טוראי דוד זלמן לנדא הי"ד בן יחיד להוריו פינחס לייב ורחל. נולד ביום ט"ו בטבת תרצ"א בירושלים. 

אימו רחל לנדא היתה בתם של ר' משה וחיה מושקא הורנשטיין חתנו ובתו של כ"ק אדמו"ר המהר"ש.

דודו של דוד זלמן (אחיה של אימו רחל) היה הרב מנחם מענדל הורנשטיין חתן כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע וגיסו של הרבי שנרצח בשואה עם אשתו הרבנית שיינא הי"ד.

בהיותו בן 15 בערך הצטרף ל"התנועה המאוחדת" והמשיך את לימודיו בבית-הספר הדתי בעיר, כדי לשמור על ההבטחה שנתן לסבו ולסבתו אשר נפלו קרבן לרדיפת הנאצים בפולין. נודע לתהילה בעדינות נפשו וביחסו הלבבי אל הזולת, והתבלט במסירותו, אומץ לבו ואחריותו.

בפרוץ מלחמת השחרור הוטלו עליו תפקידים אחראיים ומסוכנים וב-8.4.1948, עם גמר בית-הספר, הצטרף לפלמ"ח, לחטיבת "הראל", הגדוד השישי, והשתתף בקרבות להגנת ירושלים ופריצת הדרך אליה בשער הגיא, עין כרם, שייך ג'ראח, רמת רחל ועוד.

ב-25.5.1948, בקרב על רמת רחל, נפצע בגבו וברגליו ועוד לפני שהחלים כליל מפצעיו חזר לתפקידיו הקרביים באמרו:"יש מה לעשות, אי-אפשר לשבת בבית, המולדת מחכה לי". כאשר חזר לצבא אחרי היפצעו ביקש מידיד הוריו לאמור:"תמסור לאבא ולאמא - שיתנהגו בסדר אם לא אשוב, ובזאת יכבדו את מותי".

נפל ביום י"א בתמוז תש"ח שעות מספר לפני היכנס ההפוגה השניה לתקפה, בהסתערות על משלטי בית נובה החולשים על דרך רמאללה לטרון. נפל, לא נאנח, לא צעק - בשקט גוע ובקש גם מאחרים בדומיה לשאת את הכאב. ולהמשיך בחיים, שלמענם נתן את חייו הוא.

נקבר בשייח' -באדר בחודש אדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.