מערכת COL
|
יום כ"ה ניסן ה׳תשס״ה
04.05.2005
הילד קודח מחום? תחזרו במוצ"ש עם כסף
בשבת האחרונה בשעות הבוקר המוקדמות, עת שהה עם משפחתו בבית הורי חמיו ר' משה לויטין בלוד, הבחין ר' טוביה חבקין חסיד חב"ד מביתר עילית כי בנו שניאור בן השנתיים חש ברע. בדיקה העלתה כי הילד סובל מחום של יותר מ-39 מעלות, וגם אקמול שנטל לא עזר. על בטנו גילו ההורים בליטה מוגלתית ומעליה פס אדום. עוד לפני צאת השבת, כשמקרי החיידק האלים טריים במוחם, הבינו ההורים שמצב הילד מחייב בדיקת רופא דחופה. מאחר שבלוד אין בית-חולים, החליט חבקין, שומר מצוות, לקחת את בנו ברגל למרפאת החירום העירונית. במרפאה הפרטית, המספקת שירותי בריאות לקופת חולים ציפתה לאב הפתעה: "הפקידה ביקשה ממני מסמכים מזהים ודרשה ממני לשלם מאה שקלים לפתיחת תיק לפני הטיפול. בתור אדם דתי, אני לא יכול להסתובב עם מסמכים בשבת, ודאי שלא עם כסף"... עם צאת השבת, כשהילד הגיע לבית-החולים, התברר שזיהום מתפשט בגופו. הסיפור המלא 'בכתבה מלאה'
ר' טוביה חבקין ובנו הגדול מנדי (ארכיון)
"הכתם שהופיע בבטן הילד הדאיג אותי מאוד", סיפר חבקין ל-ynet, "כבר נתקלנו בתופעה כזאת בעבר ורופא אמר לנו שכתם כזה מעיד על זיהום ומחייב בדיקה. שמענו שיש במרכז לוד מרפאת מר"מ, שפתוחה 24 שעות".
אלא שבמרפאה הפרטית, המספקת שירותי בריאות לקופת חולים כללית ("שירותי בריאות כללית") ולקופות לאומית ומאוחדת, ציפתה לאב הפתעה: "הפקידה ביקשה ממני מסמכים מזהים ודרשה ממני לשלם מאה שקלים לפתיחת תיק לפני הטיפול. בתור אדם דתי, אני לא יכול להסתובב עם מסמכים בשבת, ודאי שלא עם כסף. הסברתי שאני חבר בקופת חולים לאומית, אחת מהשלוש שאת לקוחותיהן המרפאה משרתת. הבטחתי גם לשוב אחרי צאת השבת ולשלם".
אולם הסבריו של חבקין לא הועילו. הפקידה סירבה לאפשר מתן טיפול לילד הקודח והמשיכה להתעקש על תשלום מראש. "היא אמרה לי שזו מרפאה פרטית ושיש להם מדיניות שלא לטפל מבלי לקבל תשלום. היא גם הציעה לי לחזור אחרי מוצאי שבת, אז הביקור זול יותר וגם אוכל לשלם. הסברתי לה שהילד קודח מחום ושהוא סובל מזיהום, והעניין דחוף ביותר".
בשלב זה הפתיעה הפקידה, והציגה עצמה כרופאה. "היא אמרה לי בשעות היום היא עובדת כרופאה ובערב כפקידה במר"מ. ההתנהגות שלה לא הזכירה לי כלל רופאה, אלא פקידה חסרת סבלנות. ביקשתי שתביא מישהו שיבדוק את הילד כדי לוודא שמצבו לא מסוכן. היא ענתה לי ש'מסוכן זה רק גוויה', אבל בכל זאת נאותה להציץ בילד, ללא כסף". במבט חטוף פסקה הרופאה כי מצב הילד אינו דחוף, וכי האב יכול להמתין למוצאי שבת או לשוב ביום ראשון בבוקר. "לא היה טעם להתווכח איתה. לאחר כעשר דקות החלטתי לעזוב את המקום, כשהילד עדיין סובל מחום גבוה וחש ברע".
חבקין ובנו הקטן שבו על עקבותיהם, ולקראת צאת השבת נכנסו לבית כנסת. אחד המתפללים, שראה את הילד קודח מחום, הציג עצמו כרופא. "סיפרתי לו את הסיפור", משחזר האב. "הוא לא התמהמה והזמין אותנו לביתו, שם בדק את הילד, נתן לו מיד אנטיביוטיקה ורשם לו הפנייה לבית חולים. הוא אמר לי שהילד חייב להתפנות לבית החולים מיד. השבת כבר יצאה ומיד לקחנו את הילד ל'אסף הרופא', שם איתרו זיהום שהחל להתפשט בבטנו. הרופאים אמרו לי שמזל שהגעתי לשם ורשמו לילד אנטיביוטיקה חזקה, חזקה אפילו יותר מזו שרשם לו הרופא מבית הכנסת".
כיום, מצבו של הילד טוב והוא מבריא ממחלתו. לדברי אביו, לסיפורו הפרטי יש חשיבות ציבורית רבה. "הייתי מוכן לשכוח מזה ולא לעשות עניין גדול, כי בסופו של דבר לא נגרם נזק. אבל שיכנעו אותי שצריך ליידע את הציבור על האופן בו נוהגו מרפאות פרטיות כלפי מי שמסיבות דתיות, אינו יכול לשלם".
"אנשים פשוט הפסיקו לשלם"
במרפאה לא טרחו כלל להכחיש את העניין . פקידה שענתה לטלפון אמרה כי "אין זו הפעם הראשונה שמגיעים למרפאה דתיים בלי כסף. עד לפני מספר שנים היינו מחויבים קודם כל להעניק טיפול רפואי בתמורה להבטחת האנשים שישלמו אחר-כך, אבל אנשים פשוט לא שילמו. ואז, לפני מספר שנים החליטה ההנהלה כי לא מעניקים יותר שירות ללקוח שאינו משלם, אלא אם כן מדובר בהצלת חיים ממש. כאשר מגיע מישהו שטוען שמדובר במקרה חירום, אנחנו מבקשים ממנו לפנות לבית החולים".
אילנה, אשר שימשה כפקידת הקבלה במרפאה באותה השבת ושסירבה להעניק שירות לילד סיפרה: "אני זוכרת את המקרה. הסברתי לאב שאי אפשר להעניק שירות בלא תשלום כי זוהי ההוראה שנתנה ההנהלה, אבל הסכמתי להסתכל על הילד בעצמי. האב לא התנגד. לאחר שבחנתי את מצב הילד אמרתי לאב שלא מדובר במצב חירום ושהוא בהחלט יכול לקחת את הילד ביום ראשון בבוקר לקופת חולים, או שיחזור למרפאה במוצאי שבת. גם לכך האב לא התנגד. אם היה חושב שמדובר במצב חירום אמיתי, הוא היה יכול לפנות לבית חולים, כי זה פיקוח נפש".
מבדיקה שערכנו במספר מר"מים נוספים, בהם גם ביישובים בעלי ריכוז גבוה של אוכלוסייה דתית וחרדית, עולה כי אין זה מקובל לשלול טיפול מאדם בשל אי יכולתו לשלם במהלך השבת. בבני-ברק, למשל, אין גובים כלל כסף בשבת, והפונים למרפאה מתבקשים לשלם רטרואקטיבית בעבור הטיפול בימי החול.
ממשרד הבריאות נמסר: "מבלי להתייחס למקרה המדובר - שכן אין בידינו הפרטים המלאים לגביו, כמו גם נתונים לגבי חומרת מחלתו של הילד - רופא מחויב להעניק טיפול רפואי במקרה של סכנת חיים או דחיפות רפואית, גם כאשר אין למטופל יכולת לשלם".
מנהל המרפאה, ישראל בריבו, מסר בתגובה: "שוחחתי עם הפקידה, המשמשת כרופאה כבר למעלה מ-20 שנה, על מנת להבין את פרטי המקרה. היא אמרה לי כי בדקה את הילד והוא לא סבל מחום גבוה. היא הבחינה בזיהום וקבעה כי לא מדובר במקרה חירום. היא אף הציעה לאב לשלם, אך הוא אמר שאינו יכול. בעקבות זאת היא הזמינה אותו להגיע במוצאי שבת ולשלם רק 40 שקלים במקום 100. הוא הסכים לכך ועזב בלא כל מחלוקת. הבירור מעלה כי הרופאה התנהגה על פי כל הכללים".
בנוגע להנחייה למנוע טיפול ללא תשלום הוסיף: "ההנחיות שלנו הן כי בכל מקרה חירום יש לקבל את החולה ללא דיחוי וללא כל התנייה - עם תשלום או בלעדיו. כאשר מדובר באנשים דתיים שהפקידה מבחינה כי הם אכן דתיים ואינם מתחזים, אנו מאפשרים קבלת טיפול בשבת ללא תשלום תוך התחייבות לשלם אחר כך. אנו אפילו מספקים להם תרופות חינם שיספיקו להם עד יום ראשון בבוקר. לרוב הם משלמים בדיעבד", אמר בריבו.
ynet
אלא שבמרפאה הפרטית, המספקת שירותי בריאות לקופת חולים כללית ("שירותי בריאות כללית") ולקופות לאומית ומאוחדת, ציפתה לאב הפתעה: "הפקידה ביקשה ממני מסמכים מזהים ודרשה ממני לשלם מאה שקלים לפתיחת תיק לפני הטיפול. בתור אדם דתי, אני לא יכול להסתובב עם מסמכים בשבת, ודאי שלא עם כסף. הסברתי שאני חבר בקופת חולים לאומית, אחת מהשלוש שאת לקוחותיהן המרפאה משרתת. הבטחתי גם לשוב אחרי צאת השבת ולשלם".
אולם הסבריו של חבקין לא הועילו. הפקידה סירבה לאפשר מתן טיפול לילד הקודח והמשיכה להתעקש על תשלום מראש. "היא אמרה לי שזו מרפאה פרטית ושיש להם מדיניות שלא לטפל מבלי לקבל תשלום. היא גם הציעה לי לחזור אחרי מוצאי שבת, אז הביקור זול יותר וגם אוכל לשלם. הסברתי לה שהילד קודח מחום ושהוא סובל מזיהום, והעניין דחוף ביותר".
בשלב זה הפתיעה הפקידה, והציגה עצמה כרופאה. "היא אמרה לי בשעות היום היא עובדת כרופאה ובערב כפקידה במר"מ. ההתנהגות שלה לא הזכירה לי כלל רופאה, אלא פקידה חסרת סבלנות. ביקשתי שתביא מישהו שיבדוק את הילד כדי לוודא שמצבו לא מסוכן. היא ענתה לי ש'מסוכן זה רק גוויה', אבל בכל זאת נאותה להציץ בילד, ללא כסף". במבט חטוף פסקה הרופאה כי מצב הילד אינו דחוף, וכי האב יכול להמתין למוצאי שבת או לשוב ביום ראשון בבוקר. "לא היה טעם להתווכח איתה. לאחר כעשר דקות החלטתי לעזוב את המקום, כשהילד עדיין סובל מחום גבוה וחש ברע".
חבקין ובנו הקטן שבו על עקבותיהם, ולקראת צאת השבת נכנסו לבית כנסת. אחד המתפללים, שראה את הילד קודח מחום, הציג עצמו כרופא. "סיפרתי לו את הסיפור", משחזר האב. "הוא לא התמהמה והזמין אותנו לביתו, שם בדק את הילד, נתן לו מיד אנטיביוטיקה ורשם לו הפנייה לבית חולים. הוא אמר לי שהילד חייב להתפנות לבית החולים מיד. השבת כבר יצאה ומיד לקחנו את הילד ל'אסף הרופא', שם איתרו זיהום שהחל להתפשט בבטנו. הרופאים אמרו לי שמזל שהגעתי לשם ורשמו לילד אנטיביוטיקה חזקה, חזקה אפילו יותר מזו שרשם לו הרופא מבית הכנסת".
כיום, מצבו של הילד טוב והוא מבריא ממחלתו. לדברי אביו, לסיפורו הפרטי יש חשיבות ציבורית רבה. "הייתי מוכן לשכוח מזה ולא לעשות עניין גדול, כי בסופו של דבר לא נגרם נזק. אבל שיכנעו אותי שצריך ליידע את הציבור על האופן בו נוהגו מרפאות פרטיות כלפי מי שמסיבות דתיות, אינו יכול לשלם".
"אנשים פשוט הפסיקו לשלם"
במרפאה לא טרחו כלל להכחיש את העניין . פקידה שענתה לטלפון אמרה כי "אין זו הפעם הראשונה שמגיעים למרפאה דתיים בלי כסף. עד לפני מספר שנים היינו מחויבים קודם כל להעניק טיפול רפואי בתמורה להבטחת האנשים שישלמו אחר-כך, אבל אנשים פשוט לא שילמו. ואז, לפני מספר שנים החליטה ההנהלה כי לא מעניקים יותר שירות ללקוח שאינו משלם, אלא אם כן מדובר בהצלת חיים ממש. כאשר מגיע מישהו שטוען שמדובר במקרה חירום, אנחנו מבקשים ממנו לפנות לבית החולים".
אילנה, אשר שימשה כפקידת הקבלה במרפאה באותה השבת ושסירבה להעניק שירות לילד סיפרה: "אני זוכרת את המקרה. הסברתי לאב שאי אפשר להעניק שירות בלא תשלום כי זוהי ההוראה שנתנה ההנהלה, אבל הסכמתי להסתכל על הילד בעצמי. האב לא התנגד. לאחר שבחנתי את מצב הילד אמרתי לאב שלא מדובר במצב חירום ושהוא בהחלט יכול לקחת את הילד ביום ראשון בבוקר לקופת חולים, או שיחזור למרפאה במוצאי שבת. גם לכך האב לא התנגד. אם היה חושב שמדובר במצב חירום אמיתי, הוא היה יכול לפנות לבית חולים, כי זה פיקוח נפש".
מבדיקה שערכנו במספר מר"מים נוספים, בהם גם ביישובים בעלי ריכוז גבוה של אוכלוסייה דתית וחרדית, עולה כי אין זה מקובל לשלול טיפול מאדם בשל אי יכולתו לשלם במהלך השבת. בבני-ברק, למשל, אין גובים כלל כסף בשבת, והפונים למרפאה מתבקשים לשלם רטרואקטיבית בעבור הטיפול בימי החול.
ממשרד הבריאות נמסר: "מבלי להתייחס למקרה המדובר - שכן אין בידינו הפרטים המלאים לגביו, כמו גם נתונים לגבי חומרת מחלתו של הילד - רופא מחויב להעניק טיפול רפואי במקרה של סכנת חיים או דחיפות רפואית, גם כאשר אין למטופל יכולת לשלם".
מנהל המרפאה, ישראל בריבו, מסר בתגובה: "שוחחתי עם הפקידה, המשמשת כרופאה כבר למעלה מ-20 שנה, על מנת להבין את פרטי המקרה. היא אמרה לי כי בדקה את הילד והוא לא סבל מחום גבוה. היא הבחינה בזיהום וקבעה כי לא מדובר במקרה חירום. היא אף הציעה לאב לשלם, אך הוא אמר שאינו יכול. בעקבות זאת היא הזמינה אותו להגיע במוצאי שבת ולשלם רק 40 שקלים במקום 100. הוא הסכים לכך ועזב בלא כל מחלוקת. הבירור מעלה כי הרופאה התנהגה על פי כל הכללים".
בנוגע להנחייה למנוע טיפול ללא תשלום הוסיף: "ההנחיות שלנו הן כי בכל מקרה חירום יש לקבל את החולה ללא דיחוי וללא כל התנייה - עם תשלום או בלעדיו. כאשר מדובר באנשים דתיים שהפקידה מבחינה כי הם אכן דתיים ואינם מתחזים, אנו מאפשרים קבלת טיפול בשבת ללא תשלום תוך התחייבות לשלם אחר כך. אנו אפילו מספקים להם תרופות חינם שיספיקו להם עד יום ראשון בבוקר. לרוב הם משלמים בדיעבד", אמר בריבו.
ynet
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
פיקוח נפש
כ"ה ניסן ה׳תשס״ה
לו היו ההורים מספיק חכמים לקחת את הילד מיד לבית החולים ,היו חוסכים את כל הבלגן.
לא היתה שום הצדקה ללכת ברגל בשבת.
כל אחד יודע שזיהום גובל בפיקוח נפש!
לא היתה שום הצדקה ללכת ברגל בשבת.
כל אחד יודע שזיהום גובל בפיקוח נפש!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
משהו לא ברור ???
כ"ה ניסן ה׳תשס״ה
קודם כל רפואה שלמה לילד שי'
אולי בלוד אין בית רפואה אבל:
א - יש רב מו"צ ובטח יש גם פרא מדיק חרדי כמו בכל ישוב של אנ"ש לכן מה הייתה הבעיה להתיעץ איתם ובמקרא הצורך לנסועה לאסף הרופא ???
ב - גם אם האנשים המוזכרים בסעיף א' לא היו בנמצא בספק פיקוח נפש (נכתב בכתבה על חשש לחיידק האלים) או שנוסעים או שמזמינים אמבולנס.
מוזר לי שהחליטו ללכת ברגל למרפא עירונית שבמקרא הטוב הטיפול בהם הוא כמו כוסות רוח למת ! גם ביום חול !
אולי בלוד אין בית רפואה אבל:
א - יש רב מו"צ ובטח יש גם פרא מדיק חרדי כמו בכל ישוב של אנ"ש לכן מה הייתה הבעיה להתיעץ איתם ובמקרא הצורך לנסועה לאסף הרופא ???
ב - גם אם האנשים המוזכרים בסעיף א' לא היו בנמצא בספק פיקוח נפש (נכתב בכתבה על חשש לחיידק האלים) או שנוסעים או שמזמינים אמבולנס.
מוזר לי שהחליטו ללכת ברגל למרפא עירונית שבמקרא הטוב הטיפול בהם הוא כמו כוסות רוח למת ! גם ביום חול !
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
אדרבה!
כ"ה ניסן ה׳תשס״ה
אם זה פיקוח נפש, למה לסכן את חיי הילד וללכת ברגל?
ואם זה לא מספיק פיקוח נפש בשביל האבא, אז המרפאה לא צריכה לקבל אותו בחינם!
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
אם זה פיקוח נפש מותר גם לשלם
כ"ו ניסן ה׳תשס״ה
אם לא מסכימים לטפל בלי תשלום
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
