מאת: מנדי זילברשטרום, COL

***

השבוע, יבקרו אלפים בעיירה הנידחת האדיטש שבאוקראינה. אין מי שלא דרכה כף רגלו במתחם הענק של ציון רבינו הזקן בעל התניא, שלא הופעם מהכנסת האורחים הגדולה והמיוחדת במינה, הפועלת במקום 24/7. בראיון לרגל יום ההילולא כ"ד בטבת, משתף שליח חב"ד בהאדיטש ר' שניאור זלמן (שושו) דייטש - שעומד מאחורי ההצלחה הגדולה, כיצד הכל החל?...

***

נפתח בשאלה - כמה יהודים (מכל העולם) יבקרו השבוע בהאדיטש לרגל יום ההילולא? 

"בשנים האחרונות חל גידול מבורך בבאים להשתטח בציונו הקדוש של האדמו"ר הזקן, כשבשנה האחרונה אפשר לציין בסיפוק, כי לא היה שבת ללא סמינר, או קבוצה חסידית שבאה לחסות בצילו של ציונו של האדמו"ר הזקן.


מטבח שעובד ללא הפסקה. 80 אנשי צוות סביב השעון

"בשבוע שחל בו כ"ד טבת, יש לנו צפי והערכות לכ-3,000 איש. אצלנו בקרית רבינו הגדול בהאדיטש אומרים: "שאש בוערת בדרך להאדיטש". כבר מערב שבת שלפני היארצייט, כשמשנה לשנה הציבור הרחב מגיע בהמוניו בכדי לחמם את הנשמה ולהיוושע בכל המצטרך כמו שכתוב בספר השיחות (תש"ה עמוד 121) "אני מוסר כל המסירות נפש שלי, כדי שכל מה שיהודי יבקש תאזין לו".

כיצד נערכים: מתי אתם מתחילים עם כל ההכנות לקליטת ההמונים, ובמה זה מתבטא?

"ההכנות לקליטת ההמונים מתחילות עם סיומם של חגי תשרי, כאשר השטח מוכשר לקליטת ההמונים ומייבאים משטחי מזון מרחבי אוקראינה ומישראל, בודקים את התשתיות והמערכות שיעבדו כדבעי, כשהשנה ההערכות היא כפולה כשלקראת היארצייט אנחנו פותחים וחונכים מטבח תפעול חדש, לאחר שהמקום צר מלהכיל. כך שהשנה נוכל לקלוט את הבאים עם מיטב הציוד הטכני הדרוש.


עבודה שלא נגרמת. דייטש במשרדו

"אי אפשר שלא לציין את הפן המרגש שבכל שנה אני מקבל עשרות טלפונים של אנשי הרוצים ליטול חלק בעשייה הברוכה - ביניהם שפים, וקונדיטורים, אומנים ואנשי תפעול שמגיעים כבר ימים רבים לפני ההילולא או מעונינים ליטול חלק בזכות לתפעל את המקום בנתינת סכומים הגונים בכדי שהבאים להשתטח על ציונו של האדמו"ר הזקן ביום ההילולא, יהיה להם את כל הדרוש".

שתף. מה הרגע המיוחד בכל שנה, שאליו מתנקז כל ההשקעה סביב ההילולא של בעל-התניא?

"מאד קשה לענות על רגע אחד שמרגש בקרית רבינו הגדול האדיטש, כי יש כאן 24 שעות של עוצמות לא נתפסות. האחד, מתרגש מההתוועדות המרכזית שבראשות המשפיע המפורסם רבי חיים שלום דייטש, ויש אחד שמתרגש מלראות המוני בני ישראל משתטחים בדבקות ובבכיה עצומה על הציון.

"אולי אני יצביע על תחילתו של היום שזה הדקות של שעת פטירת האדמו"ר הזקן, עת מתכנסים כל המתפללים סביב ובתוך מבנה הציון, ומנגנים ברוב רגש את ניגוניו הידועים של בעל ההילולא בליווי מוזיקלי של הכנר החסיד ר' מרדכי ברוצקי. הניגונים שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מכל שולחן שבת ומכל שמחה יהודית, ניגונים מוכרים כמו 'קלי אתה', 'קול דודי דופק', 'אבינו מלכנו', וכמובן ניגונו הידוע של בעל התניא – ד' בבות. כשאנשים תוך כדי הניגונים מקבלים קבלות טובות ויוצאים מהציון כשלבם מתרונן מדבקות והרגשה עילאית".


מפנים את השלגים. מכינים את המתחם לאלפי האורחים

בטח נתקלת בסיפורים ואנשים לא שגרתיים שבאו להתפלל אצל אדמו"ר הזקן. שתף אותנו באחד מהם.

"אני אספר שני סיפורים. הראשון קרה לי בהכנות להילולא השנה - אחד העסקנים שהיה אמור להגיע לעזור בהכנות לקראת ההילולא, אחד מילדיו חלה ולא היה שייך שיעזוב את הארץ ויגיע להאדיטש והייתי אובד עיצות כיצד נסתדר בלעדיו. תוך כדי שאנחנו מדברים, הוא אומר לי: 'אתה כבר נמצא שם, תירד לציון ותבקש עלי'. וכך עשיתי. ירדתי והתפללתי מעומק ליבי וסיכמנו שלמחרת נסכם ונראה כיצד יפול דבר. אתה מבין שאני כבר לא צריך להמשיך, העובדה - שהאברך הזה כבר כאן.

"סיפור נוסף שהייתי עד לו, הייתה התוועדות לפני שנה בכ"ד טבת, שבסיום ההתוועדות המשפיע הרב חיים שלום דייטש דיבר על החסיד ר' מענדל דייטש הי"ד, שפעל רבות במתחם קרית רבינו הגדול בהאדיטש ועלו להנציח שלט בבנין המרכזי לעילוי נשמתו ולהוקיר את זכרו. ושם, כמה אנשים סיפרו על ר' מנדל דייטש הי"ד, שהיה אומר, ש'כאן אצל האדמו"ר הזקן, לא השאירו הוראה איזה פרקי תהילים מסוימים לומר בציון, ולכן נהג לסיים את ספר התהילים כולו והיה מבקש מאחרים שיעשו זאת גם ויראו ישועות'. וסיפרו שם על אנשים שנושעו בילדים. אחד המשתתפים שם קרא בקול נרגש יש לי אח שכבר ארבע שנים לא נושע בזש"ק. אני עכשיו הולך לסיים ספר תהילים ולהרעיש עולמות. אני יכול לספר לך, שהשנה - הוא כבר יבוא להודות על הישועה".

כיצד אתה מסביר את התופעה, שמשנה לשנה, כמות הבאים להתפלל גוברת ועולה?

"לדעתי, התורה של רבינו בשנים האחרונות פורצת מגזרים ובכל קהילה היום ישנם אנשים שלומדים את התורה של רבינו בקביעות וישנם שיעורי תורה רבים, כך שאנשים מתחברים בנשמתם וכמהים מאד לבוא להשתטח בציון הקד'.

"האווירה במקום היא מיוחדת. אני נותן דגש רב על מקום שייתן את התנאים המקסימליים ברוח ובגשם כמו היכל מרווח לתפילה וללימוד, ספריה תורנית עשירה, וכמובן גם אש"ל מלא ברמה שלא מביישת בית מלון מפואר באירופה. הארוחות המשובחות כשרות למהדרין ושתיה חמה מוגשת למבקרים הרבים ע"י בית הכנסת האורחים המקומי שע"י קריית רבינו הגדול בהאדיטש, בכדי שאנשים המגיעים מכל קצוות תבל בדרכים הקשות שבאוקראינה, יבואו להתפלל מתוך יישוב הדעת.


בתמונה: כפרות בסמוך לציון. פעילות סביב חודשי השנה

"קרית רבינו הגדול בהאדיטש נהפכה לאבן שואבת ועומד כמרכז יהודי בכל מה שקשור ליהדות ולקירוב היהדות כמו סמינרים, בריתות, חופות. ופעילות עניפה בכל מעגל השנה. כך שהמקום מתעצם משנה לשנה בכמות האנשים הבאים לקרית רבינו הגדול ולציון הקדוש".

האורחים מקבלים אוכל טרי וחם בשפע. שתף מעט את הגולשים - מהם הכמויות במספרים?

"לצורך המחשה, ביום ההילולא, במשך 30 שעות, אני צריך להעסיק במשמרות כ-80 אנשי תפעול, שאטלים לאוטובוסים, טונות של מזון יבש, אלפי ק"ג בשר ודגים. כך שהעלות והלוגיסטיקה לא פשוטים, אבל ב"ה עומדים בזה בכבוד, ואנשים שהגיעו בשנים שעברו יודעים שאסור לוותר על האווירה והחמימות ששורה בהאדיטש".



'שושו דייטש', הפכת לחלק בלתי נפרד מ'האדיטש'. מתי הגעת לשם וכיצד?

"מזה קרוב לשני עשורים שהאדיטש חקוקה על ליבי, טבועה בעצמותיי ומפעמת ברעיונותיי ואף זכיתי להימנות על התפקיד "שליח רבינו בהאדיטש". התפקיד הוא לא פשוט. הוא דורש עשיה יומיומית במשך כל השנה, 24 שעות של פעילות לקירוב יהדות ליהודים המקומיים ולסמינרים המגיעים מכל קצוות אוקראינה.

"את המהפכה השקטה חולל בשנת תשנ"ח אבי הרה"ח רבי משה דייטש הי"ו, ראש ומייסד ארגון החסד 'חסדי יוסף', עם רכישת המבנה הקטן השוכן לא הרחק מהציון והכשרתו למגורים, מה שאפשר לבאים לציון הקודש למצוא קורת גג ראויה בה יכלו לפוש מעמל וטורח הדרך, ואף לשהות במקום פרקי זמן ארוכים יותר, כולל שבתות וימים טובים.


בתמונה: לצד אביו, הרה"ח רבי משה דייטש הי"ו

"בשנת תשס"ד, הוקם ועד מיוחד שהחל לטפל בשכלול ופיתוח מתחם הציון והכשרתו לקליטת קהל גדול של מתפללים באופן מאורגן ומסודר. על חברי הוועד נמנה גם הרב מנדל דייטש הי"ד שהתמסר בלב ונפש למען המטרה הנשגבה, ואשר חלק גדול מהקיים כיום נזקף לזכותו.

"ואכן תוך זמן קצר שינה המקום את פניו עד לבלי הכר. מבנים נוספים במתחם הציון הוקמו לרווחת המתפללים, כאשר גולת הכותרת הינה מתחם האירוח המפואר שהקמנו, המאכלס בכבוד גדול את ציבור העולים לציון רבינו הזקן זי"ע ביום ההילולא כ"ד טבת, בח"י אלול – יום הבהיר, בי"ט כסליו - חג הגאולה ובכל ימות השנה, כשהיד... עודנה נטויה.

"ברצוני לברך את "נזר הקודש" בקריית רבינו הגדול האדיטש שחלקם וזכותם רב. הרב משה קוטלרסקי סיו"ר ה'מרכז לענייני חינוך' והנגיד הנכבד יקותיאל יהודה (ג'ורג) לע"נ אביו שמואל (סמי) רוהר על תרומת הבנין המרכזי "היכל אדמור הזקן". מר יצחק מיכאלשוילי על תרומתו הנכבדה במתחם האירוח. ולכל העוסקים והמסייעים ובמיוחד להרבנים החשובים הרב יעקב הלפרין שליח הרבי בעיריית ירושלים והרב מאיר סטמבלר שליח הרבי בדנייפרופוטרובסק עיר המלך.
זכות רבינו תעמוד להם לעד".