האם רצוי לחזור ולומר בימים האלה תשעים פעמים "משיב הרוח ומוריד הגשם", כדי שהלשון תתרגל לאמירה הנהוגה בחורף?

תשובה: במשך החורף כולו, מי שלא אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" אלא "מוריד הטל", אינו חוזר (אפילו אם טרם סיים את ברכת "מחיה המתים"), שאף שהטל אינו נעצר, יש שבח לבורא בהזכרתו כמו בהזכרת הגשם, כי גם הטל הוא חיים לתבואה ולעולם. לפיכך ברוב הנוסחאות (חוץ מנוסח 'אשכנז' בחו"ל) מזכירים טל גם בקיץ, כדי שאם ישכחו לומר "מוריד הגשם" בחורף, חזקה עליהם שאמרו "מוריד הטל" כמו בקיץ, ואינם צריכים לחזור.

מז' במרחשוון והלאה חייבים בארץ ישראל לבקש "ותן טל ומטר" בברכת השנים ("ברך עלינו"). מי ששכח, יאמר זאת קודם סיום הברכה, ואם שכח – יאמר לפני 'תקע בשופר', ואם שכח – יאמר בברכת 'שומע תפילה', ואם שכח וסיים – יאמר לפני 'רצה'. אם שכח – חוזר ל'ברך עלינו', ואם כבר סיים את 'יהיו לרצון' האחרון – חוזר לראש התפילה.

המתפלל ואינו יודע אם אמר 'ותן טל ומטר', עד שלושים יום חזקה עליו שאמר כמו בקיץ, וצריך לחזור, ומאז ואילך (השנה: מאור לז' בכסלו) כבר נתרגלה לשונו לומר כהלכה. אם אמר בז' במרחשוון תשעים פעם: "ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה", נחשב כאילו כבר אמר 'טל ומטר' שלושים יום, ואינו חוזר. אבל לכתחילה אין לנהוג כך (אלא לדעת הבית יוסף), מכיוון שיש סוברים שאין לסמוך על אמירה זו.

מקורות: טושו"ע סי' קיד ס"ה, ח-ט. שו"ע אדה"ז ס"ו וס"י-יא. משנ"ב ס"ק מ-מג.