מאת: הרב יוחנן בוטמן, שליח חב"ד בחדרה

***

אחד הידידים שלי החזיק מסעדה מצליחה מאוד. לשאלתי הסביר על סוד ההצלחה. כל עובד עושה אצלי הכול, לפי הצורך באותה שעה. הוא ינצל את הכישורים שלו במטבח, כמו כן ייפגש עם הלקוחות בהגשת המנה וגם עשוי אם יצטרך לשטוף כלים. כך חיים כולם כמו משפחה שכל אחד שותף ואחראי לכל פרט שיהיה מושלם. להפתעתי גילה לי, שגם הוא משובץ בכל מה שנדרש, ולא אחת הוא מתמסר לניקיון המסעדה.

*

בעבודת הקרבנות בבית המקדש היה את קורבן ה'עולה' שכל חלקיו היו עולים על המזבח. מטבע הדברים נוצר אפר רב. 'דשן'.

אומרת לנו התורה השבוע בתחילת פרשת 'צו', שימו לב שהכהן שעוסק בעבודת הקרבן עליו להחליף את הבגדים לפני הוצאת הדשן. מפני שזה מלכלך ולא ראוי שיהיו באותם בגדים.

אם כן מדוע שלא ניקח 2 כהנים שונים, הראשון יתעסק בקרבן ואחר כן יבוא כהן שתפקידו יהיה להוציא את הדשן אל מחוץ למחנה.. משום שזה מראה את החשיבות שבעבודת המקדש. אין מלאכה חשובה ומלאכה בזויה, הכול נחשב עבודת ה'.

אם אתה מסור לרצון העליון, אזי אין הבדל כלל איזה סוג עבודה נדרשת ממך באותה שעה.

*

ברוח של 'עד שלא ידע', יש לצאת מעצמנו, להפסיק לבחור מה מתאים לנו יותר, יש לכוון ולהתמסר למילוי הכוונה שבשבילה הגענו לעולם. והלוואי שנזכה לעשות לו נחת רוח.