מערכת COL
|
יום ה' חשוון ה׳תשע״ט
14.10.2018
לפני כמאה שנה: כשאדמו"ר הרש"ב ייסד בלוק פוליטי
עם הפלת שלטון הצאר, בשנת תרע"ז הוקמה ברוסיה ממשלה דמוקרטית זמנית, והיהודים ברוסיה, נקטו צעדים כדי לזכות בייצוג כלפי השלטונות ובצעדים אלו חב"ד נטלה חלק פעיל • לסיפור המלא
כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע
עם הפלת שלטון הצאר, בשנת תרע"ז הוקמה ברוסיה ממשלה דמוקרטית זמנית, והיהודים ברוסיה, נקטו צעדים כדי לזכות בייצוג כלפי השלטונות ובצעדים אלו חב"ד נטלה חלק פעיל.
באותה שעה אוקראינה החליטה להיפרד מרוסיה ולהכריז עצמאות, ובשל כך הוקמה ה"ראדה", המועצה המרכזית האוקראינית, שקראה לאסיפה לאומית של כל המיעוטים באוקראינה ובכלל זה לאסיפה לאומית של היהודים, בה השתתפו גם כמה מחשובי רבני חב"ד ובהם הרב שלמה יוסף זווין, הרב לוי גרוסמן והאחים הרב אברהם חן והרב מענדל חן. אסיפת הנבחרים באוקראינה (שנקראה גם ועידת יהודי אוקראינה וגם האסיפה הלאומית היהודית הזמנית), התכנסה בכ"ח מר חשון תרע"ט בקייב בהשתתפות 125 צירים מהקהילות היהודיות באוקראינה.
במקביל להליכים באוקראינה, באותם ימים נערכו בחירות לקונגרס יהודי שנועד לייצג את יהודי רוסיה בפני הממשלה הרוסית החדשה ואדמו"ר מוהרש"ב נטל חלק חשוב בהכנות לקונגרס. בעת ההכנות לבחירות, בשלהי תרע"ז, נערכה במוסקבה בימים כ"ו־כ"ח מנחם אב אסיפת רבנים, בהשתתפות גדולי הרבנים, בה הכינו חומר לאסיפה כללית במטרה לאחד ולאגד את כל כוחות החרדים הבלתי מפלגתיים, לחזק את היהדות, את יסודי הדת, להגדיל את לימוד התורה ולהאדירה, ולהעמיד את כל עניני הציבור כך שיהיו ברוח היהדות. האסיפה בחרה ועדה כללית לאגודה שהוקמה באסיפה זו. בועדה היו חברים: אדמו"ר מוהרש"ב, הרב יצחק יעקב רבינוביץ רבה של פונוביז', הרב חיים עוזר גרודזינסקי רבה של וילנא, הרב אברהם דובער כהנא שפירא רבה של קובנה, הרב מנחם מנדל שניאורסאהן בן האדמו"ר מאברויסק, הרב איסר זלמן מלצר רבה של סלוצק והרב שמריה יהודה לייב מדליה רבה של ויטבסק.
הועידה הכינה הצעות לחיזוק היהדות, כמו גם דרישות מהממשלה: לאשר את האומה הישראלית בתור עומדת ברשות עצמה בכל הנוגע לדרישות דתיות. לאפשר לבעלי חנויות הסוגרים בשבת, לפתוח ביום ראשון. לפטור את התלמידים היהודים מלימודים בשבת. הועדה אף בחרה ועד מורחב שיפעל בנושא הבחירות. בין נ"ג הנבחרים היו גדולי ומנהיגי יהדות רוסיה הגדולה ובהם: האדמו"ר מליובאוויטש, האדמו"ר מבאברויסק, האדמו"ר מסקווירא, הרב שפירא רבה של קובנא, הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים מראדין, הרב יצחק יעקב רבינוביץ רבה של פונוביז', הרב יוסף ראזין רבה של דווינסק הוא הרוגצ'ובי, הרב יהודה לייב צירלסאהן רבה של קישנוב, הרב יצחק יואל ראפאלאוויטש רבה של קרמנצ'וג, הרב לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקטרינוסלב, הרב מנחם מענדל חן רבה של ניעז'ין, הרב משה מרדכי עפשטיין רבה של סלבודקה, הרב שלמה הכהן אהרונסון רבה של קייב, הרב שמריה יהודה לייב מדליה רבה של ויטבסק. וגם עסקנים חשובים כמו הגבירים ר' שמואל מיכל טריינין ור' שמואל גורארי.
לקראת בחירות אלו ייסד אדמו"ר מוהרש"ב ארגון בלתי מפלגתי ולאחר דיונים והתלבטויות בין מנהיגי יהדות רוסיה, הוחלט לאחד את הארגון הבלתי מפלגתי עם שתי הרשימות הדתיות 'נצח ישראל' ו'המסורת והחרות', כך נוצר בלוק שנקרא: "אחדות" ובלוק זה אכן זכה ברוב קולות. הרשימות הדתיות הצליחו בבחירות לקונגרס היהודי הכללי שהתקיימו בשבט תרע"ח. ואולם, היו אלה ימי התחלת המהפכה הקומוניסטית שהביאה לביטול הממשלה הדמוקרטית ולדיכוי הארגונים והממסד היהודי־דתי ובשל כך הקונגרס מעולם לא התכנס.
באותה שעה אוקראינה החליטה להיפרד מרוסיה ולהכריז עצמאות, ובשל כך הוקמה ה"ראדה", המועצה המרכזית האוקראינית, שקראה לאסיפה לאומית של כל המיעוטים באוקראינה ובכלל זה לאסיפה לאומית של היהודים, בה השתתפו גם כמה מחשובי רבני חב"ד ובהם הרב שלמה יוסף זווין, הרב לוי גרוסמן והאחים הרב אברהם חן והרב מענדל חן. אסיפת הנבחרים באוקראינה (שנקראה גם ועידת יהודי אוקראינה וגם האסיפה הלאומית היהודית הזמנית), התכנסה בכ"ח מר חשון תרע"ט בקייב בהשתתפות 125 צירים מהקהילות היהודיות באוקראינה.
במקביל להליכים באוקראינה, באותם ימים נערכו בחירות לקונגרס יהודי שנועד לייצג את יהודי רוסיה בפני הממשלה הרוסית החדשה ואדמו"ר מוהרש"ב נטל חלק חשוב בהכנות לקונגרס. בעת ההכנות לבחירות, בשלהי תרע"ז, נערכה במוסקבה בימים כ"ו־כ"ח מנחם אב אסיפת רבנים, בהשתתפות גדולי הרבנים, בה הכינו חומר לאסיפה כללית במטרה לאחד ולאגד את כל כוחות החרדים הבלתי מפלגתיים, לחזק את היהדות, את יסודי הדת, להגדיל את לימוד התורה ולהאדירה, ולהעמיד את כל עניני הציבור כך שיהיו ברוח היהדות. האסיפה בחרה ועדה כללית לאגודה שהוקמה באסיפה זו. בועדה היו חברים: אדמו"ר מוהרש"ב, הרב יצחק יעקב רבינוביץ רבה של פונוביז', הרב חיים עוזר גרודזינסקי רבה של וילנא, הרב אברהם דובער כהנא שפירא רבה של קובנה, הרב מנחם מנדל שניאורסאהן בן האדמו"ר מאברויסק, הרב איסר זלמן מלצר רבה של סלוצק והרב שמריה יהודה לייב מדליה רבה של ויטבסק.
הועידה הכינה הצעות לחיזוק היהדות, כמו גם דרישות מהממשלה: לאשר את האומה הישראלית בתור עומדת ברשות עצמה בכל הנוגע לדרישות דתיות. לאפשר לבעלי חנויות הסוגרים בשבת, לפתוח ביום ראשון. לפטור את התלמידים היהודים מלימודים בשבת. הועדה אף בחרה ועד מורחב שיפעל בנושא הבחירות. בין נ"ג הנבחרים היו גדולי ומנהיגי יהדות רוסיה הגדולה ובהם: האדמו"ר מליובאוויטש, האדמו"ר מבאברויסק, האדמו"ר מסקווירא, הרב שפירא רבה של קובנא, הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים מראדין, הרב יצחק יעקב רבינוביץ רבה של פונוביז', הרב יוסף ראזין רבה של דווינסק הוא הרוגצ'ובי, הרב יהודה לייב צירלסאהן רבה של קישנוב, הרב יצחק יואל ראפאלאוויטש רבה של קרמנצ'וג, הרב לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקטרינוסלב, הרב מנחם מענדל חן רבה של ניעז'ין, הרב משה מרדכי עפשטיין רבה של סלבודקה, הרב שלמה הכהן אהרונסון רבה של קייב, הרב שמריה יהודה לייב מדליה רבה של ויטבסק. וגם עסקנים חשובים כמו הגבירים ר' שמואל מיכל טריינין ור' שמואל גורארי.
לקראת בחירות אלו ייסד אדמו"ר מוהרש"ב ארגון בלתי מפלגתי ולאחר דיונים והתלבטויות בין מנהיגי יהדות רוסיה, הוחלט לאחד את הארגון הבלתי מפלגתי עם שתי הרשימות הדתיות 'נצח ישראל' ו'המסורת והחרות', כך נוצר בלוק שנקרא: "אחדות" ובלוק זה אכן זכה ברוב קולות. הרשימות הדתיות הצליחו בבחירות לקונגרס היהודי הכללי שהתקיימו בשבט תרע"ח. ואולם, היו אלה ימי התחלת המהפכה הקומוניסטית שהביאה לביטול הממשלה הדמוקרטית ולדיכוי הארגונים והממסד היהודי־דתי ובשל כך הקונגרס מעולם לא התכנס.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
