מערכת COL | יום כ"ח תשרי ה׳תשע״ט 07.10.2018

כיצד מתייחסת ההלכה לרישום בטאבו של נכס נדל"ן?

כיצד מתייחסת ההלכה לרישום בטאבו של נכס נדל"ן? האם בעצם הרישום יש בו כדי להוות הוכחת בעלות של הרשום כבעל הנכס? האם מי שאינו רשום על הנכס יכול לתבוע בעלות? קורה לעיתים שרושמים כבעל הנכס אדם מסוים ומסיבות שונות לא רושמים בעל נכס נוסף למרות שגם הוא לקח חלק ברכישת הנכס, כך שלמעשה יש בעלים נוספים לנכס שלא נרשמו באופן מוצהר, האם ניתן לתבוע זכות בנכס או רכוש שלא נרשם על שמו של אדם כאשר הזכות המוצהרת ברישומים הרשמיים היא של אדם אחר? • כיצד מתייחסת ההלכה לרישום בטאבו של נכס נדל"ן?
כיצד מתייחסת ההלכה לרישום בטאבו של נכס נדל
הרב אבישי בטשוילי

מחלוקת בין בני זוג על הרכוש המשותף הביאה לשאלה האם רישום בטאבו מהווה הוכחת בעלות? האם יש להחזיר מתנה שניתנה מההורים לצורך רכישת דירה? ומה דין רישום רכב במשרד הרישוי האם הוא מוכיח בעלות?

כיצד מתייחסת ההלכה לרישום בטאבו של נכס נדל"ן? האם בעצם הרישום יש בו כדי להוות הוכחת בעלות של הרשום כבעל הנכס? האם מי שאינו רשום על הנכס יכול לתבוע בעלות? קורה לעיתים שרושמים כבעל הנכס אדם מסוים ומסיבות שונות לא רושמים בעל נכס נוסף למרות שגם הוא לקח חלק ברכישת הנכס, כך שלמעשה יש בעלים נוספים לנכס שלא נרשמו באופן מוצהר, האם ניתן לתבוע זכות בנכס או רכוש שלא נרשם על שמו של אדם כאשר הזכות המוצהרת ברישומים הרשמיים היא של אדם אחר?

בפסק הדין שפורסם לאחרונה על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים מובא מקרה של בני זוג שהיו נשואים זה לזו כעשר שנים, אך לאחר שהנישואין עלו על שרטון הם החליטו להתגרש והמחלוקת ביניהם נסובה על הרכוש המשותף שלהם, דירה הרשומה על שם שניהם, רכב מסוג יונדאי הרשום על שם האישה בלבד וכן סכומי כסף מזומנים שהוצאו מחשבון הבנק על ידי האישה.

הבעל טען כי יש לחלק את הדירה ביניהם שווה בשווה כיון שהיא רשומה בטאבו על שם שניהם, גם את הרכב יש לחלק שווה בשווה למרות שהוא רשום רק על שם האישה מכיוון שהרשום על שמה בלבד היה עניין טכני בלבד, בנוסף הוא תובע השבת הכספים המזומנים שנלקחו על ידי האישה למקום שאינו ידוע לו.

האישה לעומתו טענה כי הדירה שרכשו הייתה שייכת להוריה והם רכשו אותה מהם בהנחה משמעותית, המחיר הריאלי של הדירה היה 1.2 מיליון ₪ ואילו הם רכשו אותה ושילמו 850,000 ₪ בלבד, הנחה של כ-30%, ולכן לטענתה יש למכור את הדירה בשוק החופשי ולאחר שיינתנו לה 30% מכספי הדירה (הערך היחסי של מתנת הוריה) יש לחלק את הסכום הנותר בלבד שווה בשווה ביניהם, למעשה היא דורשת לקבל חזרה את מתנת הוריה שניתנה כהנחה במחיר הדירה.

בעניין הרכב האישה טענה כי הוא רשום על שמה בלבד ולכן שייך לה בלבד ולבעל אין בו כל זכות, לטענתה הבעל סותר את עצמו בטענותיו כאשר מצד אחד הוא טוען על חלקו בדירה המגיע לו שווה בשווה בגלל הרישום המשותף בטאבו ואילו מאידך מתעלם מהרישום של הרכב שהוא רק על שמה בטענה כי הרישום במשרד הרישוי הוא טכני בלבד ויש בכך למעשה סתירה בדבריו.

בעניין הכספים המזומנים היא טענה שהם הועברו לאימה שהייתה בשעת משבר ומצוקה ומצבה הרפואי היה לא טוב, הבעל ידע על כך ולא ערער על כך ולכן היא פטורה להשיב את הכספים הללו.

בפסק הדין שנכתב על ידי כבוד הדיינים הרב שלמה שפירא שליט"א, הרב אברהם מייזלס שליט"א, והרב אריה אוריאל שליט"א מבית הדין הרבני האזורי בנתניה הם מכריעים בעניין חלוקת כספי הדירה על בסיס הגמרא במסכת בבא מציעא שם מובא כי באותם הזמנים היה נהוג בין הסוחרים לבצע קניין "סיטומתא", יש אומרים שהייתה זו חותמת שהיה הקונה מטביע על חביות היין שרכש כדי לסמן אותם כרכושו, ויש אומרים "תקיעת כף" הנהוגה בסיום המשא ומתן על העסקה, כך או כך קניין זה איננו מאחד הקניינים המובאים בדברי חז"ל (משיכה, חצר, אגב סודר) וכל תוקפו הוא בהסכמת הסוחרים ביניהם והוא מהווה קניין גמור, "קניין סיטומתא" פירושו: כל דרך קניין הנהוגה במקום מסוים על ידי בני המקום או על ידי חברי קבוצה מסוימת.
אכן למעשה נפסק בשולחן ערוך שקניין סיטומתא מהווה קניין גמור, ולכן פוסקים הדיינים כי בימינו הרישום בטאבו דינו כדין קניין "סיטומתא" הנהוג במדינה שבה מוסכם שהוא מהווה קניין בעלות למי שרשום בו, ולכן גם אם כספי הדירה ניתנו על ידי הורי האישה למרות זאת הבעל קנה את חלקו בדירה הואיל והדירה נרשמה על שמו וזה מעשה קניין המקובל בין אנשי המדינה, ולכן הוא זכאי לקבל מחצית מכספי הדירה.

לעניין הטענה של האישה כי הייתה כאן מתנה מהוריה, מביאים הדיינים את הנפסק בשולחן ערוך כי מתנות שנתן האיש לאישתו שייכים לה ואין הבעל יכול להשיבם כל עוד אין המדובר בלבושים ותכשיטים, ולכן בנכסי נדל"ן מתנה שניתנה נשארת בידי המקבל, במקרה זה הבעל זכאי לקבל את חלקו בדירה שווה בשווה.

בעניין הרכב הרשום על שם האישה בלבד, פסקו הדיינים כי למרות כל הנ"ל בעניין דין "סיטומתא" והרישום במשרד הרישוי שווי הרכב יחולק שווה בשווה ולא יהיה שייך לאישה בלבד, בית הדין קובע כי רישום הרכב על שם האישה בלבד אינו מונע את חלוקתו בין הצדדים, בניגוד לרישום נדל"ן המהווה ראיה על בעלות, וזאת משום הכלל המקובל כי רישום רכב במשרד הרישוי הינו דקלרטיבי בלבד, להבדיל מרישום מקרקעין בלשכת רישום המקרקעין שהוא רישום "מכונן", ממילא גם לא שייך קניין 'סיטומתא' על ידי הרישום במשרד הרישוי כפי ששייך בקרקע או נדל"ן, לכן בית הדין פוסק כי גם הרכב ותמורתו יחולק בין הצדדים שווה בשווה.

בעניין הכספים המזומנים שהועברו לאם האישה, פוסק בית הדין כי לא הוכח שהבעל לא ידע מהעברת הכספים הללו וכל עוד בני זוג חיים במשותף אין צד אחד יכול לערער על התנהלותו הכספית של הצד האחר, ולכן האישה פטורה מלהשיב לו כספים אלו.

אבישי בטשוילי
רב קהילת כרמים ראשון לציון
עוזר ארגוני להרכב בית הדין הרבני האזורי וטוען רבני מוסמך
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.