מאת הרב דוד זליקובסקי, ארכיון ליובאוויטש

מדי שנה בערב ערב פסח, הרבי היה מחלק מצה שמורה. לאחר שר' ישראל דוכמן פגש את חיים גראדה, הסופר היהודי-אידישאי המפורסם, הוא הקפיד לבקש מהרבי מידי שנה מצה נוספת עבור הסופר. מאוחר יותר באותו יום, בעיצומו של ההכנות לפסח, הוא יקדיש מזמנו לנסוע לביתו של גראדה בברונקס כדי למסור לו את המצה.

המצה היתה יקרה מאוד לסופר, אמר דוכמן, וגראדה נדהם מכך שדוכמן עשה את המאמץ לנסוע מברוקלין ביום עמוס כל כך, בערב פסח.

בני משפחה אמרו שדוכמן ראה במשימה בעלת חשיבות רבה, וגראדה ציפה לכך בכל שנה. פעם אמר לדוכמן שהוא חושש מאוד שאולי הוא לא יבוא, "כשהגיע ערב חג הפסח אני נרעד מהמחשבה שאולי לא תביא את המצה".

בשנת תשל"ח, לאחר האירוע הבריאותי הידוע, הפסיק הרבי לחלק את המצה בעצמו והעביר את המשימה לאחרים. דוכמן המשיך לקחת עבורו מצה ולמסור אותה, ובדרך כלל היה מתאם מראש עם הסופר מקום מפגש לשם כך. בשנת תשל"ט לעומת זאת, גראדה כבר לא שמע ממנו, וצלצל לשאול מה קרה.

הרב דוכמן אמר לו שאלו שחילקו את המצה באותה שנה לא נתנו לו, ולכן לא היה לו מה להביא. מאוכזב, השיב חיים גראדה כי אם הוא היה אומר שהוא יכול לחיות בלי המצה, וכי הוא לא מצפה לזה, "אני ייצא שלא דובר אמת. וזה חטא גדול יותר מאשר לא לאכול את המצה." ואמר לדוכמן שלא יטרח לבוא.

ערב שביעי של פסח, קיבל גראדה קריאה מדוכמן, בבהלה: גוואלד! הרבי הביא למשרדו חתיכת מצה עטופה ואמר למזכירו, הרב לייבל גרונר, "יש להביא את המצה הזאת לחיים גראדה, עוד היום לפני הדלקת נרות".

מהמזכירות, חיפשו את הרב דוכמן בבהילות, וכשהוא נמצא הוא עזב הכול ונסע לברונקס. "האם אתה יודע איזה סוג של זכות יש לך," שאל דוכמן את הסופר באותו יום, "שהרבי בחר בך בתור היחיד שקיבל מצה היום?"

גראדה היה גאה מאוד, אומר לכל מי שהקשיב, "הרבי מליובאוויטש שלח את השליח האישי שלו להביא לי את המצות האלה".

זמן קצר לפני פסח תשמ"ב, לכבוד יום הולדתו ה -80, חילק הרבי עותקים של "התניא", ספר היסוד של חסידות חב"ד, לאלה שנכחו בהתוועדות.

כמו תמיד, דוכמן התקשר לגראדה ערב קודם לפני שהוא בא עם המצה, והזכיר איך הרבי חילק את ספר התניא. הוא תיאר באופן מרגש, כיצד הרבי, עמד במשך שעות רבות בחלוקת התניא לנשים, לגברים ולילדים. גראדה אמר לדוכמן לומר לרבי "שחיים מבקש תניא".

זו היתה דילמה לא פשוטה עבור דוכמן, שידע כי הרבי חילק את ספרי התניא רק לאלה שהשתתפו בהתוועדות. השמועה אמרה כי אלה שביקשו מאוחר יותר לא קיבלו. הוא החליט לכתוב לרבי ולהעביר את בקשתו של גראדה.

הרבי ענה שהוא ייתן לגראדה תניא, אבל זה היה צריך להישמר בסוד. זמן קצר לאחר חג הפסח, נפטר גראדה, וביקש להיקבר כדת משה וישראל.

קטע מתוך הספר החדש באנגלית "DearRebbe"

בכתובת www.DearRebbe.com.