחד לאחר שהפסקתי לשיר במקהלת בית-כנסת הכורלי , בשל קולי שהחל מתחלף, בימים אלה הייתי מאחר לשבת בביתם.
כשהייתי נפרד מהם לשוב הביתה, והמרחק מהם לביתי היה רב, היה חברי לייבל (אחי כ"ק אדמו"ר) מלווה אותי בדרכי. הוא היה גבוה ממני, והיה נוהג להחזיק בעורפי, וכך היינו הולכים כברת דרך די ארוכה, עד שהייתי ממשיך לבדי למקום מגורי.
בלילה אחד כזה, כשחזרתי בלוויתו הביתה, פנה אלי לייבל בזה הלשון: שמע ישעיה! אני רוצה ללמדך את ניגונו של האדמו"ר הזקן, הראשון, מייסד חב"ד, ר' שניאור זלמן מליאדי. זהו ניגון מיוחד במינו. תוכנו הוא: שיחת שני אברכים בסוגיא מסויימת בתלמוד או בחסידות, וצורתו – "קושיא ותירוץ", כשאחד מקשה והשני משתדל על ידי פלפול לתרץ ולסלק אץ הקושיא ולהפריכה. והיות ולך, ישעיה, יש קול ושמיעתך מצויינת, והימים טרופים ליהדות, ומי יודע מה ילד יום, לכן רוצה אני להנציח את הניגון על ידך ברבים.
וכך, תוך צעידה איטית מאופקת, ותוך חניות ביניים, למדתי יפה את הניגון, שמצא, אגב, מאד חן בעיני. בעיקר זכורות לי ההדגשות הלמודיות של לייבל בשעת השינון.
את הניגון הזה הבאתי אתי ארצה, ובכל מסיבה והתכנסות חברית או ציבורית, אם בימי חג בכפרי (כפר ביל"ו), ואם בין חבריי המורים, בשיעורי הזמרה בכתתי, ובהזדמנויות שונות אחרות . ואפילו בין שומעי לקחי בחוגי המקרא שניהלתי ברחובות ובכפרי, שרתי את ניגונו של האדמו"ר הזקן כפי ששינן לי לייבל, מצאצאי אותו אדמו"ר.
את הניגון הזה הקלטתי בסרט של טייפ (קלטת), וכאשר ביתי וחתני שהו בקשר לעבודתם בארה"ב, שלחתי להם את התקליט בצירוף בקשה, שאם יזדמנו אצל הרבי מליובאויטש בניו-יורק, ימסרו לו את התקליט בצירוף ברכות מישעיהו שר, שהסתופף שנים בצילם (של משפחת הרבי), ולמד ניגון זה מפי אחיו הצעיר לייבל היקר ז"ל. לצערי לא הזדמנו ילדי אצל הרבי, והתקליט לידי חזר עם שובם".
*
אודות רקע מוזיקלי של מר ישעיהו שר: בנערותו, בין השנים תרע"ה - תרפ"ד, היה סולן בבית הכנסת הכורלי ביקטרינוסלב [שנוסד בשנת תר"כ]. בהמשך השתתף במקהלה סובייטית. באה"ק ת"ו היה מורה לזמרה בבית החינוך – רחובות.
משאלת ר' ישראל ארי' לייב ז"ל אחי הרבי הייתה, "רוצה אני להנציח את הניגון על ידך ברבים". הסבירות למצוא את הניגון היא גבוהה, משום שמר ישעיהו נפטר בשנת תש"ס, וכפי שמספר – היה מבצע את הניגון הזה בהזדמנויות רבות ובתדירות. לכן, הננו פונים לכל מי שהכיר את מר ישעיהו שר, ויכול לדעת או לברר מה הוא הניגון המתואר כאן. וזכות הרבים תלוי בו.