כתב COL

לרגל יום כ"ז אדר, מוגש יומן ובו תיאור מפורט מהשבועות והימים שקדמו לכ"ז אדר תשנ"ב, מבוסס על זיכרונות ויומנים של הנוכחים, המתפרסם במהדורה החודשית של מגזין "חסידישער דרהער".

להלן קטעים מן המאמר:

"אדר א' תשנ"ב, היה חודש ייחודי במטה ליובאוויטש - מרכז חב"ד העולמי -770 בברוקלין, ניו יורק. סכום שטרות הצדקה שהרבי חילק היה יוצא דופן, והחלוקה נמשכה שעות ארוכות לאחר תפילת ערבית ואמירת שיחה.

אמירת שיחה ע"י הרבי בכל ערב, היה דבר נדיר. במהלך השיחות הרבי חזר ועורר להרבות בשמחה. הוראה מיוחדת זו הביאה את החסידים לרקוד ברחבה ממול 770 בשמחה גדולה, בליווי כלי נגינה.

היה זה זמן קשה; בב' באדר ביום שני בשבוע, אירע אסון בקראון הייטס: הגב' לאה לאפיין, אם צעירה, נרצחה באכזריות על קידוש ה'.

גלי הלם פשטו בקהילה ובחסידות חבד בכלל; אלפים הגיעו להלוויה.

הרבי יצא מ-770, ועקב אחר מכונית ההלוויות, עד שההלוויה המשיכה בדרכה הלאה. אותות האסון הותירו את רישומן הקשה על השכונה.

יום חמישי, ט' אדר א'

יום חמישי לאחר מכן, כאשר ה'שבעה' הסתיים, הרבי דיבר על האסון הגדול. אחד הנוכחים סיפר כי אפשר היה לחוש בכאב ובייסורים של הרבי.

הרבי פתח ואמר: "אנחנו נדבר על הנושא, למרות שאנחנו נוהגים לפתוח בדברי ברכה בדרך כלל", והמשיך לדבר על החיוב של כל אחד לקיים את המצווה של קידוש ה'.

"אבל", הרבי המשיך, "אנו דורשים כי המשיח חייב לבוא. יום עובר ועוד יום; שבוע ועוד שבוע; מעל 1900 שנים משיח טרם הגיע!"

"זה נראה היה שהרבי פעל משהו 'למעשה", תיאר אחד הנוכחים.

שבת "ויקהל" כ"ה אדר – התוועדות אחרונה לפני כ"ז אדר

בשעה ההתוועדות, הרבי דיבר בקול רם מאוד, ואפילו מי שעמד במרחק רב מבימת ההתוועדות של הרבי יכל לשמוע בבירור, בניגוד למה שהיה רגיל עד אז, שמי שעמד במקום מרוחק התקשה לשמוע את הרבי.

ההתוועדות היתה גם יוצאת דופן ועשירה בתוכן. למעלה מ -50 דקות ארוכות, הרבי דיבר על הסברים ארוכים ומפורטים במגוון רחב של נושאים.

הרבי הדגיש את הצורך להרגיש כאחד עם כל יהודי, ברוח אמיתית של אהבת ישראל. כאשר משפיעים על התנהגות של עוד יהודי, זה חייב להיעשות בדרכי שלום.

באותה שיחה הרבי הזכיר כי אף אחד מאדמו"רי חב"ד לא ביקר בארץ ישראל. גם הרבי הקודם שהגיע לא"י, עשה זאת לעניין מאוד מיוחד.

לאחר שניגנו את ניגון הפרק של הרבי, וניגון 'שובה', הרבי המשיך לדבר עוד 3 שיחות וחילק בקבוקי משקה ל-14 איש לרגל אירועים מיוחדים שהיו עתידים להתקיים בשבועות הבאים.

באותו לילה, מוצ"ש, השיחה של הרבי הוגהה על ידו לפני פירסומה. זה נשחב לדבר יוצא דופן, כש'החויזרים' הגישו לרבי את החומר, והרבי ערך אותו והחזיר להם, וכל זה בתוך שעות ספורות(!)

יום ראשון כ"ו אדר א' – שאלה נדירה

למחרת, יום ראשון כ"ו אדר א', הרבי התפלל מנחה בגן עדן התחתון, ולאחר מכן החל בחלוקת דולרים לצדקה במעמד שנמשכה שעות ארוכות באותו יום.

הרבי התחיל את חלוקת הדולרים מאוחר מהרגיל באותו יום ראשון. בשל קבוצות רבות שהצטרפו וקהל גדול מהרגיל, החלוקה נמשכה כחמש שעות.

לראשונה אי-פעם, כמה שעות לאחר תחילת החלוקה, הרבי שאל את המזכירים עד כמה התור נמשך. היה בכך אולי רמז קטן, כי לא הכל כשורה. עם זאת, החלוקה נמשכה עד השעה 19:30.

צפו בוידאו: מקבץ מיוחד של מפגשים עם הרבי במהלך חלוקת הדולרים לצדקה ביום ראשון כ"ו אדר א' תשנ"ב



יום שני, כ"ז באדר א' תשנ"ב – היום הגורלי

למחרת, יום שני, הרבי הלך לאוהל, כפי מנהגו בדרך כלל, בימי שני. בעוד הרבי נמצא באוהל, להתפלל ולהתחנן על כלל ישראל, בקריאת אלפי פ"נים שהגיעו לדלתו בבקשות ברכות וישועות, קיבל שבץ, לתדהמה והמצוקה הגדולה של כל העם היהודי .

כ"ז באדר סימנה את תחילתה של גלות כפולה ומכופלת, זמן שאנו לא רואים את הרבי במלוא תפארתו.

אנו צריכים להתחזק ולעמוד איתנים בנתיב שהרבי הגדיר עבורינו, ועל פי העקרונות בשיחות הקודש. וכפי שהרבי מלמד במאמר "ואתה תצווה", זה הקשר שלנו עם הרועה הנאמן של זמנינו, וזה מה שנותן לנו את הכח בעבודתינו בזמנים האפלים של הגלות.

עד שנזכה לראות את היום שבו הרבי יחזור במלוא תפארתו, ויוציא אותנו מהגלות תיכף ומיד ממש!".