יוסי אליטוב

שש הערות על תקשורת וחרדים:

1. העיתונות בישראל מרשה לעצמה לטווח את החרדים כפי שהיא לא נוהגת מול אף מגזר אחר. בשבועיים האחרונים ספרתי 9 (!) כותרות ראשיות שהסאב טקסט הוא שכל מה שרע ונחשפת במדינה, זה החרדים. הם אשמים בכל הצרות שלנו.

2. חלק גדול מהנתונים עלינו יוצאים ממכוני מחקר וקבוצות אנטי חרדיות שלשים את המספרים ועושים כטוב בעיניהם. הרבה פעמים שאנחנו חופרים אחרי ממצאים שונים של מניפולציות מרושעות וכל מיני נתונים הזויים, נחשפת ידה הארוכה של הקרן החדשה. מה שמלמד כי להסתה הפרועה נגד החרדים, יש כתובת.

3. יש פער עצום בין המציאות בשטח לבין הכותרות בתקשורת. בעשר שנים האחרונות הישראליות והחרדיות התמזגו באין ספור צמתים. אקדמיה. צבא. משפטים. הייטק וכו׳. רק עיוור לא נחשף למציאות בשטח. זה לא מפריע לדה מרקר ולכלכליסט להקדיש שערים עם כותרות מרושעות ומכוערות שמשדרות מגמה הפוכה מהאמת.

4. כשאני מנסה להבין איך הפכנו ללקוח מעודף לכל גחמה או מניפולציה ואיזה עוד מגזר חוטף ככה בלי קשר למציאות, נגמרות לי המילים. לא הפשיעה הערבית. לא האבטלה הסמויה במשרדי הממשלה. לא הון שלטון בשמאל מרכז פרס לשלום סטייל. למדינת ישראל אין שום צרות ב-2019. רק החרדים הם מקור כל הרוע.

5. כמה מילים על השפה והמוזיקה. אני נדהם מההיתממות של העיתונאים. שש כותרות ראשיות על מגזר ואף אחת מהן לא חדשה, לא מריח קמפיין? החרדים באמת אמורים להחריש שסופרים להם כל שקל מששה כיוונים שליצן כמו יאיר לפיד מעליל על האברכים בדיות ואף אחד לא אומר לו, אתה פשוט בדאי ושקרן. זה רציני?

6. משהו השתנה באקלים התקשורתי. החרדים גמרו להיות פראיירים. כלי תקשורת שיקח את המגזר כפרויקט (אם זה כתוצאה מעסקת תוכן שיווקי מול שרי יש עתיד המושחתים או כל קומבינה אחרת) ויפיץ עלילות דם על האברכים שלנו, הנשים שלנו וילדי הגן שלנו, יחטוף מנה את אחת אפיים. מה שהיה לא יהיה. נקודה.