היה זה לילה קר וגשום, וברחובות תל אביב של לפני יותר מחצי מאה כמעט ולא נראה איש. בבית הוועד הפועל של ההסתדרות השוכן ברחוב ארלוזורוב סיימו עסקני התקופה את ישיבתם, ומזכיר האסיפה נעמד כדי להכריז בקול עבור הפרוטוקול את סיכום הישיבה. "נתכנסו כאן היום, יו"ד-טי"ת בכסלו, כדי לקבל החלטות" הכריז ברוב חשיבות. הספיקו מילות הפתיחה של ההצהרה, אלו שפשוט הזכירו את התאריך העברי, כדי שאחד העסקנים הנכבדים ביותר ייטול את מעילו וייצא מן האולם בצעדים מהירים.
את פניו שם אל בית הכנסת של חסידי חב"ד השוכן בנחלת בנימין. שם ישבו עשרות חסידים ובעיניים עצומות ניגנו ניגון חסידי מיוחד. ולא בכדי: י"ט בכסלו איננו סתם עוד יום – זהו חג הגאולה של רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר "התניא", ממאסר השווא שטפלו עליו בכלא הרוסי, ויום שנקבע זה מכבר כראש השנה של החסידות.
העסקן-האורח התיישב בטבעיות לצד החסידים, לגם כוסית "לחיים" והצטרף בטבעיות לחסידים בעלי המגבעת והזקן. עוד שעות ארוכות האזין לדברי התורה, ניגן את הניגונים והצטרף למסע המטלטל של הנשמה הנזכרת בהתוועדות שכזו בתכלית ירידתה אל העולם הזה. שהרי מי שכבר טעם פעם מטעמו של י"ט בכסלו, לא יהיה מסוגל עוד לוותר על חוויה רוחנית שכזו.
לימים יכירו אותו הכל בתור שניאור-זלמן שז"ר,

הגשר שבין הרוחניות לגשמיות העולם
לא בכדי זכה י"ט בכסלו להיכנס ללוח השנה של כל כך הרבה יהודים, גם אם הללו אינם חסידי חב"ד מובהקים. החסידות, אותה שיטה לימודית, אמונית ומעשית שייסד הבעל שם טוב, ופרצה בגדול לעולם על ידי הרבי מלאדי, היא היום חלק מחייהם של מילוני יהודים בכל רחבי העולם.
כי חסידות היא הגשר. הגשר שבין הרוחניות לגשמיות העולם. הגשר שבין המוח השכלתני ללב הרגיש. הגשר שבין מצוות מזמן מעמד הר סיני לבהלת קניות של יום שישי האחרון, זה השחור.

החסידות מעניקה לאדם ארגז כלים. וכמו בכל ארגז כלים שמכבד את עצמו יש בה צרור מפתחות מכל הסוגים להתמודדות עם האתגרים שכל יהודי שחי בדורנו מכיר מקרוב. מפתח של שמחה, מפתח של הגשמה עצמית, מפתח של הבנה את סודות התורה, מפתח להתמודדות נכונה עם שינויי הטכנולוגיה והחיים המודרניים, מפתח לעולם הנגינה המטלטל את הנפש, מפתח לחיי שלווה עצמית ואושר, לזוגיות ולהורות, ועוד רבים אחרים.
חשוב לזכור כי החסידות הגיעה לעולם בתקופה מטלטלת והרת גורל בתולדות עם ישראל. סכנה רוחנית אדירה עמדה מעל עתידו של עם ישראל. וכמו לוחם בקרב שבשעת חירום שולף את הנשק הסודי אותו אפסן הרחק מכל עין, כך גם ניתן מן השמיים "אור ירוק" למייסדי ומפיצי החסידות להשתמש באותה תורה שהייתה עד אז נסתרת וידועה למעטים בלבד. והנה בדיוק 220 שנים לאחר מכן, אותו סוד שמור וכמוס הפך אולי לדבר הידוע ביותר בעולם היהודי. אותה דרך של עבודת השם שנראתה קודם לכן כמיועדת ליהודים-וי.אי.פי בלבד, התבררה כמשהו שפשוט אי אפשר בלעדיו, לכל אחד ואחת מעם ישראל.

בימים הקרובים יצינו בכל מקום על פני הגלובוס את היום המיוחד הזה. כאן בארץ, מקיימים מאות שליחי חב"ד התוועדויות מרתקות ואותנטיות המצליחות לגעת בכל אחד ואחת ורבבות רבות נוטלים בהן חלק. הרבי מליובאוויטש נהג לברך את המשתתפים בחגיגות היום ולעורר על ההכרח, במיוחד בימינו אנו, לעבוד את ה' גם על-ידי לימוד תורת הנגלה וגם על ידי תורת החסידות - לימוד שמאחד כל חלקי הנפש האנושית וגורם לקיום מצוות בהתלהבות.

זהו אולי יום שהכותרת הרשמית שלו היא "חג הגאולה של האדמו"ר הזקן של חב"ד" אבל למעשה זהו חג הגאולה, השחרור מהעכבות, של כל אחד ואחת מאתנו. של מנחם, רועי, חנה, אלימלך, מוריה ויהלי. וגם של עסקן בוועד הפועל של ההסתדרות.
אז חג שמח לכולם! ולשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו.
הכותב הוא ראש מפעל השליחות של חב"ד בישראל