הרב ישראל זלמנוביץ

קוראים, ודאי תסכימו כי המידע 'הזורם' במדיה הביא לחשיפה ונגישות קלה של ילדינו ותלמדינו לתכנים לא הולמים ורצויים...הדבר גורם לנו המבוגרים 'פרפורי- בטן' ומדיר שינה מעינינו. לפעמים אנו נוהגים כ 'מרגלים' אחר ילדינו ועוקבים בחרדה אחרי מעשיהם, במה הם עסוקים? היכן 'ראשם' נתון? האם הדברים יכולים להתנהל אחרת? האם יש בנו את היכולת הרוחנית כהורים וכמחנכים להשפיע על כיוון החשיבה והמשיכה של ילדינו ולגרום להם להימשך לתכנים רוחניים וערכיים?

הבכי של ילד בו ארבע חמש שהרעיש עולמות

התשובה לתהיות שהעלנו בפתיח טמונה במעשה הידוע שהועבר אלינו מנשאינו רבותינו ואף מופיע בליקוט 'היום – יום' עמוד קג'.

המעשה התרחשה עוד בהיות הרבי הרש"ב, נשמתו עדן ילד צעיר מאוד בגיל ארבע, או חמש. לקראת יום הולדתו החל בסמיכות לשבת פרשת 'וירא', כ' מר- חשוון, נכנס על ידי אמו הרבנית רבקה, לסבא אדמו"ר 'הצמח- צדק' לקבלת ברכה ליום הולדתו. בהיותו בחדרו הקדוש של סבו הרבי, פרץ הילד בבכי קורע לב ושאל בעצבות אך בשיא הכאב: מדוע זכה אברהם אבינו להתגלותו של מלכו של עולם – 'וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ ה' בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א...' ואילו אליו אינו זוכה שה' יתגלה?

תשובת הסב הרבי 'הצמח צדק' היתה: 'כאשר יהודי צדיק בגיל תשעים ותשע, מחליט למול את עצמו, הוא ראוי לכך שהקדוש ברוך הוא יתגלה אליו'!

הילד בכה כי התגלות בוראו העולם לאברהם, היתה בעיקר בגלל הגמילות חסדים שבא לרכוש לו וא"כ גם הוא ראוי לאותה התייחסות – לכן פרץ בבכי!

הרבי בכמה וכמה שיחות והזדמנויות מדייק כי ככלל סיפורי רבותינו נשיאינו בכלל ובמיוחד את אלו שהעבירו לנו וגילו לנו על מנת לפרסמם הרי הם מדויקים בכל פרטיהם.

אכן גם מעשה זה יש לדייק בפרטיו.

השאלה הנשאלת: מדוע בכה הרבי דווקא באירוע והתגלות זו של ה' אל אברהם, הרי בפרשה הקודמת (לך – לך) זכה כבר אברהם פעמיים לגילוי ודיבור של ה'! מדוע כבר בפרשה הקודמת לא פרצה בו הצעקה הפנימית לזכות לגילוי ה' אליו, כמו לאברהם אבינו?
הרבי בליקוטי שיחות כרך כ' (מתורגם עמוד 70), עונה על התמיהה:

טענתו של הרבי, בצעקתו הפנימית שיזכה לגילוי ה' גם אליו היה בלומדו את פירוש רשי" על הפסוק: ''וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ – לבקר את החולה. אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו'.

רש"י מדייק בביאורו כי הביקור שערך ועשה בורא העולם היתה בבחינת גמילות חסדים, 'ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו'. הביקור לא נבע ממעלתו של אברהם אבינו, אלא עשיית גמילות חסדים - ביקור חולים.

על מנת להוכיח שביקור חולים הוא עניין של גמילות חסדים, הרבי מביא בדבריו שני מקורות תלמודיים הדנים בעניין

המקור הראשון: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל' עמוד ב' – 'אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙'- זו גמילות חסדים 'יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ' - זה ביקור חולים.(ע"כ ציטוט הגמרא)

המקור השני: תלמוד בבלי מסכת סוטה דף י"ד עמוד א - ''הקדוש ברוך הוא ביקר חולים, דכתיב: 'וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ ה' בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א' - אף אתה בקר חולים'. .(ע"כ ציטוט הגמרא)
מכאן רואים אנו על פי פירושו של רש"י כי משמעות הביקור היתה להתעניין באברהם ולשאול בשלומו. עצם ביקור החולה הרי מעשה של גמילות חסדים.

וכאן מוסיף הרבי: מובן לנו מדוע הרבי פרץ בבכי דווקא בפסוקינו - : 'וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ ה'. בניגוד לפסוקים שבפרשה הקודמת גלוי ה' לאברהם, היו אכן בגלל מעלתו של אברהם אבינו, ולכן מובא בפסוק את שמו של אברהם, מה שאין כן בפסוקינו, אין מוזכר שמו של אברהם, דבר המעיד שאין הגילוי נעשה בשל מעלתו.

הגילוי אל אברהם בפסוקינו היה ללמדנו את צורך לבקר חולים שעלינו לבצע, כמו בדומה לביקורו של ה' בכבודו ובעצמו לאברהם ביום השלישי למילתו.

א"כ בא אדמו"ר הרש"ב בטענה ובצעקה ובבכי: 'מדוע אין ה' גם כן נגלה אליו כי גם לו מגיע יחס של גמילות חסדים' ?

הרבי נשמתו עדן, בבכייתו פתח כבר אז 'צינור' חדש שביכולת כל הורה ומחנך לגרום ש'אלוקות' תהיה בשאיפתו של כל ילד יהודי!!

בזכות האירוע שהתרחש בחדרו של הרבי הצמח צדק עם נכדו, שהיה אז רק בגיל ארבע חמש זכינו לפתיחת 'צינור' חדש של השפעה חינוכית על כל ילד וילדה יהודיים. אם רק נרצה ונשאף נוכל לגרום בהטיה רצונותיהם ושאיפותיהם של ילדינו.

נכון שה'עולם' פרוץ והשמירה מחשיפה לתכנים בלתי רצויים קשה מאתנו מאמץ...אך בזכות אותו בכי של נשיא ישראל, בהיותו בסמיכות ליום הולדתו מתאפשרת לנו ההורים, בזכות ה'כוח' של נשיא דור להצליח ולגרום לרצונות ושאיפות של קדושה במוחם וליבותיהם של ילדנו הרכים..

כמו אז, נגעה אי התגלותו של ה' אל ילד בן ארבע - חמש, עד נימי נפשו... כך גם היום עלינו לתת ליבנו כיצד נזכה שעניין זה גם יגע בציפורי נפשו של כל ילד וילד יהודי... מתוך צעקה וכאב:' רצוננו לראות את מלכינו..!'

עלינו להרבות בתפילה ועשיית גמילות חסדים ולדאוג שבביתנו תשרה אווירה של שמחה של מצווה ואופ... אנחנו כבר בדרך הנכונה... בהצלחה ונחת חסידי מכל צאצאינו שיח'...