מערכת COL
|
יום כ"ח כסלו ה׳תשע״ט
06.12.2018
"חמישה"? חנוכה במחנה עבודה קפוא בסיביר ● סיפור לשבת
"בשום פנים ואופן!" קרא נחמן. "חנוכה הוא חג של ניסים! אנו נקיים את המצווה בחנוכיה מהודרת, לא בפחית שימורים חלודה! את החנוכיה נדליק באמצעות שמן, לא מרגרינה!" ● סופר על-ידי הרב אשר ששונקין. באדיבות אתר 'בית חב"ד' ● חנוכה בסיביר
נר חנוכה באירקוצק, סיביר (ארכיון COL)
צמד ידידים מוזר היו רבי אשר ונחמן. בימים שגרתיים הם לא היו מתקרבים איש לרעהו: הראשון חסיד עבדקן, פעיל נמרץ במחתרת החסידית של ברית המועצות. השני, יהודי אף הוא, נטש את מורשת אבותיו לטובת האידיאל הקומוניסטי בו האמין בכל ליבו, קצין בצבא האדום מעוטר בדרגות.
אך אלו לא היו ימים שגרתיים. הם הוגלו למחנה עבודה בסיביר, שם שהו הרחק ממשפחתם וידידיהם. רבי אשר נענש על עבודתו המחתרתית; נחמן בשל מסחר לא חוקי.
ודווקא בין הררי העד של השלג החל נחמן לשוב אל היהדות. התחמקות קבועה מעבודה בשבתות, אכילת כשר, ניצול כמה דקות של הפסקה עראית בעבודת הפרך כדי להתפלל. נחמן ידע היטב כי לו מפקדי המחנה יגלו את מעשיו הוא עלול להיענש קשות ואולי אף לאבד את חייו, אך הוא היה נחוש להשלים את מה שהחסיר במשך שנים.
יום אחד, כשהתקרב ובא חג החנוכה, סיפר רבי אשר לנחמן על תוכניתו הסודית.
"ראשית, אשיג פחית שימורים קטנה ככל האפשר כדי שלא תבלוט. בימים שלאחר-מכן, אחסוך ממנת המרגרינה היומית כדי שאוכל להשתמש בה כחומר בעירה. אפרום כמה חוטים ממעילי עבור הפתילות, ובאישון ליל, לאחר שכל האסירים יירדמו ואיש לא יבחין במעשינו, נדליק את נרות החנוכה."
"בשום פנים ואופן!" קרא נחמן. "חנוכה הוא חג של ניסים! אנו נקיים את המצווה בחנוכיה מהודרת, לא בפחית שימורים חלודה! את החנוכיה נדליק באמצעות שמן, לא מרגרינה! ברשותי כמה רובלים, אשתמש בהם כדי לשחד את הגורמים המתאימים ולארגן חנוכיה לשם ולתפארת!"
בערב חנוכה נחמן לא יכל להסתיר את התרגשותו. מיד לאחר שקיעת החמה הוא קרא לרבי אשר והראה לו את האוצר: חנוכיה של ממש שיוצרה על-ידי אחד מן העובדים במפעל המתכת במחנה. בכוסות סגורים היטב הוא שמר את השמן ואת הפתילות העשויות כותנה.
ההדלקה בלילה הראשון עברה ללא כל תקלות. הנאמנות ההדדית בין האסירים הייתה חזקה כל-כך, שאיש לא הלשין על הפעילות הדתית המתבצעת במחנה הסובייטי. כך גם ההדלקה בלילה השני. והשלישי. והרביעי.
בלילה החמישי, תוך שהם עומדים ליד החנוכיה ומפזמים חרישית "הנרות הללו", נשמעה אזעקה המבשרת על בדיקת פתע. האסירים קפאו במקומם באימה כשהם מביטים אל הדלת ועל החנוכיה חליפות. דמו של רבי אשר קפא בעורקיו.
"מהר, טול את החנוכיה והשלך אותה דרך החלון אל השלג!" הוא קרא לנחמן אך איחר את המועד. הדלת נפתחה לרווחה וקצין בכיר נכנס אל הצריף, כשהוא פוסע בצעדים מהירים.
הוא נעצר ליד החנוכיה.
במשך דקות ארוכות הוא בהה בחנוכיה ובשלהבותיה המרצדות, כשלפתע פנה לרבי אשר ושאל: "פיאט" (חמש)?
"פיאט," השיב החסיד.
הקצין הסתובב ויצא את הצריף.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
