כפר חב״ד הכפיל ושילש את עצמו ב״ה בשנים האחרונות, הקהילה גדלה וצמחה ובכל פינה בכפר הוקמו בתי כנסת לצעירים ולמבוגרים. לעיתים נדמה כי אנו עומדים בפני התמודדויות חדשות אותן לא הכרנו בעבר, ואין לנו את ה״שולחן ערוך״ הברור שיכוון את צעדינו. אך לא כך הם פני הדברים בכפר חב״ד.

בשורות הבאות ילוקטו שלל התייחסויות של הרבי לבעיות השעה, מהן נוכל לראות בבירור אז ״דער רבי האט אלץ באווארנט״. הרבי צפה הכול ברוח קודשו וגיבש תבנית ברורה כיצד צריך להיראות הכפר היקר שלנו, בירת חב״ד בארץ הקודש. המארי דאתרא ועסקני הכפר לדורותיהם עמדו שוב ושוב מול פיתויים לערוך שינויים במבנה הוועד וכיו״ב, אך תפישתו של הרבי הייתה אחידה וברורה לאורך כל השנים: 'כפר חב״ד חייב לשמור על צביונו הייחודי, ולא לקבל את ההנחיות המקובלות ביישובים האחרים'.

כל אחד ישאל את עצמו:

האם הוא ראה התייחסות ברורה מהרבי שמתירה לו לשנות את המסגרת שהייתה נהוגה כאן שבעים שנה?

האם מותר לשתף פעולה עם אלו שפרצו את הכללים שהיו נהוגים בכפר מאז הקמתו – על פי הנחיותיו הברורות של הרבי, והחליטו לקבוע בשרירות לב ש״השתנו העתים״ ולהביא עידן חדש לכפר חב״ד?

האם אנו באמת רוצים שהכללים המנחים בכפר חב״ד יהיו אלו הנהוגים בתל אביב או ברעננה?

הצבעה של נערים

בשנות הכפי״ם קיבל וועד הכפר הצעה ממשרד הפנים להפוך מ״אגודה שיתופית״ ל״מועצה מקומית״. ההצעה הייתה כרוכה בתוספת תקציבית עצומה, שהייתה הופכת את כפר חב״ד מגוף התלוי כלכלית בחסדי המועצה האזורית, לגוף עצמאי המקבל תקציבים גדולים בהרבה ישירות ממשרד הפנים.

חבר הוועד דאז הרה”ח ברוך שי’ גופין, שהה בחצרות קדשנו והציג בפני הרבי את העניין. הרבי שלל את ההצעה לחלוטין ונימק זאת בין היתר בכך, שבבחירות למועצה מקומית מצביעים כל נער ונערה מגיל 17, וכך לכל נערה משכונת ‘תוחלת’ יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של הרב גורליק - המרא דאתרא של כפר חב״ד. זאת בעוד שבבחירות לוועד האגודה, כנהוג בכפר, מצביעים חברי האגודה בלבד, והם ראשי בית אב שעמדו על דעתם ומבינים יותר את צורכי הכפר וייעודו.

בהתאם לדברי הרבי נדחתה הצעת משרד הפנים וכפר חב״ד המשיך להיות ״אגודה שיתופית״. כך, הגוף הבוחר בכפר חב״ד היה תמיד ראשי בית אב של חברי האגודה. הם בחרו ו/או נבחרו לוועד הכפר.

אין לחולל שינויים עיקריים בכפר חב"ד

חלפו השנים ובתחילת שנת תנש״א, פנה שוב משרד הפנים לוועד כפר חב״ד עם הצעה דומה: לשנות את מעמדו של הכפר מ״אגודה שיתופית״ ל״מועצה מקומית״ ולזכות בשלל תקציבים והטבות. מומחה ממינהל מקרקעי ישראל נפגש עם המרא דאתרא דאז הרב מרדכי שמואל ע״ה אשכנזי, ופעל לשכנע כי כעת כפר חב״ד לא ייפגע מהפיכתו למועצה מקומית.

היות שעמדתו של הרבי הייתה ידועה מכבר, לא רצה הרב אשכנזי לקבל החלטה בעניין. הוא כינס אסיפה רחבה שכללה את הוועד הרוחני (שהרב עמד בראשו), הוועד הגשמי ונציגי משרד הפנים. הנאספים קיבצו את כל השיקולים ושלחו הכול לרבי. זה היה בערב שבת מברכים כסלו תנש״א.

למחרת השבת, בראש חודש כסלו, קיבל הרב אשכנזי תשובה ברורה מהרבי, ש״אין לחולל שינויים עיקריים בכפר-חב״ד״.

כל הפורץ גדר וכו

בהתאם להוראות הרבי, בכל שבעים שנותיו של כפר חב״ד הקפידה הנהלת הכפר שלא לקיים בחירות לנציגי הכפר למועצה האזורית. במשך ארבעים שנות כהונתו כרב הכפר, נאבק הרב אשכנזי ע״ה מדי חמש שנים שלא לקיים בחירות כאלו והנציגים נקבעו אך ורק על ידי הוועד.

בבחירות הקודמות למועצה שהתקיימו לפני חמש שנים בדיוק, הגישו כמה אברכים רשימה נפרדת לחברות במועצה. הרב אשכנזי ע״ה פרסם אז מכתב הקורא להם להסיר את רשימתם ולמנוע את הבחירות. הוא העיד במכתבו כי השיקול העיקרי שעומד בפניו הוא ״חוסר הצניעות הגלום בכך שכל נער ונערה יוכלו לבחור ולהיבחר בעצמם לחברי המועצה, תוך שהם מפרסמים את עצמם ותמונתם על לוחות המודעות בכפר, ואף להיבחר בפועל על ידי קבלת תמיכה מצעירים כמותם שאינם מגובשים בדעתם״.

כעשרה ימים לפני הבחירות דיבר הרב ע״ה על העניין בכנס חינוך, ואכן כ 48 שעות לפני הבחירות הסירו אותם אברכים את רשימתם והבחירות נמנעו. בחוברת זו מתפרסם מכתב מארכיון הוועד, בו אדם מסוים התעקש באחת השנים להגיש מועמדות לחברות במועצה, והרב אשכנזי התרה בו כי ״נותרה לו שעה אחת להסרת שמו מהבחירות והוא אינו רוצה להזכיר את אזהרת חז״ל אודות ‘כל הפורץ גדר וכו’״. כך המארי דאתרא של הכפר לדורותיהם הצליחו במשימתם, ומעולם לא התקיימו בחירות כאלו בכפר חב״ד.

כעת שימו לב: אלו שהחליטו על דעת עצמם להגיש בפעם הראשונה בתולדות כפר חב״ד רשימת נציגים נפרדת למועצה, מפירים ברגל גסה את המסגרת שהוקפדה כאן כל השנים. איש מהם לא טרח עד רגע זה להסביר, כיצד הוא מרשה לעצמו לשבור את המסגרת המקודשת שהייתה נהוגה כאן ולהמרות את הוראת הרבי?!

וועד מקומי

סוגיית שני הוועדים, גם היא איננה חדשה בכפר חב"ד. כבר לפני שנים רבות כפר חב"ד עבר את מכסת התושבים שאינם חברי אגודה ואין להם זכות הצבעה לוועד האגודה, ונוצרה אפשרות חוקית להקים כאן וועד נוסף - "וועד מקומי" אליו יוכלו להצביע כל התושבים. יתרה מזו: בשנת תשס"ז ) 2007 ( קבע משרד הפנים, שמצב כזה שרוב תושבי המקום אינם חברי אגודה, מחייב להקים בכפר וועד נוסף – וועד מקומי.

כך מעיד הרב אשכנזי ע"ה במכתבו הנ"ל מלפני חמש שנים: "בדיוק מהסיבה הזו לא התקיימו מעולם, בכל 65 שנות כפר חב"ד, בחירות לוועד המקומי המוניצפיאלי וכן לנציגי הכפר למועצה האזורית. הקפדנו בכל התוקף על הצגת רשימה מוסכמת אחת וזאת מחמת רצוננו לשמור על חומות הכפר".

הדרך החוקית להימנע מהקמת וועד מקומי נפרד, הייתה על ידי שאף אדם לא הגיש מועמדות לכהן בוועד מקומי נפרד, וכך וועד האגודה קיבל באופן אוטומטי על פי החוק גם את סמכויות הועד המקומי, ונשמר רצונו הקדוש של הרבי שהגוף הבוחר של וועד הכפר יהיו חברי האגודה ראשי בית אב בלבד.

אבל וועד האגודה נבחר באמצעות 800 משפחות בלבד?

נכון, יש צדק בטענה זו וראוי שהיא תישמע. אך חשוב לדעת, ראשית: אין בזה כל חדש. במשך כל השנים היו אלו חברי האגודה שבחרו את הוועד, והיו עשרות או מאות משפחות צעירות שלא היו חברי אגודה ולא הייתה להן זכות בחירה. איש לא העלה על דעתו בעקבות זה ליזום צעד של הגשת רשימה נפרדת שתביא להקמת ועד נוסף בכפר ופיצול בהנהגת הכפר.

זאת ועוד: הסדר בכפר חב"ד היה, שמדי כמה שנים פתחו את רשימת חברי האגודה, וצירפו אליה תושבים נוספים שעמדו בקריטריונים. מוצע בזה, שלפני הבחירות הבאות לוועד האגודה (שמועדם בעוד פחות משנתיים בסך הכול), תינתן שוב אפשרות לתושבים להצטרף לוועד האגודה, כך תורחב זכות הבחירה לתושבים נוספים.

אולם, לא יעלה על הדעת לפרוץ כעת את המסגרת של כפר חב"ד, אך ורק בגלל הטענה הזו, שכאמור, היא איננה חדשה, וגם ניתן לתקן אותה בבחירות הבאות לוועד האגודה בעוד זמן לא ארוך.

האם באמת מוכרחים לקיים כעת בחירות על פי החוק?

הטענה הנשמעת בכפר בימים אלו היא, ש"משרד הפנים מחייב כעת לערוך בחירות לוועד מקומי, בגלל ריבוי מספר התושבים שאינם חברי אגודה, והבחירות הן עובדה מוגמרת. כיון שכך אין מניעה מכל אחד לנצל את ההזדמנות ולהתמודד לחברות בוועד המקומי".

ובכן, מדובר בשקר גס. המתמודדים שהציגו את רשימותיהם לפני כמה שבועות ידעו מראש ויודעים גם כעת כי מדובר בשקר.

- אם הרשימות לא היו מוגשות מלכתחילה לוועדת הבחירות, לא היה מתחיל כאן הליך של בחירות כלל. כמו כן קובע משרד הפנים, שאם מציגי הרשימות יימשכו בחזרה את רשימותיהם מוועדת הבחירות ולא יוצגו כל מועמדים לוועד המקומי, תיווצר באופן אוטומטי "זהות וועדים", ושבעת חברי וועד האגודה יכהנו גם כחברי הוועד המקומי.

במילים פשוטות: אם יימשכו כל הרשימות מוועדת הבחירות, לא יתקיימו בכפר בחירות לוועד המקומי, ושבעת חברי הוועד שנבחרו כאן אך לפני חצי שנה לנהל את הכפר, יקבלו באופן אוטומטי גם את סמכויות הועד המקומי. כמו כן, נציגי המועצה יהיו אלו שהגיש ועד הכפר. כך ימשיך להתקיים במדויק רצונו האמור של הרבי.

מגישי הרשימות יודעים זאת

מגישי הרשימות הנפרדות יודעים גם יודעים שהגשת הרשימות על ידם היא זו שגורמת את הבחירות. הם גם יודעים שמדובר בפריצת גדר בכפר ובמעשה הסותר את הוראות הרבי.

- המרא דאתרא הרב אשכנזי שליט"א שסקר את הנושא באסיפה הכללית שהתקיימה בחודש אלול האחרון, הבהיר היטיב את דעתו של הרבי בעניין, ואת המשמעות החמורה של הגשת רשימות נפרדות. נוסף על כך: לפני מספר שבועות שלח המרא דאתרא שליט"א מכתב אישי לארבעת ראשי הרשימות הנפרדות, והבהיר להם באופן אישי את המשמעות החמורה של פריצת גדרי הכפר שיש במעשה זה של הגשת רשימות נפרדות.