מערכת COL
|
יום כ"ז אדר ב ה׳תשע״ט
03.04.2019
עדות אישית: כשהרב לנדא הגן בתקיפות על מעמד הרב החב"די
אלפים מנחמים בכל שעות היממה את בני משפחתו של הגאון החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא זצ"ל, מגדולי פוסקי ההוראה בדורנו, רב ואב"ד בני ברק, מזקני רבני חב"ד ליובאוויטש, וסמל לכשרות מהודרת בכל רחבי תבל, שנלב"ע בצאת השבת • בצהרי יום רביעי, הגיע אל בית המשפחה הגה"ח הרב טוביה זילברשטרום, רב ומד"א שיכון חב"ד בירושלים, ושיתף את בני המשפחה ובראשם ממלא המקום הגאון החסיד הרב חיים יצחק אייזיק שליט"א בעדות אישית כאשר הסבא הגר"י לנדא רבה הראשון של בני ברק נעמד בתקיפות הרבנית המפורסמת שלו להגן בעוז על רבנותו של הגה"ח הרב לוי ביסטריצקי ע"ה בצפת עיר הקודש • סיפור בלעדי
ברקע: הרב טוביה זילברשטרום במחיצת הגר"י לנדא זצ"ל, בעת שמחה משפחתית - ה'תשמ"ג
שלמה מן, COL
אלפים מנחמים בכל שעות היממה את בני משפחתו של הגאון החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא זצ"ל, מגדולי פוסקי ההוראה בדורנו, רב ואב"ד בני ברק, מזקני רבני חב"ד ליובאוויטש, וסמל לכשרות מהודרת בכל רחבי תבל, שנלב"ע בצאת השבת. בצהרי יום רביעי, הגיע אל בית המשפחה הגה"ח הרב טוביה זילברשטרום שליט"א, רב ומד"א שיכון חב"ד בירושלים, ושיתף את בני המשפחה ובראשם ממלא המקום הגאון החסיד הרב חיים יצחק אייזיק שליט"א בעדות אישית כאשר הסבא הגר"י לנדא רבה הראשון של בני ברק נעמד בתקיפות הרבנית המפורסמת שלו להגן בעוז על רבנותו של הגה"ח הרב לוי ביסטריצקי ע"ה בצפת עיר הקודש.
לידי מערכת COL הגיע הסיפור המלא, שסיפר לבני המשפחה הרב זילברשטרום:
בחדשי הקיץ של שנת ה'תשד"מ ביקרתי בעיר הקודש צפת למספר ימים, שם שהה גם באותה עת הסבא החשוב הגה"ח הרב יעקב לנדא זצ"ל, שעוד זכה לשמש כ"רב החצר" אצל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, וכיהן כרבה הראשי הראשון של עיר התורה והחסידות בני ברק.
המרא דאתרא, ידידי ורעי הבלתי נשכח, הגה"ח הרב לוי ביסטריצקי זצ"ל, שימש כרב הקהילה המעטירה והמתפתחת, וכרגיל במקהלות בית ישראל, היו גם כאלו שבדיבור או במעשה יצאו בעוררין על כהונתו.
בש"ק לעת רעוא דרעוין, כובד הגר"י לנדא, בחזרת מאמר דא"ח ברבים. היה זה מחזה מלא הוד והדר לראות את הרב הישיש, בשבת פרשת ואתחנן, חוזר את המאמר הידוע 'וידעת' מאסקווא, כפי שעמד ושמע מפה קדשו של מורו ורבו המובהק אליו היה קשור בלב ונפש כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, בשפה ברורה ובנעימה קדושה, ובאותו ניגון ולהט כמו ששמע דברי אלוקים חיים מפי הגבורה בליובאויטש, ועל הכל היתה השראה של יחודא עילאה.
לאחר סיום המאמר והניגון שלאחריו, תוך כדי דיבור, שוב ביקש את רשות הדיבור, והכל הופתעו מהשינוי החד והפתאומי. אך זה עתה חזו הכל בחסיד אמיתי חוזר דא"ח מתוך ביטול מוחלט, ורק שכינה מדברת מתוך גרונו, והנה נעמד לפנינו הרב יעקב לנדא כאב"ד בני ברק, במלוא עוצמתו ותקיפותו הידועה, והחל לספר:
כ"ק הרה"צ ר' אברהם מסלונים זצ"ל קודם שהתמנה לאדמו"ר למלאות את מקומו של כ"ק הרה"צ ר' משה מקוברין זצ"ל שימש כראש הישיבה בסלונים. לאחר פטירת רבו, באו לחסות תחת כנפיו כמעט כל החסידים והתלמידים של קוברין וקיבלוהו לרבי עליהם. באותו זמן היה אב"ד בסלונים הגאון המפורסם ר' יהושע אייזיק מסלונים זצ"ל בעל 'עמק יהושע' ו'נועם ירושלמי', וגאון זה היה מהמתנגדים לדרכי החסידים.
פעם נזדמנו שניהם, ר' אייזיק ור' אברהם למסיבה של מצוה, והגאון פנה אל האדמו"ר בשאלה: "מה זאת ר' אברהם, הלא זה מתמול שלשום אנו מכירים אתכם לאיש ככל האנשים, ואיך זה לפתע פתאום נהפכת לצדיק, וקדוש קדוש יקראו לו?!
נענה האדמו"ר והשיבו: ומה הפלא? הלא כן מצינו מפורש בתורה, כרי של תבואה פשוטה, ובא יהודי והפריש מהכרי קב או קביים לשם תרומה, נעשית אותה תרומה קדושה, אסורה לזרים ולטמאים ונאכלת בקדושה ובטהרה; וכן הוא באיש פשוט, כשעדה שלמה של יהודים מפרישים אותו לשם קדושה וקוראים לו "רבי", על ידי מעשה זה גופא חלה עליו באמת קדושה.
סיים הרב לנדא את סיפורו (המופיע גם בסיפורי חסידים להגרש"י זוין, פרשת תרומה), הרים את עיניו ואת טון דיבורו ופנה אל הקהל:
"כל הדו שיח הזה שייך באם החסידים... הכתירו את מורם ורבם, אבל פה בעיה"ק צפת, שהרב הוכתר להיות מרא דאתרא ע"י הרבי! נופלת כל הטענה, והוא הרב הבלעדי, ואין עורר עליו, ואין להרהר אחריו".
*
שלהי חודש שבט ה'תשמ"ו. עם הסתלקותו לגנזי מקומים של הסבא הגדול והחשוב, עוד בעת מסע ההלוויה הכריז ראש העיר הרב אירנשטיין שעל פי צוואת האב הגדול, אנו מכתירים את בנו הגרמי"ל לשמש בקודש ולמלאות את מקומו. כפי הרגיל היו גם עוררין, ועוד בקול רעש גדול ואכמ"ל.
ביום השני מימי השבעה, עם שעת בוקר, הגעתי לבית הסבא וסיפרתי לצאצאים את אשר שמעתי וראיתי לפני שנתיים, בעיה"ק צפת, והדבר מתאים ביותר לעיר התורה והחסידות בני ברק, ומתאים בפרט לכהונתו הרמה הטרייה של הממשיך בשושלתא דדהבא, מורי ורבי בישיבת תות"ל המרכזית, הגאון החסיד הרב משה יהודא לייב, שנתמנה על פי צוואת אביו, ובעידוד בולט ונמרץ במעורבות ישירה של הרבי, כידוע וכזכור.
שלהי חודש אדר שני ה'תשע"ט. התורה מחזרת על אכסניא שלה, וכדברי הכתוב (ישעיהו נ"ט, כ"א): וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
יחד עם האבל הכבד שהשתרר באחת בכל תפוצות ישראל, כאשר עמוד ההוראה, סמל הכשרות, מופת הרבנות, אבי המשפחה הכבודה הגרמי"ל זצ"ל התבקש לישיבה של מעלה, כולנו מלווים ברגש ובתקווה ובברכה את עלייתו של ממשיך השושלת הגאון החסיד הרב חיים יצחק אייזיק שליט"א לכס רבנות העיר רבתי עם, על פי צוואת והצעת אביו, ואף נתמך על ידי גדולי ישראל מכל החוגים והעדות, ובוודאי יאריך ימים על ממלכתו ביד רמה, וימשיך ההנהגה אשר בהם מקוים
מופת 'שויתי ה' לנגדי תמיד', והוראת חכמינו בפתיחת שו"ע אדה"ז 'שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים', לאורך ימים ושנים טובות, ובהצלחה רבה ומופלגה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
