מאת: מנדי זילברשטרום, COL

***

ר' יעקב ציקוושוילי נולד בשכונת חב"ד בלוד ולאחר חתונתו עבר להתגורר בכפר חב"ד • בגיל 23 הוא החל לעסוק ב'חסד של אמת', בעבודתו ב'חברה-קדישא' בנס-ציונה, שם הוא עוסק עם הנפטרים, אך לא שוכח את בני-המשפחות שנשארו בחיים.

בראיון מיוחד למגזין שישי ב-COL, הוא מספר: כיצד הגיע אל העבודה הזאת? מה מייחד אותו בה כחסיד חב"ד? מהן התגובות שהוא מקבל בשטח? • וגם: כיצד שכנע יהודי שביקש לשרוף את גופתו, להניח תפילין אחרי עשרות שנים ולבקש קבורה יהודית?

•

ראשית, כיצד ומתי הגעת אל עבודה זו, ומה תפקידך השוטף בפועל?

"לפני כ-3 שנים ביקרתי אצל משפחה שאני מכיר בעיר נס-ציונה. היה שם גם אחד מהנהלת חברה-קדישא בעיר, שהציע לי לעבוד כממלא מקום לתקופה קצרה, היות והוא ללא עובד תקופה מסוימת. העבודה הזמנית עם הזמן הפכה למשרה-מלאה ולעבודתי היומיומית.


בתמונה: לצד הרב יעקב רוזה, רב חברה-קדישא ת"א והרב של זק"א, בסיום קורס הלכתי לעובדים מכל הארץ.

"תפקידי הוא סגן מנהל חברה-קדישא בנס-ציונה. אני מזכיר ומנהל המשרד, ואף אני עורך את הלוויות, חופר את הקברים, מבצע טהרה לנפטרים ועוד. כוח האדם הוא מצומצם, כך שאנו עושים הכל".

שתף את הגולשים בסיפור מיוחד שאירע לך במהלך עבודתך.

"יש לנו סיפורים רבים על בסיס יומי ואי-אפשר לפרט אותם. מה שכן, למשל - משפחה שרוצה לקבור את הנפטר בבית עלמין אזרחי (מעורב עם כמה דתות), ולבסוף מסכימים שהמנוח ייקבר בבית עלמין יהודי.

"דוגמא נוספת: קרה לא פעם ולא פעמיים, שהגעתי לערוך לוויה, וכאשר אחד מבני-המשפחה של הנפטר ראה אותי, הוא אמר: "יש פה חסיד חב"ד. אפשר להשאיר את הגופה וללכת לבית. הוא בטח יטפל בהכל כמו שצריך"...

כחסיד חב"ד. האם אתה מרגיש שיש לך מחויבות נוספת מעבר לעבודה הנדרשת?

"בטח. מה שזכור ונחקק לי מכל תקופת לימודיי בישיבות ואף לאחר-מכן, זהו הקו של הרבי. כל יהודי צריך להיות ולהרגיש שליח בכל מקום שבו הוא נמצא. ואני כאדם שנמצא במגע, לא רק עם הנפטרים אלא עם בני-משפחותיהם, מה שאני רואה לנגד עיניי, זהו קידוש שם שמים בכלל, ושם ליובאוויטש בפרט, על-ידי הנהגה ראויה ושקופה ואני משתדל לראות את הרבי לנגד עיניי. המחשבה הסופית היא - עם איזה מחשבה המשפחה שהגיעה אל משרדי תצא, חיובית על היהדות או חלילה שלילית"... 


בתמונה: המשרד של יעקב. תפילין לטובת הקהל, לצד השולחן העמוס.

כ'איש עבודה' בשטח של חברה-קדישא, מה התגובות שאתה מקבל משפחות הנפטרים?

"אני מקבל תגובות מעניינות לעומת מה שהתקשורת מציגה, את כל עניין השחיתות, חרדים, חברה-קדישא, עוול שעושים למשפחות וכו'.

"כשמגיעים אלינו, מבינים שהרבה אמת אין בכל הפרסומים הנ"ל, ומקבלים יחס מאוד אישי, סבלני, חיובי וחמים, והתגובות לא מאחרות להגיע - 'הנה, חשבתי אחרת על החרדים ופה אני מגלה אנשים מסוג אחר ויותר טוב ממה שאומרים עליכם'. ויש עוד משפט אחד שאני שומע הרבה: 'אם כולם היו כמוכם, היה תחיית המתים מזמן'.

מה הסיפור הכי מרגש שנתקלת בו מאז כניסתך לתפקיד?

"השבוע נכנס למשרדי יהודי, שהודיע לי כי זמנו קצוב, והוא מרגיש ש'הוא הולך למות', כך לדבריו. הבקשה שלו - לשרוף את גופתו לאחר הפטירה שלו. כמובן שאמרתי לו, כי אנו לא עושים זאת וזה נוגד את ההלכה וכו'. להפתעתי, הוא ביקש ממני להפנות אותו למי שכן עוסק בזה.

"אך לא התרגשתי. הושבתי אותו בכיסא שמולי במשרד, ובמשך כ-40 דקות שוחחנו על הכל. יהדות, החיים של האדם ומה שביניהם. ואם תרצה לדעת - כיצד נגמר הסיפור?


בתמונה: בעת עריכת לוויה בבית העלמין.

"בתום השיחה שלנו, הוא הפשיל את שרוולו והניח תפילין על ידו ועל ראשו, לאחר עשרות, כן - עשרות שנים שלא הניח תפילין. מה גם, שהוא ביקש להיקבר לאחר ה-120 שלו, בקבורה יהודית. זה חלק מהשליחות שלנו בעולם הזה ובעבודתנו"...