שאלה: הסוחטים ירקות למיץ, האם עליהם להקפיד על שימוש בירקות עלים ללא חרקים, או שהם רשאים להשתמש גם בירק רגיל?

תשובה: אכילת שרצים נאסרה בתורה, שנאמר (ויקרא יא,כ): "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ".

חרק שניתן לראותו בעין, גם על-ידי תנועת הרחישה שלו בלבד, או באמצעות האור, או כשמניחים אותו על רקע אחר, ואף אם צבעו או צורתו מסווים אותו (כגון תולעת לבנה בקמח, או זבובון ירוק על עלה חסה) – אסור לאוכלו.

האיסור חל גם אם אפשר רק לגלות את הימצאות החרק ולא לזהותו, כגון תולעת שמתה ונראית כנקודה או כפס שחור.

דברי מזון שדרכם להיות מתולעים, בין ברוב הפעמים (כגון כרוב, תאנים, תמרים), ובין לעיתים קרובות (אפרסקים, אורז וכדומה), אסור לאוכלם בלי בדיקה. רק אם דרכם להתליע לעיתים נדירות בלבד (כמו אבטיח, סוכר, קוקוס) אין חיוב לבודקם.

אף בדיעבד, כשכבר הכינו מאכל מפרי או ירק המוגדר 'מוחזק כנגוע' – אסור לאוכלו. אם הכינוהו ממין המוגדר 'מיעוט המצוי', הוא מותר באכילה.

ירק או פרי העלולים להיות נגועים בחרקים מותר לרסקם (אחרי שטיפה יסודית, שתוודא שאין בו חרקים גלויים לעין) ולהשתמש במיץ בלבד, לאחר סינונו דרך בד וכדומה. ואולם יש לוודא שהרשת המסננת את המיץ תהיה צפופה (70 מש), ואז אפשר לשתות את המיץ בלי חשש.

מקורות: חולין נח,ב. טושו"ע יו"ד סי' פד, סעיפים: ג,ו,ח,ט. בדיקת המזון כהלכה ח"א, הלכות, פרקים: ב,ד,ז,ח, וש"נ.