פרק אישי הוא מנהג שמקורו מהבעל שם טוב על פיו יש לומר בכל יום את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם.

המנהג נמסר לאדמו"ר הזקן על ידי מורו ורבו המגיד ממעזריטש בשם מורו הבעל שם טוב, והוא מתועד לראשונה במאמר של אדמו"ר הזקן.

הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב מיכאל דבורקין מתאריך ט' טבת תש"ט, בו כותב לו הרבי: "ידוע המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן.. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהילים המתאים למספר שנותיו, אחר תפלת שחרית קודם אמירת השיעור תהילים בכל יום כנהוג".

על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר התפילה את מזמור התהילים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהילים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה.

ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהילים של השנה החולפת וגם את מזמור התהילים החדש, אלא רק את המזמור החדש.