מערכת COL
|
יום ז' כסלו ה׳תשע״ט
15.11.2018
האם חייבים לערוך סעודת 'שבע ברכות' בכל אחד מהימים?
האם חייבים לערוך סעודת 'שבע ברכות' בכל אחד משבעת ימי המשתה? ● הרב יוסף-שמחה גינזבורג משיב במדורו ב'שיחת השבוע' ● לתשובה
האם חייבים לערוך סעודת 'שבע ברכות' בכל אחד משבעת ימי המשתה?
תשובה: חתן וכלה שהדבר אפשר להם, מן הנכון שיערכו סעודה בכל יום ויום מימי המשתה ויברכו בה שבע ברכות. ויש שהיו נוהגים לערוך סעודה פעמיים בכל יום. ועם זה, אין חובה בדבר, ויש שלא נהגו לערוך סעודות בכל שבעת הימים.
אם אלה נישואין ראשונים לאחד מבני הזוג, אפשר לברך שבע ברכות בכל שבעת הימים, כמו בנישואין שהם ראשונים לשניהם. אם לשניהם אין אלה נישואין ראשונים, מברכים רק ביום הראשון, בסעודה הראשונה בלבד (חוץ מבחופה, כמובן).
אם החופה נערכה בלילה – נחשב כל הלילה וכל היום שלמחרתו כיום הראשון של הנישואין. התקיימה החופה ביום, או אפילו ב'בין השמשות' (מתחילת השקיעה ואילך), מתחילים למנות את שבעת ימי המשתה מהיום שעבר. כגון אם החופה נערכה ביום שלישי (ואף במשך השקיעה של אותו יום) – מסיימים את אמירת שבע הברכות ביום שני הבא (לפני החשיכה), הנחשב היום השביעי לנישואין.
אין מברכים שבע ברכות אלא בסעודה הנערכת לכבוד הנישואין, ואם אכלו באותה סעודה לחם, כשיעור שמברכים עליו ברכת המזון. הספרדים נוהגים לברך רק בבית החתן והכלה, והאשכנזים מברכים בכל סעודה כזאת, גם אם היא נערכת בבית אחר או באולם.
בסעודה זו חייבים להשתתף עשרה אנשים, ויש כמה דעות בשאלה כמה מהם חייבים לאכול לחם וכמה יכולים לאכול מאכלים אחרים. כמו-כן זקוקים לנוכחות 'פנים חדשות' (חוץ מבסעודה הראשונה שאחרי החופה) בכל אחת מהסעודות.
מקורות: מס' סופרים פי"א הי"א. שו"ע אה"ע סי' סב, ונו"כ. הנשואין כהלכתם פי"ד, פט"ו ס"ז, ופי"ז, וש"נ.
תשובה: חתן וכלה שהדבר אפשר להם, מן הנכון שיערכו סעודה בכל יום ויום מימי המשתה ויברכו בה שבע ברכות. ויש שהיו נוהגים לערוך סעודה פעמיים בכל יום. ועם זה, אין חובה בדבר, ויש שלא נהגו לערוך סעודות בכל שבעת הימים.
אם אלה נישואין ראשונים לאחד מבני הזוג, אפשר לברך שבע ברכות בכל שבעת הימים, כמו בנישואין שהם ראשונים לשניהם. אם לשניהם אין אלה נישואין ראשונים, מברכים רק ביום הראשון, בסעודה הראשונה בלבד (חוץ מבחופה, כמובן).
אם החופה נערכה בלילה – נחשב כל הלילה וכל היום שלמחרתו כיום הראשון של הנישואין. התקיימה החופה ביום, או אפילו ב'בין השמשות' (מתחילת השקיעה ואילך), מתחילים למנות את שבעת ימי המשתה מהיום שעבר. כגון אם החופה נערכה ביום שלישי (ואף במשך השקיעה של אותו יום) – מסיימים את אמירת שבע הברכות ביום שני הבא (לפני החשיכה), הנחשב היום השביעי לנישואין.
אין מברכים שבע ברכות אלא בסעודה הנערכת לכבוד הנישואין, ואם אכלו באותה סעודה לחם, כשיעור שמברכים עליו ברכת המזון. הספרדים נוהגים לברך רק בבית החתן והכלה, והאשכנזים מברכים בכל סעודה כזאת, גם אם היא נערכת בבית אחר או באולם.
בסעודה זו חייבים להשתתף עשרה אנשים, ויש כמה דעות בשאלה כמה מהם חייבים לאכול לחם וכמה יכולים לאכול מאכלים אחרים. כמו-כן זקוקים לנוכחות 'פנים חדשות' (חוץ מבסעודה הראשונה שאחרי החופה) בכל אחת מהסעודות.
מקורות: מס' סופרים פי"א הי"א. שו"ע אה"ע סי' סב, ונו"כ. הנשואין כהלכתם פי"ד, פט"ו ס"ז, ופי"ז, וש"נ.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
