מאת: הרב אלישיב הכהן קפלון

כיוון שיהיו כאלה שיבקרו את עצם ההתערבות של מאן-דהו מחוץ לכפר בענייניו הפנימיים של הכפר - אני נאלץ על כורחי לפתוח בנימה אישית מעט:

סבי הר"ר משה סגל ע"ה, היה איש ועד כפר חב"ד בראשית התהוותו בשנת תשי"ג. התפקיד "יושב-ראש" עדיין לא היה קיים אז כנראה, והוא היה למזכיר הכפר. המעבר מבתי הערבים (שבהם שכנו התושבים עד אז) לבתים החדשים שנבנו ברחוב הראשון של הכפר - היה 'לא מעט', או 'הרבה מאד', או 'רק' - בזכותו.

המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל בילדותי בירושלים בזמן החופש הקצר שהיה בסוף הקיץ, הייתה נסיעה ברכבת אל משפחות דודיי היקרים בכפר. [איך הצלחתי אז לטפס אל קרון הרכבת הישנה, או איך הצלחתי לרדת בתחנת כפר חב"ד - שלא היתה אז אלא עמוד אחד עם כיתוב בראשו "כפר חב"ד" – זה כבר סיפור בפני עצמו עבור מדור 'נוסטלגיה']. הקשר עם הכפר נשאר ונשמר, ולכן את שמחת-תורה אני חוגג בכפר חב"ד "כמובן", וב"מרכזי", כמובן.

כך שאני מרשה לעצמי, כמי שזוכר את הכפר מימים לחוצים פחות וחביבים יותר, אך נשאר אכפתי מאד לכל המתרחש בכפר כיום, לפנות בשורות הבאות אל תושבי הכפר:

הכי פשוט זה לפתוח במשל, ובמקרה זה – גם להישאר איתו: "להורה אחד באחד המוסדות החסידיים היה ילד בכתה ה'. ויהי הילד חכם ומוצלח וטוב-רואי, ומשראה עצמו מושל בכתה, החל להתגאות, אך לא רק על חברי כתתו, שהכתירוהו בראש הכתה, אלא גם על המורה בכבודו ובעצמו. המורה הגיב בחומרה על ההתחצפויות ואף התקשר אל אותו הורה ודרש ממנו לרסן את בנו. ההורה כעס על הטון החמור שבו דיבר איתו המורה ו...

כעת נוצרו ארבע אפשרויות: 1. שהמורה יפחיד את ההורה ויכופף את ידיו. 2. שההורה יפחיד את המורה ויכופף את ידיו. 3. שהמורה וההורה יהפכו ליריבים מרים, אך שניהם לא יצליחו לנצח איש את עמיתו. 4. שהמורה וההורה ימצאו דרך להידברות, על ידי כך שלכל לראש, ההורה יכיר בסמכות המורה, ואילו המורה יכיר בכבודו הבסיסי של ההורה, שזכאי בכל מקרה ליחס נאות ולפתרון ענייני של הבעיה.

ההבדל בין האפשרויות הוא בעניין הקריטי הבא: ההשפעה על הילד. באפשרויות 2, ו-3 ברור שנעשה נזק חמור לחינוכו של הילד; מה יותר גרוע מאשר ערעור סמכות מערכת החינוך וההוראה בעיני התלמיד. הדבר גם עלול אחר-כך לחזור אל ההורה, בזלזול במעמדו של ההורה!

אכן, גם האפשרות 1 אינה בריאה, כיון שגם אם פתרנו את בעיית הסמכות של המורה, לא הצלחנו לחנך את הילד, וגם לא את ההורה; נשארים כעסים שממשיכים ללוות את כל שנות הלימודים, וכמובן ההצלחה בלימודים תישאר חזון רחוק.

באפשרות 4 ניתן להגיע להישגים בכל ההיבטים: יצירת אווירה טובה ללימודים של התלמיד, מעורבות ואכפתיות של ההורה ושל המורה בתהליך הלמידה וההתנהגות הנאותה שלו בכתה, ואפילו שיתוף אנשי מקצוע במידת הצורך, בהסכמה מלאה של כל הצדדים.

חוסו על הילדים!