מערכת COL | יום י"ח שבט ה׳תשע״ט 24.01.2019

הרבי: האם יכול להשתתף כשליסון מופיע עם הילדים? ● מיוחד

הילד שהצטרף ל'ריקוד על הידיים' של אבא, הפעם הראשונה שהרבי ביקש שר' אברהם ליסון יעמוד על הידיים, והרגעים המרגשים כשהרבי חייך ומחא כפיים להופעה ולפעלולים של ליסון ● בנו של הרה"ח ר' אברהם ליסון ע"ה שנפטר השבוע בשיבה טובה בכפר חב"ד, יבדלח"ט השליח הרב שלמה-חיים ליסון, חושף זכרונות ורגעים מיוחדים על העידוד שהעניק הרבי ל'לוליינות החסידית", וגם למוטו של אביו ז"ל שנשאר בירושה במשפחה: "געזונט און פריילאך" ● מגזין שישי ● הפעלולים של ליסון בפנים: 'כי רגע באפו'-  הניגון המושר מפי ר' אברהם ליסון ע"ה, עימו היה מתפלל באריכות>>
הרבי: האם יכול להשתתף כשליסון מופיע עם הילדים? ● מיוחד
מימין, ר' אברהם ליסון ע"ה, משמח את 'בני הגיבורים' בכפר חב"ד. משמאל: לצד בנו, יבדל"ט ר' שלמה-חיים ליסון (צילום: ארכיון שמואל בן-צבי, והרצל קוסאשוילי, COL)


משה בן-חיים, COL

אין כפר חב"די שורשי שלא מתרפק על הימים ההם, שנות הממ"ים, בהם בכל שמחה חסידית טובה, היתה 'אטרקציה מרכזית': ר' אברהם ליסון היה הולך על שתי ידיו, ראשו למטה ורגליו למעלה. לא רק הולך, גם מרקד לקול הניגון החסידי באותו העת.

זאת ועוד: לא רק האבא, גם הבן: יבדלח"ט בנו ר' שלמה חיים ליסון היה נעמד אף הוא על ידיו, לקול צהלות הילדים (והמבוגרים...)

מה עניין הפעלולים הללו? על כך לא צריך לשאול חסיד מן השורה. יש 'קולע' חסידי, עניין הביטול, ויש 'ללכת על הידיים' בנוסח ר' אברהם ליסון. זה כמו לשאול למה השמש זורחת בחוץ... אך כמו שיובא כאן בהמשך, היו אלו הוראות ישירות מהרבי.

השבוע, הלך לעולמו בשיבה טובה הרה"ח ר' אברהם ליסון ע"ה. קשה לתאר עד כמה היה חסיד ומקושר בכל נימי נפשו, שמחתו, ניגוניו, ולא פחות חשוב גם הפעלולים המשמחים שעשה בכל הזדמנות חגיגית. חסיד ברמ"ח ושס"ה, דמות שתחסר מאוד בכפר חב"ד, מאחרוני הנפילים של דור המייסדים החסידי.


עובד ה' באמת. הרב אברהם ליסון ע"ה

רבים זוכרים היטב את התפילה באריכות ובהשתפכות הנפש של הרב אברהם ליסון ע"ה, במיוחד בשבתות וימים טובים. אז ניתן היה לראות אותו שקוע בעולם אחר, עולם הניגון והתפילה.

את העידוד לתעלולים המשמחים שלו הוא קיבל בהוראה ישירה מהרבי לשמח, בשנים בהם היה יוצא לערבי חב"ד 'ופרצת' בקיבוצים, כדי להכניס 'לחלוחית' חסידית. יש לציין כי ערבים מיוחדים אלו הביאו קידוש ה' גדול.


משמח נערי בר מצווה של בני הגיבורים בכפר חב"ד. בצד ימין נראה 'הפרטיזן' ר' זושא וילימובסקי

אולם יש להדגיש כי עניין זה הוא רק פן אחד בדמותו החסידית כ'עובד ה' אמיתי. 


הרקדן הקטן

בנו יבדלח"ט, הרב שלמה-חיים ליסון, שליח חב"ד בכרמל המערבי בחיפה, הוא 'הרקדן הקטן' שהצטרף מעת לעת לצידו של אביו לריקודים על הידיים בשמחות אנ"ש...

כשביקשנו מעט לשמוע על אביו ז"ל, הוא התקשה להרחיב בדיבור ("היה לנו קשר מאוד אישי"), אך ניאות במהלך ה'שבעה' לחשוף מעט על הרקע לעניין מרתק זה בדמותו רבת האנפין של אביו ז"ל, על "הלוליינות החסידית" בעידוד הרבי, והיחס המדהים והמיוחד של הרבי לביטוי חסידי מיוחד זה, של ר' אברהם ליסון ע"ה.

וכך מספר לנו הרב שלמה-חיים ליסון:

"כשחזרתי מ'קבוצה תשנ"ג' אצל הרבי, הבאתי איתי 'טייפ ריקורדר' מנהלים (הדור הצעיר לא בטוח שיש לו מושג מה זה...) ישבתי בבית והקלטתי עם אבא ז"ל את כל הניגונים. זה היה ספונטני, פשוט עברנו על הסידור והקלטתי. עם הזמן הוצאנו לבר מצווה מבחר ניגונים, כשבני נער הבר מצווה מצטרף לסבו."

אחד הניגונים המזוהים עם הרב אברהם ליסון ע"ה ביותר, הוא "כי רגע באפו". עם ניגון זה היה מאריך בתפילה שעות על גבי שעות, ואת זה יודע כל כפ"חי לספר.

כי רגע באפו: האזינו לניגון האותנטי כפי שמושר מפי ר' אברהם ליסון ע"ה>>>

כמחנך בקריות, במשך השנים ערך הרב שלמה-חיים ליסון לתלמידיו מבצע ניגונים מיוחד, ועם הזמן לימד אותם כ-70 ניגונים (!) הם שיננו את הניגונים בכיתה, ובסעודות שבת בבית ניגנו אותם. הפרס היה מיוחד ומקורי: נסיעה לכפר חב"ד, התוועדות וניגונים עם אביו, ר' אברהם ליסון.

נשאר בירושה לכל המשפחה

הרב שלמה-חיים: "הדגש של אבא שלי היה עם השמחה שלו, הוא קבע את זה כמוטו. הליכה על הידיים זה דבר שנשאר בירושה לכל המשפחה. אבא אמר לי שאני אקח את זה איתי ובכל הזדמנות שיש לי לשמח אנשים, ביקש שאני יעשה את ה'טריק' וילך על הידיים. בשליחות אכן אני עושה את זה, ובאירועים מיוחדים, בשמחת תורה וכדומה אני הולך על הידיים, ואנשים מאוד מאוד מתפעלים מזה.


בימי בראשית של כפר חב"ד

"לא רק זאת: בכל חתונה משפחתית אבא שלי היה מחזיק אותי ואומר: "תוריד את הסירטוק והכובע ותעשה הליכה על הידיים!" היום כבר הילדים שלי עושים את זה, זה משהו שעובר אצלינו ב'גנים'".

הרב ליסון, משחזר את הסיפור עם הריקוד על הידיים של אביו ז"ל, בשמחת תורה תשכ"ב: "הרבי אמר שהעניין של שמחת תורה שיש ביטול, הרגליים הם העיקר. רוקדים עם ס"ת כשהוא סגור, בלי הבדלי מעמדות. הרבי אמר אז בשמחת תורה: "יש פה יהודי מכפר חב"ד, ר' אברהם ליסון, שיודע להמחיש את זה בפועל". הרבי הורה לו לעמוד על הידיים, והוא עמד על ידיו מול הרבי!"

והיתה הזדמנות נוספת. היה זה בשנת תשמ"א, הרב אברהם ליסון זכה בגורל בהגרלה המסורתית בכפר חב"ד לנסיעה לרבי לחג השבועות.

מוסיף ומספר בנו, הרב שלמה-חיים ליסון: "הרבי ביקש מהמזכיר הרב לייבל גרונר שישאל את אבא שלי, א. אם יש לו את הכוחות והוא מוכן להופיע ב'ראלי' של הילדים. ושאלה נוספת: האם הוא מוכן שגם הרבי יכנס לבית המדרש לפני הכינוס ויראה איך שאבא שלי עושה 'פעלולים' בפני הילדים.
"בוודאי שאבי הסכים מיד, ולרבי היתה קורת רוח מיוחדת. אבא שלי עשה עמידות ידיים, עלה על שולחנות, עשה 'שמח'. הרבי חייך מאוד לעברו ומחא כפיים, ואבא שלי דיבר בפני הילדים באנגלית. הרבי הקשיב כשהוא דיבר."

אנקדוטה מעניינת, מאפיינת ביטול של חסיד: באותו מעמד, בכל היפוך ממצב של עמידה להליכה על הידיים, עשה ר' אברהם ליסון ככל יכולתו שלא להפנות את גבו אל הרבי, גם כשהיה כרוך במהלכי קפיצה מורכבים. חסיד לא מראה את הגב לרבי!

"את המעמד עצמו אני זוכר כילד שנמצא באותה העת בבית שז"ר בכפר חב"ד, מאזין ל'שידור' מהראלי בבית מדרשו של הרבי, בניו יורק", מספר הרב שלמה-חיים ליסון. "הייתי אז בן 9 וזה היה בערך בשעה 3:00 לפנות בוקר. ואז אני שומע שאומרים "אבא שלך עכשיו מופיע בפני הילדים והרבי מסתכל". אני זוכר מהשידור, ששרו שם "וויי ואנט משיח נאו..." זה רגע שלא אשכח לעולם", מסכם הרב ליסון בהתרגשות.

ומוסיף: "אבא שלי דגל תמיד בשיטה של "געזונט און פריילאך" (בריאות ושמחה). זה היה המוטו שלו".

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.