מאת הרב דוד זליקובסקי, ארכיון ליובאוויטש

הרבי נשאל לעתים קרובות מדוע הוא נשאר בניו יורק, כאשר יכול היה לעלות לארץ ישראל. היו ששאלו על כך את הרבי, בעיקר היו אלו אישים מחוץ לליובאוויטש, שלא הבינו מדוע הרבי מתעקש לכאורה לחיות בגלות, בייחוד כאשר הכריז ופעל עם אהבה כה חזקה לארץ הקדושה ולתושביה.

הרבי נתן מספר תשובות שונות לשאלה זו, תלוי מי שאל. את הסיבה שלו ניתן להסיק מהתשובה שנתן כאשר מנהיגים יהודיים שאלו אם עליהם לעלות לארץ: "יש הרבה מה לעשות עם התחזקות והפצת היהדות בקהילה שלך. יתר על כן, הצורך גדול מאוד, ובמקביל כוח האדם קטן מאוד. כי יש מעטים יחסית הפעילים בתחום זה היכולים להיות מוצלחים באמת. לכן, כמנהיג, אתה צריך להישאר איפה שאתה."

הרבי המשיל זאת בהזדמנות אחרת לקברניט בספינה, שחייב להישאר על סיפונה עד שאחרון הנוסעים מגיע לחוף מבטחים.

פעם אמר יהודי בביישנות לרבי: "יהי רצון שהרבי ייסע לארץ ישראל בקרוב".
הרבי נראה מופתע. "שאני צריך לנסוע?"

האיש חייך במבוכה והנהן.

"אני אשאל את המזכירות אם יש להם כרטיס טיסה עבורי", אמר הרבי על דרך הצחות.

כאשר האיש עמד לצאת, הרבי הבין שהוא עלול לעשות מעשה ולהזמין כרטיס טיסה...
"בבקשה אל תקנה לי כרטיס טיסה לארץ ישראל", הבהיר לו הרבי.