מערכת COL
|
יום ג' אייר ה׳תשס״ה
12.05.2005
מידת הגבורה - "יצר הטוב" או ה"יצר הרע"?
ספירת העומר - מידת הגבורה האם "מדת הגבורה" היא מידת ה"יצר הטוב" או ה"יצר הרע"? מה היא באמת גבורה? האם "פחדן" יכול להיות "גבור"? על יחסי הגומלין בין אימה וגבורה? דרכי התיקון לטיפוס פחדן ומוג לב - בחלוף השבוע השני של העומר בו עסקו בתיקון מידת הגבורה, ימוקד עיוננו השבועי בגבורה. מאמרו השבועי של הרב יוסף קרסיק - שליח הרבי ורב אזורי בת חפר עמק חפר ב'כתבה מלאה'
הרב יוסף קרסיק
אומץ לב וביטחון
ההפך הגמור מ"חסד" היא ה"גבורה" - בעוד שבמרכז המעגל של איש החסד ניצב הזולת, הרי במרכז המעגל של איש הגבורה ניצבת אישיותו העצמית.
"גבורה" היא הכוח להתרכז, להתעמק ולהתבונן בתוך עצמך. הכוח לשליטה עצמית, לא לכעוס, לא להתפעל מהסביבה, להכניע ולהשליט מוח על הלב, אומץ-לב וביטחון עצמי הנובעים מתעצומות נפש - זאת היא גבורה.
השם "גבורה" בשל כוחה העצום "לשלוט על האדם עצמו", כמאמר המשנה "איזהו גיבור? הכובש את ייצרו": גבור אינו מי שיש לו הכי הרבה כוח פיזי, שכוחו רב וחזק מאחרים והוא יכול לשלוט על אנשים אחרים, גבור הוא אדם שיש לו כוח לשלוט על עצמו. למשול על רגשותיו והתלהבותו ולהחליט כל דבר בשקול ויישוב הדעת.
דווקא בשל העובדה שהאדם מכונס בתוך עצמו ואינו "מפזר" את עצמו ורכושו לאחרים, כוחו נשמר, והוא מגיע לעוצמה וגבורה אישיים; ואילו איש החסד המרבה בנתינה לזולת, באופן טבעי נחלש, וגבורתו פוחתת.
גבורה ופחד הם דבר אחד
מדה זו קרויה בקבלה גם "גבורה" וגם "פחד" ("פחד יצחק"), למרות שהם לכאורה שני דברים סותרים: גבור אינו מפחד ופחדדן אינו גבור?
כי אין זה פחד הנובע מחולשה, אלא פחד של זהירות, אימת הדין היא המסייעת לאדם לשלוט על עצמו ולשקול צעדיו במתינות ויישוב הדעת ולהשמר מדברים מזיקים ומסוכנים. פחד אמיתי יוצר גבורה אמיתית. התמודדות עם קשיים ובעיות - מחזקת ומחשלת, בבחינת "ירידה צורך עליה".
גבורת היצר-הטוב והיצר-הרע
גבורה של היצר הטוב – אינו מחפש להבליט עצמו ולהפגין ידיעות בפני הסביבה, אדם מכונס בתוך תוכו ויודע ויכול להתגנון מסביבתו, אינו מושפע מהאווירה השלילית הנמצאת ברחוב ובסביבה בה הוא מצוי ומתנייד. אדם שיש לו בושה, ענווה וצניעות. אדם שיש לו יכולת להתמודד עם משברים. תוך משמעת וריסון עצמי. להיות זהיר וביקורתי ביחסי חוץ, כדי להתגונן ולהתנתק מדברים שליליים, כך להקפיד על הגינות, צדק ואמת.
גבורה של היצר הרע – היא הסתגרות בתוך עצמי מתוך גאווה וחוסר התחשבות בזולת. הוא עושה אך ורק מה שטוב ומועיל בעבורו, ואינו מתחשב לחלוטין בסביבתו, אין לו בעולמו אלא הוא בלבד. גם מדת המחלוקת והפירוד בין איש לרעהו היא משורש הגבורה.
גבורה היא מדת הפחד – אבל יש פחד ויש פחד: פחד ויראת ה' הוא גבורת היצר הטוב; ופחד הגורם למעשים שליליים הוא מהיצר הרע. פחדים מאיומי סרק ודמיונות שווא, גם הם מגבורת היצר ההרסני שבאדם, היצר הרע.
תיקון לגבורה של היצר הרע
התיקון לכוחות הגבורה של היצר הרע הוא לחזק את כוח הגבורה של הקדושה:
להתבונן ולהעמיק בגדלות הבורא ושפלות האדם, וכמה דרגות ביראת ה', כפי שמסביר אדמו"ר הזקן בתניא – "יראת העונש" היא הדרגה התחתונה, שהאדם ירא מן העונש על חטאים ועוונות והדרגה העליונה היא "יראת הבושת" ו"יראת הרוממות", כמו אדם בוגר שיש לו יראה מהוריו, שאינו נובע מיראת העונש, אלא מיראת הכבוד.
גם עבודת התפילה, אמירת תהילים ועבודת התשובה מתוך צער ובכי, היא תיקון לכוח הגבורה של כוחות הרע.
מדת הגבורה האלוקית
כוח הצמצום. הקב"ה בורא העולם ומנהיגו, אילו לרגע קט היה מפסיק להחיות את העולם, חס-וחלילה, העולם יחדל להתקיים, אם-כן כיצד יכולה להיות מציאות של אי-הכרה וכפירה באמת האלוקית?
זו מדת הגבורה, שהקב"ה כיסה והסיר עצמו מבלי שהנבראים יוכלו להכיר ולדעת על המציאות האמיתית של העולם.
יום בשבוע
יום שני - בו הקב"ה לא ברא דבר חדש (זו תכונת החסד), אלא הפריד וחילק בין המים לעליונים ולתחתונים, היא תכונה הגבורה.
אבר בגוף האדם
יד שמאל, היא היד עמה מתגוננים מהסביבה.
מקורות: הושאים מבוארים ומפורטים בספרי "השבת בקבלה ובחסידות", סוף חלק א,
במאמר המסביר את מאמר הזוהר המפורסם "פתח אליהו".
תגובות והערות-הארות יתקבלו בשמחה, למייל: [email protected]
ההפך הגמור מ"חסד" היא ה"גבורה" - בעוד שבמרכז המעגל של איש החסד ניצב הזולת, הרי במרכז המעגל של איש הגבורה ניצבת אישיותו העצמית.
"גבורה" היא הכוח להתרכז, להתעמק ולהתבונן בתוך עצמך. הכוח לשליטה עצמית, לא לכעוס, לא להתפעל מהסביבה, להכניע ולהשליט מוח על הלב, אומץ-לב וביטחון עצמי הנובעים מתעצומות נפש - זאת היא גבורה.
השם "גבורה" בשל כוחה העצום "לשלוט על האדם עצמו", כמאמר המשנה "איזהו גיבור? הכובש את ייצרו": גבור אינו מי שיש לו הכי הרבה כוח פיזי, שכוחו רב וחזק מאחרים והוא יכול לשלוט על אנשים אחרים, גבור הוא אדם שיש לו כוח לשלוט על עצמו. למשול על רגשותיו והתלהבותו ולהחליט כל דבר בשקול ויישוב הדעת.
דווקא בשל העובדה שהאדם מכונס בתוך עצמו ואינו "מפזר" את עצמו ורכושו לאחרים, כוחו נשמר, והוא מגיע לעוצמה וגבורה אישיים; ואילו איש החסד המרבה בנתינה לזולת, באופן טבעי נחלש, וגבורתו פוחתת.
גבורה ופחד הם דבר אחד
מדה זו קרויה בקבלה גם "גבורה" וגם "פחד" ("פחד יצחק"), למרות שהם לכאורה שני דברים סותרים: גבור אינו מפחד ופחדדן אינו גבור?
כי אין זה פחד הנובע מחולשה, אלא פחד של זהירות, אימת הדין היא המסייעת לאדם לשלוט על עצמו ולשקול צעדיו במתינות ויישוב הדעת ולהשמר מדברים מזיקים ומסוכנים. פחד אמיתי יוצר גבורה אמיתית. התמודדות עם קשיים ובעיות - מחזקת ומחשלת, בבחינת "ירידה צורך עליה".
גבורת היצר-הטוב והיצר-הרע
גבורה של היצר הטוב – אינו מחפש להבליט עצמו ולהפגין ידיעות בפני הסביבה, אדם מכונס בתוך תוכו ויודע ויכול להתגנון מסביבתו, אינו מושפע מהאווירה השלילית הנמצאת ברחוב ובסביבה בה הוא מצוי ומתנייד. אדם שיש לו בושה, ענווה וצניעות. אדם שיש לו יכולת להתמודד עם משברים. תוך משמעת וריסון עצמי. להיות זהיר וביקורתי ביחסי חוץ, כדי להתגונן ולהתנתק מדברים שליליים, כך להקפיד על הגינות, צדק ואמת.
גבורה של היצר הרע – היא הסתגרות בתוך עצמי מתוך גאווה וחוסר התחשבות בזולת. הוא עושה אך ורק מה שטוב ומועיל בעבורו, ואינו מתחשב לחלוטין בסביבתו, אין לו בעולמו אלא הוא בלבד. גם מדת המחלוקת והפירוד בין איש לרעהו היא משורש הגבורה.
גבורה היא מדת הפחד – אבל יש פחד ויש פחד: פחד ויראת ה' הוא גבורת היצר הטוב; ופחד הגורם למעשים שליליים הוא מהיצר הרע. פחדים מאיומי סרק ודמיונות שווא, גם הם מגבורת היצר ההרסני שבאדם, היצר הרע.
תיקון לגבורה של היצר הרע
התיקון לכוחות הגבורה של היצר הרע הוא לחזק את כוח הגבורה של הקדושה:
להתבונן ולהעמיק בגדלות הבורא ושפלות האדם, וכמה דרגות ביראת ה', כפי שמסביר אדמו"ר הזקן בתניא – "יראת העונש" היא הדרגה התחתונה, שהאדם ירא מן העונש על חטאים ועוונות והדרגה העליונה היא "יראת הבושת" ו"יראת הרוממות", כמו אדם בוגר שיש לו יראה מהוריו, שאינו נובע מיראת העונש, אלא מיראת הכבוד.
גם עבודת התפילה, אמירת תהילים ועבודת התשובה מתוך צער ובכי, היא תיקון לכוח הגבורה של כוחות הרע.
מדת הגבורה האלוקית
כוח הצמצום. הקב"ה בורא העולם ומנהיגו, אילו לרגע קט היה מפסיק להחיות את העולם, חס-וחלילה, העולם יחדל להתקיים, אם-כן כיצד יכולה להיות מציאות של אי-הכרה וכפירה באמת האלוקית?
זו מדת הגבורה, שהקב"ה כיסה והסיר עצמו מבלי שהנבראים יוכלו להכיר ולדעת על המציאות האמיתית של העולם.
יום בשבוע
יום שני - בו הקב"ה לא ברא דבר חדש (זו תכונת החסד), אלא הפריד וחילק בין המים לעליונים ולתחתונים, היא תכונה הגבורה.
אבר בגוף האדם
יד שמאל, היא היד עמה מתגוננים מהסביבה.
מקורות: הושאים מבוארים ומפורטים בספרי "השבת בקבלה ובחסידות", סוף חלק א,
במאמר המסביר את מאמר הזוהר המפורסם "פתח אליהו".
תגובות והערות-הארות יתקבלו בשמחה, למייל: [email protected]
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
