הרב מנחם ברוד

חסידי חב"ד מגיעים לימי הבחירות כ'עוף מוזר'. איננו מבקשים ייצוג, תקציבים, ג'ובים, כיבודים ותופינים. אין לנו שום עניין בכל הקדחתנות הפוליטית, הבחישות והיצרים המתלהטים. יש לנו רק דאגה אחת – לחזק את הכוחות שייאבקו למען ערכי היסוד של עם ישראל, בשלושת השלמויות – שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ.

מתוך הדאגה הזאת השמיעה חב"ד את הקריאה ליצירת 'חזית דתית טכנית' בין אותם כוחות, כפי שהרבי פעל בנושא הזה והשקיע בו כוחות רבים. ואכן, החלו להתפתח מהלכים בכיוון זה, ועדיין לא ברור כיצד יסתיימו בקו הגמר.

אבל חשוב להבהיר כבר עכשיו דבר אחד: מי שלא ימצא את הדרך להתאחד לגוש גדול וחזק שלא יבוא לבקש את קולנו. אותנו לא מעניינים כל ההסברים. גם השאלה מי אשם אינה מענייננו. זו פוליטיקה מאוסה, שאיננו רוצים להיות חלק ממנה. התוצאה הסופית היא הקובעת.

ההוראות של הרבי בעניין הבחירות הן בעיקרן שתיים: 1) "שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד" (אג"ק ח"ד עמ' שמה). ב) "להצביע בעד החרדים לדבר השם" (מברק ממוצש"ק מברכים תמוז תשמ"א).

לקראת הבחירות מנסות כמה וכמה מפלגות לשכנע את חסידי חב"ד כי הן העונות טוב מאחרות על ההגדרה "חרדים לדבר השם". יש מחסידי חב"ד הנוטים להשתכנע לכיוון זה וכאלה הנוטים לכיוון אחר, וזה בסדר. אבל צריך גם לזכור את ההוראה הברורה למנוע אובדן קולות.

למעשה, הביטוי 'אובדן קולות' אינו מדויק. הקולות הללו אינם אובדים, אלא מתחלקים בין המפלגות האחרות. הקולות האלה עלולים להכניס מנדטים נוספים למפלגות השמאל והערבים!
העלאת אחוז החסימה הופכת את המשחק למסוכן ביותר. בבחירות האחרונות אבדו 125,158 קולות שניתנו לרשימת 'יחד' (שהלכה עם 'עוצמה לישראל'). אם הקולות האלה היו ניתנים לרשימות דתיות/חרדיות אחרות, היה הכוח הדתי/חרדי מתחזק בארבעה מנדטים (!). מישהו יכול להעריך את השפעתם האפשרית של עוד ארבעה מנדטים בשורה של מאבקים שהתנהלו בקדנציה האחרונה בנושאי יהדות, ארץ ישראל וכדומה?

היצר הפוליטי עלול לדחוף מפלגות מסוימות להרפתקאות מסוג זה, אבל דווקא הדאגה לארץ ישראל ולענייני היהדות אינה יכולה לאפשר לנו להשתתף במשחק המסוכן הזה, המהמר על קולות רבים כל-כך. במציאות הנוכחית, גם רשימה העומדת בסקרים על 4-5 מנדטים עלולה להימחק, ולכן אין ברירה אלא להתלכד לגושים המקבלים לפחות 5-6 מנדטים.

ולכן צריך לומר לכל ההרפתקנים – תודה, אבל בלעדינו. אתם אולי נחמדים וצודקים ונעשה לכם עוול וכו', אבל אנחנו מעדיפים ציפור אחת ביד משתיים על העץ. רוצים את קולותינו – תבואו מאוחדים בגוש גדול. אם לא, מצטערים, לא נוכל להצביע לכם (וייתכן בהחלט שראוי גם לשקול שלא להצביע למי שהכשילו את האיחוד, בהעדפת אינטרסים כיתתיים ופוליטיים מטובת עם ישראל).

חשוב שהדברים ייאמרו דווקא עכשיו, כי יש מפלגות הנמנעות מהוויתור הדרוש למען האיחוד מתוך הנחה שקולות חסידי חב"ד מונחים בכיסם. ובכן, לא. ממש לא. נגמר עידן ההרפתקאות.