מאת: הרב יוחנן בוטמן, שליח חב"ד בחדרה.

בטיסה שלי בהלוך לארה"ב לפני כחודש לכינוס השלוחים העולמי מצאתי את מקומי בשורה אחת לצד זוג מכובד. אומנם בתחילה לא החלפנו אף מילה, אך לאחר כמה שעות נמצאה לי הזדמנות לבקש מטען לטלפון הנייד, ומאז התפתחה השיחה לאט לאט שנמשכה עד לקראת הנחיתה.
או אז שאלתי אותם לעיסוקם. הוא מלווה עסקים גדולים בעיצוב ושיווק והיא משמשת דירקטורית בכמה חברות.

'מדוע אם כן בחרתם לשבת במחלקה רגילה?' שאלתי לתומי. 'איפה הייתה לנו שיחה כל כך נעימה במחלקת עסקים', ענו לי. הגברת איבדה את אביה לפני מס' שנים והיא חשה צורך לדבר על זה, וגם לשמוע מה היהדות אומרת על הקשר ביננו לבין הנשמה שנמצאת בעולם שכולו טוב.

הסברתי שכל פעולה חיובית לזכות הנשמה גורמת לה נחת רוח, שהיא מצליחה 'משם' להביא תועלת לבני אדם! הרגשתי שעשיתי שליחות גדולה בשיחה אחת אקראית. איזושהי אבן נגולה מעל ליבם, והם נפרדו עם הרבה תובנות חיוביות לחיים.

*

בפרשת השבוע "וישב" נמצא יוסף בן הזקונים כלוא בבית הסוהר. איננו יכולים לתאר סבל כ"כ נורא לילד נער 'יפה תואר' בעל נפש עדינה, שאינו שייך כלל לחטא.

טהור ונקי הוא נלקח באכזריות היישר לכלא על ידי מצרים פוחזים מגושמים במראיהם, בדיבורם ובקולם הגס. זאת כתגובה לכך שהתנגד בכל תוקף ואמר: "איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים".

במצב שלו מוטב היה שיסתגר עם עצמו בתפילה או מחשבה ולא יחפש שיחות נפש עם אנשים שפלים ומושחתים.

יוסף מעדיף כן לדבר, לדובב אסירים שמר להם בגורלם. כאילו אצלו הכול בסדר. יש לו תפקיד. גם כשהוא בבית הסוהר, עליו לנצל את הזמן ולעסוק בהפצת אמונה ותקווה לכל אדם ובכל מצב.

מסתבר שעצם הדיבור שלו ופיתרון החלומות לשרי ה'משקים והאופים', שחררה אף אותו מהמאסר ונהפך להיות מלך על כל מצרים!

*

"בן פורת יוסף" נאמר על אותו יוסף. 'פורת' גם מלשון 'פותר' חלומות וגם במשמעות 'תופר'.
הוא פתר חלומות ונתן פתרונות לאנשים רבים, אבל הצטיינותו הייתה שידע גם לבצע 'לתפור' ולהגשים חזון, כמו חייט שתופר ומחבר חלקי בד.

חסידות מסבירה שיוסף ידע 'לתפור', היינו לחבר בין רוחניות לגשמיות, להחדיר אמונה ותקווה לאנשים הירודים ביותר במצרים. בשליחותו זו זכה גם להזין את העולם כולו בימי הרעב.

זה תפקידו של יהודי 'לתפור', לחבר בין אנשים ובינם לבין קונם.