מערכת COL
|
יום ז' חשוון ה׳תשע״ט
16.10.2018
"כפו" עלי את תשרי • הרב יעקב גולשמיד
את השורות דלעיל כותב אני, הן בתפקידי בחינוך תלמידי התמימים, בישיבת 'תומכי תמימים המרכזית' אשר בכפר חב"ד, והן כהורה לבנים הנוסעים לתשרי: בתפקידי בישיבה חש אני שניתן להבחין על התלמיד במשך כל השנה האם היה תשרי אצל הרבי; בכמה 'תוכניות' של ה'וועד' הוא השתתף, בכמה 'סדרים' הוא נכח. האם היה הוא שותף פעיל ב'מבצעי ה'וועד', או שמא היה הוא בתשרי אחר חלילה • הרב יעקב גולשמיד, מראשי ישיבת תו"ת המרכזית בכפר חב"ד, עם הזווית האישית שלו על תשרי במחיצת הרבי, לרגל ז' מרחשוון • לטור המלא
בקטן: הרב גולשמיד (ארכיון COL)
הרב יעקב גולשמיד
מראשי ישיבת תות"ל המרכזית בכפר חב"ד
נמצאים אנו ביום השביעי לחודש מרחשוון, היום בו עסוקים אנו ב'ויעקב הלך לדרכו', סיכום חודש תשרי ו'פירוק החבילות' על כל השנה כולה.
אין זה סוד שעד לפני כמה שנים הייתה הנסיעה ל'תשרי' של בנינו ותלמידנו, מלווה בחשש, חשש מהמצב הבלתי ברור שהיה ב'בית רבינו'. חשש מהשפעות בלתי רצויות, מרוחות שונות ומשונות. ולא פחות מזה חשש גשמי, היכן הוא אוכל, על איזה מיטה הוא צובר כוחות, ומי בכלל אחראי על מצבו הגשמי.
ולמרות שהנסיעה על מעלותיה הכריעה את הכף ,למרות שה'תקיעות' וה'הקפות' ה'מארש' וה'ברכת הבנים', דחו כל ספק על עצם קיום הנסיעה. אך מ"מ, הנסיעה הייתה מלווה בחששות, בתפילות, ובהרבה 'דפיקות לב'.
היו אף שהגדילו לעשות והגבילו את הנסיעה לגיל מסוים, לתאריך מסוים, אך גם אלו שלא נקטו בקו זה של הגבלת הנסיעה, גם הם, חשו שהמצב לא תקין, המצב מלא בחששות, צריך לחולל שינוי במצב. צריך שמישהו ייקח את האחריות.
דומה שהיום בתחילת תשע"ט, אין צורך להרבות במילים, על המהפכה שהתחוללה בשנים האחרונות. דומה שכל 'בר בי רב' יודע וחש שמאז ש'וועד תלמידי התמימים' לקח את ה'אחריות', מאז שה'וועד' הרים את הכפפה. הנסיעה לתשרי הפכה לזמן ה'איכות' הטוב ביותר שיש לתלמיד ב'תומכי תמימים'.
'זמן איכות' ברוחניות, ולא פחות מזה, ויש לומר זאת בקול גדול, נסיעה נפלאה גם בגשמיות, יעידו על כך כל הנוסעים, הבחור מקבל את כל הנדרש בצד הגשמי, בצורה נפלאה, מושלמת, ולא פחות חשוב, מכובדת.
וכשאנו מדברים על הצד הרוחני, הרי המהפכה ברורה, המהפכה הושלמה מכל הבחינות. התמימים חוזרים מהרבי מלאים וגדושים ב'חוויות', מלאים וגדושים בתובנות חסידיות, והכי חשוב מלאים בחיות וברצון ל'עוד'.
ולמרות שבכלל הנסיעה לתשרי אינה בשביל ה'חוויה', ותהי זאת ה'חוויה' הרוחנית והנעלית ביותר. תלמיד ב'תומכי תמימים' יודע, שמקומו בחודש תשרי הוא אצל הרבי. הנסיעה לרבי היא חובתו של החסיד, ואין בזה כל מוטיב 'חוויתי'.
אך מ"מ, בזמן הזה ש'החושך יכסה ארץ', בזמן הזה שנפש הבהמית יכולה למצוא כל מיני טצדקי, כדי להטות את התלמיד מן הדרך הישרה. חובה לתת לנפש האלוקית את הכלים, את הדרכים, להתמודדות מול פגעי הנפש הבהמית.
המהפך שחולל ה'וועד' בחייו של התלמיד בחודש תשרי, המהפכה שחולל הוועד ב'ניצול הזמן' של התלמיד הנוסע לחודש תשרי, ראויה לכל ציון.
ה'סדרים', ה'התוועדויות', ה'פאנלים', ה'שיעורים', בנוסף לדבר העיקרי, סידורי הנסיעה ל'אוהל הק'', כל אלו אחראים בצורה ישירה לגידול דור של תמימים 'היודע את השם'.
את השורות דלעיל כותב אני, הן בתפקידי בחינוך תלמידי התמימים, בישיבת 'תומכי תמימים המרכזית' אשר בכפר חב"ד, והן כהורה לבנים הנוסעים לתשרי.
בתפקידי בישיבה חש אני, יחד עם חברי בהנהלת הישיבה, שהתלמידים הנוסעים, לא רק שחוזרים לארץ הקודש מלאי חיות והתקשרות, אלא שה'חויות', וה'ידיעות' שספגו בהיותם החצרות קודשנו, מלווים אותם כל השנה כולה. ניתן להבחין על התלמיד במשך כל השנה, בכמה 'תוכניות' של ה'וועד' הוא השתתף, בכמה 'סדרים' הוא נכח. האם היה הוא שותף פעיל ב'מבצעי ה'וועד', או שמא היה הוא בתשרי אחר חלילה.
וכהורה השולח את ילדיו לתשרי מידי שנה, חובה עלי להודות ל'וועד', על הרוגע, על הביטחון הרוחני שאתם מעניקים לבנינו.
השנה יש להוסיף ולהודות, על השיתוף, השיתוף בנוכחות, השיתוף בתוכניות. אין דבר נפלא יותר מלקום בבוקר ולקבל דיווח על מצבו של בנך בכל אחד מסדרי היום, אין יותר מרגוע מלדעת שהבן, גם בהיותו במרחק של אלפי ק"מ, נמצא בידיים טובות. להודות לקב"ה שבנך מושגח ע"י 'וועד' אחראי ומנוסה.
ועדיין לא כתבתי מאומה בתוקף 'תפקידי' כאחד מאנ"ש בארה"ק, שבזכות היבול הפורה של ה'וועד' זכה וה'תשרי' הגיע לתוך ביתו שלו, ברצונו, או שלא ברצונו.
לעיתים יושב החסיד בביתו, והוא 'שוכח' שבמרחק של כמה אלפי ק"מ יש 'תשרי'. שם ה'עולם' נעצר, שמה כל האווירה שונה, שם חושבים 'רבי' ו'חסידות'.
ב'בית חיינו' אין 'עולם' חוץ מ'עולמו של חסיד'. אך פה בביתו שלו, יש 'חגים' יש 'חזנים' יש 'טיולי חוה"מ', ואפילו יש 'בישולים'. יש עוד המון דברים ומושגים שלא נמצאים ב'עולמו' של 'תשרי'.
השנה זכינו ו'הוועד' 'כפה' עלינו את חודש תשרי. לא היה שייך ל'שכוח' את המציאות האמתית. א"א לקבל ליד את ה'יבול' של ה'וועד' ולא להיסחף עם האווירה. בית שה'הוצאה לאור' של ה'וועד' חדרה אליו, שינה את פניו בחודש תשרי האחרון.
השייך לקרוא את ה'בצילא דמהימנותא' ולא לחוות את 'תשרי' ועכ"פ מרחוק ? ניתן לפתוח את החוברת הנפלאה הזו, וללא להעמיק בה מ'כריכה לכריכה' ?
דומה שהתשובה ברורה, דומה שאין צורך להכביר במילים. השנה הצליח ה'וועד', להפיץ את 'תשרי בבית חיינו' לבתי אנ"ש ברחבי תבל.
ועל זאת נאמר בקול גדול: תודה !
תודה על האחריות שלקחתם !
תודה על הגשמיות במלוא החופן !
תודה על שמילאתם את המצברים של הנוסעים !
ותודה שלקחתם את 'תשרי' והפצתם אותו בעולם כולו !
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
