מערכת COL
|
יום ה' אדר ב ה׳תשע״ט
12.03.2019
דבקות מהרי"ל: הניגון שהידהד 50 שנה • האזינו
בשנת תרח"צ בעת שהיה כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בעיר מארינבאד (עיירת מרפא, כיום מריאנסקה לאזנייה) התפלל הריי"צ באריכות בבית הכנסת תוך שהוא משתפך בניגון דביקות הידוע בשם "דביקות מהרי"ל" - הידוע כניגון ל"ג בספר הניגונים • צעיר מפא"יניק סיפר את הסיפור הזה בו נכח אז עם הריי"צ ולמרות שהוא שנים רבות רחוק לגמרי מקיום תורה ומצוות ניגון זה "מנקר" בו כל הזמן ו"לא נותן לו מנוחה" • לסיפור המלא
הסטנדר של אדמו"ר האמצעי
כ"ק הרה"צ ר' יהודה לייב שניאורסאהן (להלן: המהרי"ל), היה בנו השני של אדמו"ר הצמח צדק. הוא נולד בליאדי בשנת תקס"ח, וזכה להיות עוד אצל אדמו"ר הזקן, שהיה גם הסנדק שלו[1].
הוא היה מקורב מאד לסבו אדמו"ר האמצעי, למד ממנו חסידות, והיה נקרא ה"סטענדר" של אדמו"ר האצמעי משום שאדמו"ר האמצעי היה נשען עליו (שעות ארוכות) בשעת אמירת חסידות. ישנו מאמר מודפס, שאדמו"ר האמצעי אמר בחתונה של נכדו המהרי"ל. אחרי הסתלקות אביו אדמו"ר הצמח צדק, נסע המהרי"ל לקאפוסט ונהג שם באדמו"רות. הוא הסתלק בג' חשוון תרכ"ז[2].
בהוספות לאגרות קודש של אדמו"ר הצמח צדק – נדפסו כמה וכמה מכתבים מן המהרי"ל, בכתב ידו ובחתימתו. ובהרחבה יותר – ראה אלבום 'מבית הגנזים'.
ניגונים מתעופפים בתפילה
באחת הרשימות של אדמו"ר הריי"צ מסופר, כי הרשב"ץ[3] סיפר אודות סדר ואופן תפילתו של כ"ק הרי"ל בן הצמח צדק, אולם עצם הסיפור לא מובא שם, ואנחנו משלימים אותו ממקורות נוספים. בליקוטי דבורים נזכר: "וכפי שידוע אופן עבודתו בתפילה בשיר וזמרה"[4].
"כשהיה מתפלל מהרי"ל – קבלת שבת – והוא היה לבוש נעלי בית, היו נעלי הבית מתעופפים עד התקרה" (מרוב התלהבותו בתפילה)[5]. המשפיע בליובאוויטש, הרש"ג אסתרמן, סיפר על המהרי"ל כי "תפילתו הייתה בדביקות ושפיכות הנפש, ובאריכות גדולה"[6].
"סיפר לי ר' יצחק שו"ב, שבעת שאדמו"ר ר' ליב מקאפוסט נ"ע בן הצמח צדק היה איזה שבועות במדינת באסרביה, היה הוא (ר' יצחק) משמשו, ותפילתו הי' ממש בוקע רקיעים, ומי ששמע תפלתו אפילו אבן נימוח. הוא (ר' יצחק) היה ישן בחדרו, ופעם אחת הקיץ משנתו והרבי (רי"ל) הלך אנה ואנה ואמר איזה דברים בנעימה אשר היה ממש טעם גן עדן, ובהרגישו שהקיץ משנתו נפנף עליו במטפחת ואמר לו איטשע שלאף! ונרדם בשינה עד הבוקר" (מגדל עוז ע' רסד). · אדמו"ר הריי"צ סיפר: "דודי מהרי"ל עשה פעם אחת חשבון, ומרוב עמקותו כתב לבסוף במקום הסך הכל: לית אתר פנוי מיניה"[7].
בשבת פרשת שמות כ"ג טבת תרע"ה בסעודה אצל אדמו"ר הרש"ב, מתאר ר' ברוך שניאור שניאורסאהן, נכד של הרב"ש בן הצמח צדק: "בעת הסעודה, שורר כ"ק [אדמו"ר הרש"ב] שליט"א ניגון אחד. אמרתי, שזה הניגון הוא אשר שורר כ"ק אדמו"ר מהרי"ל נ"ע זיע"א. אמר לי [אדמו"ר הרש"ב], שהוא שמע ניגון זה מכ' אביו, הוא אדמו"ר מהר"ש נ"ע זיע"א"[8]. אין אנו יודעים בוודאות האם זהו אותו "ניגון מהרי"ל" שעליו ידובר להלן, אך אם כן הרי שניגון זה הושר אצל אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, וגם אדמו"ר הריי"צ ניגן אותו בתפילתו כפי שיסופר להלן. · עוד מתאר ר' ברוך שניאור, כי המהרי"ל היה קורא בתורה "בחב"ד ובדבקות ביותר"[9].
סגירת מעגל: ניגון מהרי"ל מפי ר' זלמן הבלין
ר' ישראל ג'ייקובסון מתאר בתוך זכרונות ילדות מעיר הולדתו זוראוויץ[10]: "אח"כ בא לעירנו הרב ר' זלמן האוולין ע"ה מצד ליובאוויטש, והוא הי' איש נלבב אהוב על הבריות וחכם. הוא התוועד בשבתות עם אנ"ש. הוא החייה את העיר ... בעת ההתוועדות ניגן ר' זלמן את הניגון של אדמו"ר מהרי"ל (בנו של אדמו"ר הצמח צדק), ומאז הי' ידוע הניגון הזה אצלינו על שם ר' זלמן, וקראו אותו "ר' זלמן'ס ניגון". רוח של ליובאוויטש התגבר מאז בעיר והתחילו אנשים נוסעים לליובאוויטש ... מורי ר' חיים השמש, שלמדתי אצלו א"ב, הי' אז זקן מופלג, בכה בזכרו את ההתוועדויות שזכה להן בצעירותו, ואמר שעתה נתעוררה אצלי התקופה בחיי, כאשר אדמו"ר מהרי"ל הי' בעירינו זוראוויץ, ואז ערכנו חצות בעשרה ככתוב בסידור".
וכעת, יש כאן סגירת מעגל, שדרכה אנחנו גם מתוודעים על איזה ניגון בדיוק - משני ניגוני המהרי"ל - מדובר כאן: כפי שסיפרתי בכתבה על ניגון התפילה של ר' זלמן הבלין ("ניגון שכולו כנפיים"), לימים ר' זלמן נהיה משפיע בישיבת תורת אמת בארץ ישראל, בחברון ואח"כ בירושלים. באותה תקופה, היה בארץ ישראל חוקר ומאסף ניגונים חסידיים, בשם מאיר שמעון גשורי. אותו גשורי התכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר לניגוני חב"ד וטען שיש אצלו מאות ניגוני חב"ד רשומים בתווים, ואדמו"ר הריי"צ הפנה להתעניין באוסף הניגונים שיש ברשותו. למעשה, האוסף הזה נשתמר (כפי שאספר הזדמנות אחרת בע"ה את כל סיפור הדברים), ובתוכו נמצא ניגונו של המהרי"ל בן הצמח צדק, שנרשם "מפי ר' זלמן הבלין, ירושלים"! הוא ניגון מספר ל"ג בספר הניגונים.
הניגון שניקר מעל 50 שנה
סיפר הרה"ח אברהם שי' ליסון מכפר חב"ד, בחורף שנת תנש"א: בעמדי בתחנה המרכזית בתל-אביב להניח תפילין, הגיע לשם יהודי המתגורר באחד מישובי מפא"י (כמדומה בקיבוץ 'ברור חיל') בתור הורה של אחד המתיישבים, וסיפר: בשנת 1938 [תרח"צ] הייתי ב'מארינבאד' (עיירת מרפא, כיום מריאנסקה לאזנייה), שם הייתה אסיפת הרבנים המפורסמת (שם אירע הסיפור הידוע שאדמו"ר הריי"צ המשיל את מי שמנסה לעשות פשרות ביהדות כדי לקרב לתומ"צ כשופך לא מים מלוכלכים אלא נפט על המדורה[11]), וכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע התפלל באריכות בבית הכנסת שם קבלת שבת, תוך שהוא משתפך בניגון דביקות. הוא שר בפני את הניגון (היודע בשם "דביקות מהרי"ל"), והוסיף שזה שנים רבות הוא רחוק לגמרי מקיום תורה ומצוות, אך ניגון זה "מנקר" בו כל הזמן ו"לא נותן לו מנוחה" כל השנים הרבות מאז[12]... גם כאן הכוונה היא לניגון מספר ל"ג בספר הניגונים[13], כפי שהעיד חתנו של הרב ליסון, ר' עוזר שי' אלפרוביץ' ותודתי נתונה לו. בספר הניגונים מופיע בסמוך לניגון זה ניגון נוסף מהמרי"ל (ניגון ל"ד), ניגון קצר שהוא בעצם תנועה אחת
להאזנה: לחצו כאן
[1] ובברית מילה שלו אמר "יהי רצון שנזכה לשתות כשיהי' כולו משקה" (המשך וככה תרל"ז פרק מ"ו).
[2] בית רבי ח"ג פ"ח (אשר אביו של מחבר ה'בית רבי' היה מקושר אל המהרי"ל, וייתכן שגם המחבר עצמו הכירו). וראה הנסמן בספר המאמרים תרל"ז ח"ב (קה"ת תשע"ג) ס"ע תתקכ. [3] ב'מבית הגנזים' ע' ר יש אגרת שהמהרי"ל כתב לרשב"ץ.
[4] לקו"ד לה"ק ח"א ע' 42.
[5] רשימת היומן ע' רפג.
[6] רשימות דברים (ר' יהודה חיטריק) ע' 149.
[7] ספר השיחות תרפ"ו ע' 100. וכן בספר השיחות תש"ה ע' 14.
[8] ברשימות הרב"ש ע' צב.
[9] ברשימות הרב"ש ע' קלב.
[10] זכרון לבני ישראל פרק ו', בהערה.
[11] ראה בשם אדמו"ר הרש"ב (בועידת הרבנים בפטרבורג?), אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' תריא. ידוע על ועידת הרבנים במארינבאד בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב בקיץ תרס"ח. [12] "בית חיינו" כרך ב, גיליון 77 עמוד 11.
[13] לא ניגון ל"ד כפי שכתבתי בטעות ב"נגינה לאור החסידות" ע' 118.
כ"ק הרה"צ ר' יהודה לייב שניאורסאהן (להלן: המהרי"ל), היה בנו השני של אדמו"ר הצמח צדק. הוא נולד בליאדי בשנת תקס"ח, וזכה להיות עוד אצל אדמו"ר הזקן, שהיה גם הסנדק שלו[1].
הוא היה מקורב מאד לסבו אדמו"ר האמצעי, למד ממנו חסידות, והיה נקרא ה"סטענדר" של אדמו"ר האצמעי משום שאדמו"ר האמצעי היה נשען עליו (שעות ארוכות) בשעת אמירת חסידות. ישנו מאמר מודפס, שאדמו"ר האמצעי אמר בחתונה של נכדו המהרי"ל. אחרי הסתלקות אביו אדמו"ר הצמח צדק, נסע המהרי"ל לקאפוסט ונהג שם באדמו"רות. הוא הסתלק בג' חשוון תרכ"ז[2].
בהוספות לאגרות קודש של אדמו"ר הצמח צדק – נדפסו כמה וכמה מכתבים מן המהרי"ל, בכתב ידו ובחתימתו. ובהרחבה יותר – ראה אלבום 'מבית הגנזים'.
ניגונים מתעופפים בתפילה
באחת הרשימות של אדמו"ר הריי"צ מסופר, כי הרשב"ץ[3] סיפר אודות סדר ואופן תפילתו של כ"ק הרי"ל בן הצמח צדק, אולם עצם הסיפור לא מובא שם, ואנחנו משלימים אותו ממקורות נוספים. בליקוטי דבורים נזכר: "וכפי שידוע אופן עבודתו בתפילה בשיר וזמרה"[4].
"כשהיה מתפלל מהרי"ל – קבלת שבת – והוא היה לבוש נעלי בית, היו נעלי הבית מתעופפים עד התקרה" (מרוב התלהבותו בתפילה)[5]. המשפיע בליובאוויטש, הרש"ג אסתרמן, סיפר על המהרי"ל כי "תפילתו הייתה בדביקות ושפיכות הנפש, ובאריכות גדולה"[6].
"סיפר לי ר' יצחק שו"ב, שבעת שאדמו"ר ר' ליב מקאפוסט נ"ע בן הצמח צדק היה איזה שבועות במדינת באסרביה, היה הוא (ר' יצחק) משמשו, ותפילתו הי' ממש בוקע רקיעים, ומי ששמע תפלתו אפילו אבן נימוח. הוא (ר' יצחק) היה ישן בחדרו, ופעם אחת הקיץ משנתו והרבי (רי"ל) הלך אנה ואנה ואמר איזה דברים בנעימה אשר היה ממש טעם גן עדן, ובהרגישו שהקיץ משנתו נפנף עליו במטפחת ואמר לו איטשע שלאף! ונרדם בשינה עד הבוקר" (מגדל עוז ע' רסד). · אדמו"ר הריי"צ סיפר: "דודי מהרי"ל עשה פעם אחת חשבון, ומרוב עמקותו כתב לבסוף במקום הסך הכל: לית אתר פנוי מיניה"[7].
בשבת פרשת שמות כ"ג טבת תרע"ה בסעודה אצל אדמו"ר הרש"ב, מתאר ר' ברוך שניאור שניאורסאהן, נכד של הרב"ש בן הצמח צדק: "בעת הסעודה, שורר כ"ק [אדמו"ר הרש"ב] שליט"א ניגון אחד. אמרתי, שזה הניגון הוא אשר שורר כ"ק אדמו"ר מהרי"ל נ"ע זיע"א. אמר לי [אדמו"ר הרש"ב], שהוא שמע ניגון זה מכ' אביו, הוא אדמו"ר מהר"ש נ"ע זיע"א"[8]. אין אנו יודעים בוודאות האם זהו אותו "ניגון מהרי"ל" שעליו ידובר להלן, אך אם כן הרי שניגון זה הושר אצל אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, וגם אדמו"ר הריי"צ ניגן אותו בתפילתו כפי שיסופר להלן. · עוד מתאר ר' ברוך שניאור, כי המהרי"ל היה קורא בתורה "בחב"ד ובדבקות ביותר"[9].
סגירת מעגל: ניגון מהרי"ל מפי ר' זלמן הבלין
ר' ישראל ג'ייקובסון מתאר בתוך זכרונות ילדות מעיר הולדתו זוראוויץ[10]: "אח"כ בא לעירנו הרב ר' זלמן האוולין ע"ה מצד ליובאוויטש, והוא הי' איש נלבב אהוב על הבריות וחכם. הוא התוועד בשבתות עם אנ"ש. הוא החייה את העיר ... בעת ההתוועדות ניגן ר' זלמן את הניגון של אדמו"ר מהרי"ל (בנו של אדמו"ר הצמח צדק), ומאז הי' ידוע הניגון הזה אצלינו על שם ר' זלמן, וקראו אותו "ר' זלמן'ס ניגון". רוח של ליובאוויטש התגבר מאז בעיר והתחילו אנשים נוסעים לליובאוויטש ... מורי ר' חיים השמש, שלמדתי אצלו א"ב, הי' אז זקן מופלג, בכה בזכרו את ההתוועדויות שזכה להן בצעירותו, ואמר שעתה נתעוררה אצלי התקופה בחיי, כאשר אדמו"ר מהרי"ל הי' בעירינו זוראוויץ, ואז ערכנו חצות בעשרה ככתוב בסידור".
וכעת, יש כאן סגירת מעגל, שדרכה אנחנו גם מתוודעים על איזה ניגון בדיוק - משני ניגוני המהרי"ל - מדובר כאן: כפי שסיפרתי בכתבה על ניגון התפילה של ר' זלמן הבלין ("ניגון שכולו כנפיים"), לימים ר' זלמן נהיה משפיע בישיבת תורת אמת בארץ ישראל, בחברון ואח"כ בירושלים. באותה תקופה, היה בארץ ישראל חוקר ומאסף ניגונים חסידיים, בשם מאיר שמעון גשורי. אותו גשורי התכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר לניגוני חב"ד וטען שיש אצלו מאות ניגוני חב"ד רשומים בתווים, ואדמו"ר הריי"צ הפנה להתעניין באוסף הניגונים שיש ברשותו. למעשה, האוסף הזה נשתמר (כפי שאספר הזדמנות אחרת בע"ה את כל סיפור הדברים), ובתוכו נמצא ניגונו של המהרי"ל בן הצמח צדק, שנרשם "מפי ר' זלמן הבלין, ירושלים"! הוא ניגון מספר ל"ג בספר הניגונים.
הניגון שניקר מעל 50 שנה
סיפר הרה"ח אברהם שי' ליסון מכפר חב"ד, בחורף שנת תנש"א: בעמדי בתחנה המרכזית בתל-אביב להניח תפילין, הגיע לשם יהודי המתגורר באחד מישובי מפא"י (כמדומה בקיבוץ 'ברור חיל') בתור הורה של אחד המתיישבים, וסיפר: בשנת 1938 [תרח"צ] הייתי ב'מארינבאד' (עיירת מרפא, כיום מריאנסקה לאזנייה), שם הייתה אסיפת הרבנים המפורסמת (שם אירע הסיפור הידוע שאדמו"ר הריי"צ המשיל את מי שמנסה לעשות פשרות ביהדות כדי לקרב לתומ"צ כשופך לא מים מלוכלכים אלא נפט על המדורה[11]), וכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע התפלל באריכות בבית הכנסת שם קבלת שבת, תוך שהוא משתפך בניגון דביקות. הוא שר בפני את הניגון (היודע בשם "דביקות מהרי"ל"), והוסיף שזה שנים רבות הוא רחוק לגמרי מקיום תורה ומצוות, אך ניגון זה "מנקר" בו כל הזמן ו"לא נותן לו מנוחה" כל השנים הרבות מאז[12]... גם כאן הכוונה היא לניגון מספר ל"ג בספר הניגונים[13], כפי שהעיד חתנו של הרב ליסון, ר' עוזר שי' אלפרוביץ' ותודתי נתונה לו. בספר הניגונים מופיע בסמוך לניגון זה ניגון נוסף מהמרי"ל (ניגון ל"ד), ניגון קצר שהוא בעצם תנועה אחת
להאזנה: לחצו כאן
[1] ובברית מילה שלו אמר "יהי רצון שנזכה לשתות כשיהי' כולו משקה" (המשך וככה תרל"ז פרק מ"ו).
[2] בית רבי ח"ג פ"ח (אשר אביו של מחבר ה'בית רבי' היה מקושר אל המהרי"ל, וייתכן שגם המחבר עצמו הכירו). וראה הנסמן בספר המאמרים תרל"ז ח"ב (קה"ת תשע"ג) ס"ע תתקכ. [3] ב'מבית הגנזים' ע' ר יש אגרת שהמהרי"ל כתב לרשב"ץ.
[4] לקו"ד לה"ק ח"א ע' 42.
[5] רשימת היומן ע' רפג.
[6] רשימות דברים (ר' יהודה חיטריק) ע' 149.
[7] ספר השיחות תרפ"ו ע' 100. וכן בספר השיחות תש"ה ע' 14.
[8] ברשימות הרב"ש ע' צב.
[9] ברשימות הרב"ש ע' קלב.
[10] זכרון לבני ישראל פרק ו', בהערה.
[11] ראה בשם אדמו"ר הרש"ב (בועידת הרבנים בפטרבורג?), אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' תריא. ידוע על ועידת הרבנים במארינבאד בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב בקיץ תרס"ח. [12] "בית חיינו" כרך ב, גיליון 77 עמוד 11.
[13] לא ניגון ל"ד כפי שכתבתי בטעות ב"נגינה לאור החסידות" ע' 118.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
