מערכת COL | יום ב' אייר ה׳תשס״ה 11.05.2005

דרשה לפרשת אמור

COL מפרסם גם השבוע דרשה מוכנה לפרשת השבוע פרשת קדושים, עבור השלוחים והתמימים ההולכים לבתי כנסת לחזרת דא"ח. הדרשה היא נסיונית והמשך כתיבתה יבחן על-פי התגובות המתפרסמות באתר. הדרשה ב'כתבה מלאה'
דרשה לפרשת אמור
בפרשת השבוע יש פרשיה ארוכה שעוסקת בקרבנות המיוחדים שהיו מקריבים בבית המקדש בימי החגים והמועדים: התורה מפרטת איזה קרבנות מקריבים בחג הפסח, בשבועות, בראש השנה וכו' וכו'.

ובכן, פרשיה זו עוסקת, כאמור, בדיני הקרבנות של החגים והמועדים; אבל באמצע הפרשיה, בין הקרבנות של חג השבועות לבין הקרבנות של ראש השנה, נכנס פסוק שנראה כאילו אין לו כל קשר לענין. התורה עוברת לפתע לדבר על נושא אחר לגמרי, ואומרת (אמור כג, כב): "ובקוצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקצרך, ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזב אתם אני ה' אלקיכם".

זו היא המצוה של פאה ולקט, המיועדת לחקלאים בעלי שדות ויבול, והתורה מצווה להם שכאשר הם קוצרים את תבואת השדה, את החטים, השעורים, וכל דבר אחר – עליהם להשאיר 'פאה', חלק מסויים בקצה השדה שאותו עליהם להשאיר עבור העניים; וכן 'לקט', אם תוך כדי הקצירה נשרו מיד החקלאי כמה חטים בודדות, אין לו להתכופף ולהרים אותם אלא עליו להשאיר אותם תרומה עבור העניים שיבואו לקחת אותם.

לא ניכנס כאן לפרטים של המצוות הללו ודרכי קיומן – נתעכב כאן רק על הפרט שקשור לפרשה שלנו במיוחד, והוא: מה הקשר בין המצוה הזאת של 'פאה' ו'לקט', מצוה חשובה כשלעצמה אמנם, אבל איך היא נכנסת ומשתלבת כאן בתוך פרשיה שעוסקת בקרבנות שבבית המקדש בימי המועדים? איך קפצה התורה מתוך הקרבנות החגיגיים שבבית המקדש בירושלים – היישר אל החקלאים המפוזרים בכל קצוות הארץ ועסוקים בעבודה מאומצת? מה הקשר בין הדברים?

את התשובה לכך עונה לנו רש"י בפירושו, שאכן התורה בכוונה קפצה מהקרבנות המיוחדים הללו אל החקלאים העמלים לפרנסתם, כי התורה רוצה בזה לתת חשיבות וכבוד לאותם חקלאים שמשאירים פאה לעניים. התורה רוצה לומר לחקלאי, כי על ידי זה שהוא משאיר פאה לעניים – נחשב לו כאילו הוא עומד בבית המקדש ומקריב את כל הקרבנות החגיגיים והמיוחדים הללו!

וכפי שכותב רש"י:

"מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים: פסח ועצרת מכאן, וראש השנה ויום הכפורים וחג מכאן? –
ללמדך: שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי, מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו". עד כדי כך מחשיבה התורה את המצוה של השארת פאה ולקט בשדה עבור העניים – שהיא שקולה כנגד כל קרבנות החגים בבית המקדש שבירושלים!

אבל באמת, עדיין עלינו להבין:

מה באמת מיוחד כל כך במצוות של לקט ופאה דוקא, עד כדי כך שהם שקולים כנגד כל הקרבנות? אם בגלל הזכות של נתינת צדקה לעניים – הרי יש הרבה צורות לתת צדקה לעניים, ולאו דוקא בדרך של השארת פאה! אפשר לעזור לעניים בדרכים אחרות נוספות, אם על ידי נתינת כסף לעניים, אם על ידי חלוקת מצרכי מזון או סתם עזרה פיזית. למה ראתה התורה להדגיש דוקא את המצוות של לקט ופאה שהחקלאי משאיר בשדה, יותר מכל צדקה סתם?

ב.

הנקודה היא, שיש שתי מעלות מרכזיות בדרך של 'פאה' ו'לקט', ביחס לדרכים אחרות לנתינת צדקה, ולכן התורה מחשיבה כל כך דוקא את המצוות הללו ונותנת להם כבוד מיוחד:

א) החקלאי עובד על התבואה שלו קשה, ביגיע כפים ועמל מפרך. הוא לא קיבל את התבואה מתנה משמים גרידא, אלא עמל קשה כדי להגיע לשלב של קצירת החטים והשעורים וכו'. כל השנה החקלאי עובד קשה כדי להגיע סוף סוף לראות פרי בעמלו. התבואה באה לאחר תהליך ממושך של יגיעה ועמל, ולכן – מבחינה פסיכולוגית – קשה הרבה יותר לתת מזה לעניים. החקלאי יכול לטעון, ובצדק: אני השקעתי כל כך הרבה, עבדתי כה קשה, ועכשיו יקחו את זה העניים? [חלק מהתבואה].
מבחינה זאת, קשה הרבה יותר לחקלאי להשאיר לעניים, מאשר מי שזכה בלוטו בסכום גדול או קיבל כסף בירושה או על ידי השקעות קלות שאינן דורשות מאמץ. כאשר האדם השיג את הכסף בדרכים קלות – קל לו יותר גם לוותר עליו; אך כאשר האדם השקיע את כל כחו, חרש וזרע, בחורף ובקיץ וכו' – הרבה יותר קשה לו לוותר על כך ולהפריש מזה לעניים. לכן מעלה התורה על נס דוקא את אותו חקלאי שהשקיע כל כך הרבה אנרגיה בשדה – ובכל זאת הוא משאיר פאה ולקט לעניים.

ב) בדרכים אחרות של נתינת צדקה, יש לנותן אפשרות לבחור לאיזה עני הוא ייתן את הצדקה. אדם רגיל שמקבל משכורת בסוף החודש ומפריש ממנה עשר אחוז לצדקה – יש לו את זכות הבחירה וההחלטה, להיכן ילך הכסף. הוא יכול למצוא דרכים ונזקקים שקרובים ללבו יותר: שכנים, קרובי משפחה, וכדומה, ולתת להם את הכסף. כלומר: הוא אמנם מוותר על הכסף בשביל העניים – אבל הזכות להחליט לאיזה עניים, נשארה לו. נכון שאת הכסף בפועל הוא מפסיד, אבל יש לו את הסיפוק כאשר הוא רואה עניים שקרובים ללבו והוא יכול לסייע להם בכסף זה.
אולם ב'פאה' ו'לקט', החקלאי נדרש – לפי התורה – להשאיר אותם בשדה, לכל עני שמעוניין. וכלשון התורה: "לעני ולגר תעזוב אותם". החקלאי לא מחליט להיכן ילך הכסף, לאיזה עני ולאיזה מוסד נזקק; הוא צריך להשאיר את ה'פאה' וה'לקט' בתוך השדה, ואיזה עני שירצה – יכול לבוא לקחת. הכניסה חופשית לגמרי, וכל הקודם זכה (עד כדי כך שהיו מקומות שהעניים היו רבים זה עם זה על זכות הקדימה).
וכל אחד שזוכה לתת כסף לצדקה, יודע שדבר כזה – שלוקחים ממך לא רק את הכסף עצמו, אלא גם את זכות הבחירה לקבוע להיכן הוא יילך - הוא קשה מאוד. החקלאי טוען: נכון שאני צריך לוותר על התבואה הזאת בשביל העניים – אבל אם כבר, לפחות יקבל את זה בן דוד שלי שזקוק לעזרה! לפחות אסייע בזה לשכן שאני קרוב אליו ומיודד עמו. אומרת התורה: לא, אל תתערב, "תעזוב אותם" בשדה ותן לעניים לבוא לבד. זה מעשה של חסד מושלם, כאשר בעל הבית משאיר לעניים מבלי להתערב אפילו להיכן ילך הכסף. זה מעשה של חסד טהור, מבלי שום אינטרס אישי כל שהוא. ולכן התורה נותנת דוקא לדרך הזאת של צדקה מקום מיוחד ונכבד במינו, אם כי כמובן אין לזלזל כלל גם בצדקה 'רגילה', שבה הנותן כן מחליט להיכן ילך הכסף וכו'.

ויהי רצון שבזכות מצות הצדקה, בכל האופנים שבה – ובפרט על ידי 'פאה' ו'לקט', כאמור – נזכה להתממשות מאמר חז"ל: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", ותיכף ומיד ממש.


מעובד לפי לקו"ש חלק יז שיחה ג' לפ' אמור – בעיקר בעמודים 259-261, סעיפים ו-ח בשיחה.

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
חזק ביותר
ב' אייר ה׳תשס״ה
בתור אחד שמשתדל לדבר עם יהודים על הפרשה אני חייב לציין לשבח את הבהירות והיופי שבסיגנון העיבוד תמשיכו כך
מ.פ.
2.
Kol Hakavod
ב' אייר ה׳תשס״ה
These weekly Drasos are excellent. I used them many times in my Shul. I hope at the end of the year someone will publish them in a book
3.
ישר כח
ב' אייר ה׳תשס״ה
ישר כח על הדרשה ,זה עוזר להרבה שלוחים.
4.
דרשה באימיל
ג' אייר ה׳תשס״ה
ישר כח על הרעיון , זה יהיה רעיון טוב באם תשלחו דף זה כל שבוע באימיל למעונינים . תחשבו ע"ז
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.