החללית בראשית: חללית בדרך לירח
אם אסק שמים שם אתה: עמותת SpaceIL היסטורי יוצא דופן ומרגש, שיגור החללית "בראשית" אל הירח. לאחר שיגור החללית, שפיתוחה זכה גם לתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, ישראל תהיה למדינה הרביעית בעולם, אחרי ארצות הברית, רוסיה וסין, שתנחית חללית על הירח. זהו הישג יוצא דופן בס"ד.

הרגע ההיסטורי: מתי צפויה הנחיתה על הירח?
החללית ״בראשית״ תשוגר מקייפ קנוורל שבארה״ב ביום שישי, 22.2.2019, בשעה 3:45 לפנות בוקר שעון ישראל. מועד הנחיתה הצפוי יהיה ב- 11.4.19. למניינם.
בראשית תהיה החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום. גובהה כמטר וחצי בלבד וקוטרה כשני מטרים, עם מסה של 600 ק"ג, תשוגר על גבי משגר פלקון 9 של חברת SpaceX. מסעה ימשך כחודשיים עד למועד הנחיתה המתוכנן ועם הנחיתה, היא תהיה החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום.

שיגור החללית לירח - האתגרים והשיאים, שלב אחר שלב

המרחק לירח מכדור הארץ הוא כ - 384,000 ק"מ. לצורך המחשה זה רחוק פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין לוויני התקשורת שנעים סביבו. כדי לצאת מהאטמוספרה, החללית תשוגר לירח על גבי משגר מסחרי ענקי: טיל פלקון 9 של חברת SPACEX. אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, במרחק 60 אלף קילומטר, היא תתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. ביציאתה למסלול אל הירח, בראשית תגיע למהירות של כ- 36,000 קמ"ש! לשם המחשה מהירות זו גדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס ה F15- מן הסתם זוהי המערכת הישראלית המהירה ביותר אי פעם!

במהלך הסיבובים סביב כדור הארץ, תרחיק בראשית את מסלולה, עד שבשיאו היא תגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה הצפויה ב-11 באפריל, 2019 למניינם.

החללית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

ניסויים מדעיים על הירח ו״אפקט אפולו״
עם נחיתת החללית על הירח וצילום "סלפי" כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וביצוע מדידות של השדה המגנטי במסגרת ניסוי מדעי, המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן וסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. המידע יועבר לחדר הבקרה שבתעשייה האווירית במהלך היומיים שלאחר הנחיתה.

עמותת SpaceIL, אשר זכתה לתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, היתה הקבוצה הישראלית היחידה ומתחילת הדרך היתה אחת המתחרות הבולטות בתחרות הבינלאומית היוקרתית, Google Lunar X Prize. לאחר ביטול התחרות, העמותה המשיכה בדרכה לפיתוח החללית הישראלית הראשונה שתנחת על הירח ותבצע 3 משימות מרכזיות: להנחית בנחיתה רכה חללית בלתי מאוישת על הירח, לנוע 500 מטר על פני הירח, ולשלוח חזרה לכדור הארץ תמונות ווידאו בחדות גבוהה.

לצפיה בשידור חי: