"בעת מלחמת העולם השנייה", סיפר הרב אשכנזי, "הגיע כ"ק האדמו"ר רבי אהרון רוקח מבעלז זצ"ל לארץ הקודש, והתארח זמן מה בירושלים אצל סבי-זקני, הרה"ח ר' שניאור זלמן אשכנזי.

"המארח שח באוזני האדמו"ר אודות ילדיו, ובהם בנו, הרה"ח ר' מאיר, שכיהן כרבה של שנחאי שבסין. הגיב האדמו"ר: "מסתמא המלחמה הזו תסתיים פעם, ובנכם משנחאי יגיע לכאן כדי לראותכם. אם כן, בקשוהו אז, כי ייכנס אליי".

"ואכן, הרב מאיר אשכנזי ביקר את האדמו"ר מבעלז בקיץ תש"ו או בסתיו תש"ז. מראה פניו של סבי, הסגיר את דבר האירוע המוחי, שחווה זמן מה טרם לכן. האדמו"ר התבטא על כך:

"אומנם אינני רבך, אולם מפני הכנסת האורחים של אביך, אציע לך להקפיד על שלוש הנהגות, שאף אם לא יסייעו לבריאותך, בוודאי שלא יזיקו לה: א. הימנע מהאזנה למוזיקה. ב. היזהר מטעימת מוצרי חלב. ג. הדר את רגליך מקברי צדיקים".

"לימים", ציין הרב אשכנזי במאמר המוסגר, "שמעתי אף משאר בשרם של אדמו"רי בעלז, כ"ק האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנאראל זצ"ל, כי מכיר הוא ממשפחתו את שלוש ההוראות.

"על כל פנים", המשיך הרב אשכנזי, "בי' שבט תש"י, שהה סבי שוב בארץ ישראל, וזמן מה טרם חג הפסח, הגיע בחזרה לניו-יורק. הוא נכנס לחדרו של הרבי, וביקש להגיש פ"נ ולהתקבל ליחידות. הרבי הפנהו לאוהלו של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ.

"סבי שח לרבי בתגובה, כי האדמו"ר מבעלז הורהו להדיר את רגליו מקברי צדיקים. הוא הוסיף, שבתום שנות מסירות הנפש, זכה להגיע בשלום אל הרבי, אך אם אין לו רבי, מה שווה הצלתו!

"הרבי הגיב, בהמשך למילותיו של האדמו"ר מבעלז, כי "אינני רבך": "הוא אינו רבי שלך, ויכולת אם כן לשאול אותו למקורן של הוראותיו". הרבי הוסיף, אודות ההוראות: "איני מכירן, אולם הואיל ונפיק מפומיה דמר - למיחש מיבעי".

"בתוך כך, הרצינו פניו הקדושות של הרבי, והוא קם ממקומו, חבש את הכובע והסרטוק וכן חגר את הגארטל, וקיבל את הפ"נ מסבי. בכך החלה היחידות הראשונה בדור השביעי".

הרב אשכנזי הוסיף, כי אחד מזקני חסידי בעלז טען באוזניו, שהוראתו של האדמו"ר מבעלז אודות קברי הצדיקים, נועדה בוודאי לפעול כי הרבי יקבל את הנשיאות...

(מתוך הספר 'הרב אשכנזי')