מערכת COL
|
יום י"ג אדר ב ה׳תשע״ט
20.03.2019
האם יש חשיבות לטבילת ביום שישי ובערב חג?
האם יש חשיבות מיוחדת לטבילת גברים ביום שישי ובערב חג לכבוד השבת והחג? ● הרב יוסף-שמחה גינזבורג משיב במדורו ב'שיחת השבוע' ● לתשובה
שאלה: האם יש חשיבות מיוחדת לטבילת גברים ביום שישי ובערב חג לכבוד השבת והחג?
תשובה: בשולחן ערוך נפסק שמצווה לרחוץ את כל הגוף במים חמים ביום שישי, מפני כבוד השבת, אבל מבחינת דין זה דיי במקלחת חמה.
ואולם בזוהר מסופר, שרב המנונא סבא היה טובל בנהר בערב שבת. כמו-כן האר"י ז"ל היה טובל ביום זה אחרי קריאת פרשת השבוע, ואמר שיש לטבול טבילה אחת מטומאה לטהרה, ועוד שתי טבילות, האחת כדי "לפשוט את בגדי החול" והשנייה לקבל את הארת קדושת השבת. האר"י ז"ל היה טובל מכשעה לפני חצות היום, ולמעשה אפשר לטבול כל היום.
נהוג להתנגב לאחר הטבילה, והרוצים לדייק בהוראות שבכתבי האריז"ל – ישאירו חלק מסוים בגוף לא מנוגב, כדי "שהגוף ישאב מי שבת".
מנהג מקובל מחסידים הראשונים, בשם מורנו הבעל-שם-טוב, לטבול בערב שבת בבוקר, קודם התפילה, וגם ביום השבת לפני התפילה. למעשה נהוג לטבול בשבת (גם) במים חמים.
מי שאין לו מקווה, יכול לטבול בים או בנהר, ואם לאו – אפילו במים שאובים (בבריכה וכדומה), או אפילו ישפוך על גופו 'תשעה קבין' (12.5 ליטר) מים, אפילו מתוך כמה כלים (עד ארבעה), בתנאי שזרימת המים מהכלי השני תתחיל בטרם נפסקה השפיכה מהראשון, וכן הלאה.
מקורות: שבת כה,ב. זוהר ח"ב קלו,ב. טושו"ע ושו"ע אדה"ז סי' פח ס"א (ובמהדורה החדשה) וסי' רס ס"א. אבן השוהם (שו"ע מכתבי האריז"ל) ופסקי תשובות סי' רס, וסי' רפ הע' 15, וש"נ. בן איש חי שנה ב פ' לך אות יז. שלחן מנחם ח"ב סי' קנא. ספר המנהגים – מנהגי חב"ד עמ' 25. וראה קצות השלחן סי' קלג ס"ד ובהערות. תודה לרב אליהו לנדא.
תשובה: בשולחן ערוך נפסק שמצווה לרחוץ את כל הגוף במים חמים ביום שישי, מפני כבוד השבת, אבל מבחינת דין זה דיי במקלחת חמה.
ואולם בזוהר מסופר, שרב המנונא סבא היה טובל בנהר בערב שבת. כמו-כן האר"י ז"ל היה טובל ביום זה אחרי קריאת פרשת השבוע, ואמר שיש לטבול טבילה אחת מטומאה לטהרה, ועוד שתי טבילות, האחת כדי "לפשוט את בגדי החול" והשנייה לקבל את הארת קדושת השבת. האר"י ז"ל היה טובל מכשעה לפני חצות היום, ולמעשה אפשר לטבול כל היום.
נהוג להתנגב לאחר הטבילה, והרוצים לדייק בהוראות שבכתבי האריז"ל – ישאירו חלק מסוים בגוף לא מנוגב, כדי "שהגוף ישאב מי שבת".
מנהג מקובל מחסידים הראשונים, בשם מורנו הבעל-שם-טוב, לטבול בערב שבת בבוקר, קודם התפילה, וגם ביום השבת לפני התפילה. למעשה נהוג לטבול בשבת (גם) במים חמים.
מי שאין לו מקווה, יכול לטבול בים או בנהר, ואם לאו – אפילו במים שאובים (בבריכה וכדומה), או אפילו ישפוך על גופו 'תשעה קבין' (12.5 ליטר) מים, אפילו מתוך כמה כלים (עד ארבעה), בתנאי שזרימת המים מהכלי השני תתחיל בטרם נפסקה השפיכה מהראשון, וכן הלאה.
מקורות: שבת כה,ב. זוהר ח"ב קלו,ב. טושו"ע ושו"ע אדה"ז סי' פח ס"א (ובמהדורה החדשה) וסי' רס ס"א. אבן השוהם (שו"ע מכתבי האריז"ל) ופסקי תשובות סי' רס, וסי' רפ הע' 15, וש"נ. בן איש חי שנה ב פ' לך אות יז. שלחן מנחם ח"ב סי' קנא. ספר המנהגים – מנהגי חב"ד עמ' 25. וראה קצות השלחן סי' קלג ס"ד ובהערות. תודה לרב אליהו לנדא.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
