איך הצליח עוג לשרוד את המבול? • עומק הפשט לפרשת לך לך
להורדת הקובץ>>>
בימים אלה מחליפים את נוסח התפלה מקייצי לחורפי. החלפה זו נעשית בשני שלבים: השלב הראשון הוא בשמיני עצרת, אז מתחילים לשלב בתפלה את השבח לבורא עולם שהוא "משיב הרוח ומוריד הגשם"; והשלב השני מתרחש (בארץ ישראל) ביום ז' מרחשון, אז מתחילים לבקש ממש – "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" (בחו"ל מתאחר שלב זה בכמה שבועות).
כשנתבונן נראה, כי נוסח התפלה החורפי מדגיש את ה"מטר" – וזאת במשמעות כפולה: ראשית, מבקשים את ה"מטר" כפשוטו, ירידת הגשמים. הבקשה על ה"מטר" היא העיקרית, ואי אפשר לוותר עליה – אם המתפלל נזכר שהוא פסח על בקשה זו עליו לשוב ולהסדיר את התפלה כולה מחדש.
שנית, המלה "מטר" משמשת גם נוטריקון המוסיף עוד שני פרטים – מ'טר ט'ל ר'וח. הווי אומר: בנוסף לבקשת ה"מטר" עצמו, אנו מוסיפים ומציינים עוד שני דברים חיוניים – ה"טל" היורד מן השמים וה"רוח" המנשבת בעולם.
[כדאי לציין, כי יש קהילות שמשלבות איזכור של הטל או הרוח גם בתפלה הקייצית, ויש הנמנעים מכך (להסבר השיטות השונות בענין זה ראה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קיד וסימן קיז, ובמקורות המצויינים שם); בכל מקרה, דוקא בתפלה החורפית מוסכם על כולם שמזכירים את כל שלושת הפרטים].
בשונה מבקשת ה"מטר" גופא – הרי האיזכור של שני הפרטים הנוספים אינו הכרחי, ואם בטעות דילג המתפלל על ה"טל" או על ה"רוח" הוא אינו צריך לשוב ולהתפלל. הסיבה לכך: הרוח והטל אינם נעצרים לעולם. אין מצב שבו יש עצירת טל או עצירת רוח. שונה מהם המטר שבו קיימים מצבים של "עצירת גשמים" – שלא נדע – ולכן הבקשה עליו הכרחית וחיונית, אי אפשר לוותר עליה.
*
הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל, מצביע על דבר מעניין. בנוסף לראשי התיבות של שלושת המלים – היוצרת את המלה "מטר", כפי שכבר הזכרנו – הרי גם סופי התיבות שלהם יוצרים מלה ידועה. אם נקח את האות האחרונה מהמטר, הרוח והטל נקבל את המלה "רחל".
הקשר בין רחל לבין המטר, הרוח והטל מתבטא בפרט נוסף: בספר שיר-השירים מוזכר מספר פעמים התואר "היפה בנשים", ובספרות הקבלה מצטטים רבות את התואר הזה כמכוון במיוחד לרחל אמנו שהיתה ידועה כ"יפת תואר ויפת מראה". – ובכן, כשנצרף את הגימטריא של המלים "מטר" (249), "טל" (39), ו"רוח" (214) נגיע למספר 502, שהוא בדיוק הערך המספרי של המלים "היפה בנשים"!
איך נכנסת רחל אמנו, "היפה בנשים", לכל הסיפור של החורף?...
נסביר זאת בקצרה לפי תורת הסוד (על פי הספר "תורת לוי יצחק" ע' ריז-ריח)
המטר, הטל והרוח מכוונים כנגד שלושת האבות – אברהם, יצחק ויעקב. ידוע, כי מדתו של אברהם היא מדת החסד, ומשם בא הטל שכל כולו ברכה וחסד; מדתו של יעקב היא מדת הרחמים, ומשם באים הרוחות (וסימנך: "רוח" ו"רחמים" מבוססים על אותיות זהות – האות ר' והאות ח'); ואילו מדתו של יצחק היא מדת הגבורה, השייכת לגשם הבא בגבורה ובעוז (בלשון חז"ל: "גבורות גשמים").
זו הסיבה שהטל והרוחות אינם נעצרים לעולם, משום שהשפע שבא ממדות החסד והרחמים אין בו הפסקה – "הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך"; דוקא הגשם הוא זה שעלול "לעשות בעיות", משום שהוא שייך למדת הגבורה, שענינה הוא דין ומשפט – לפעמים מגיע ואז נותנים, ולפעמים יש מצב שבו לא מגיע ואז "ועצר את השמים ולא יהיה מטר".
ההתאמה הזאת מתבססת לאור הגימטריא האמורה של המלים "טל, מטר, רוח" – שהיא (כאמור) 502; מספר זה קשור לחיי האבות אברהם, יצחק ויעקב – אם נצרף את מספר שנות החיים של האבות יחד [אברהם – 175, יצחק – 180, יעקב – 147], נגיע בדיוק למספר זה של 502.
וכאן אנו חוזרים לקשר של רחל אמנו לכל הסיפור:
לפי הקבלה, יופיה המושלם של רחל – "יפת תואר ויפת מראה" – מבטא את העובדה כי היא שלימה בכל המעלות. היא מהווה אשה טובה ונאמנה, "היפה בנשים", המקבלת לתוכה הן ממדת החסד של אברהם, הן ממדת הגבורה של יצחק, והן ממדת הרחמים של יעקב. לכן איפוא סופי התיבות של המלים "מטר, רוח, טל" – הם "רחל", כי רחל מהווה ה"סך הכל" המשלב בתוכו את כל המעלות של אברהם, יצחק ויעקב המקבילים לטל, למטר ולרוח.
יהי רצון שאכן יהיה החורף מבורך ו"יפה" - הן בטל, הן במטר והן ברוח!
מאפשרים לכם לקבל
