הרב שמואל גדסי

לפעמים יוצא שאנו חוזרים מהמבצעים עם תחושה חמוצה, הלולב שהשקענו בו זמן רב למוצאו שיהיה ישר יפה ומהודר, התפרק ונפתח.

המצב מתדרדר כשבודקים את העלה האמצעי שבו תלוי כשרות הלולב ומחווירים. מאות האנשים שזיכינו לברך על הלולב נענעו בו כהוגן ובהידור רב עד שפתחו את העלה האמצעי לגמרי.

יש אנשים שחושבים שהלולב פסול ומתחילים לחזר אחר ארבעת המינים חלופיים לברך ולנענע בהם. מחשבה זו היא טעות!! הלולב הזה כשר, ויותר מזה ע"פ דברי הרבי הוא אף מהודר, ואף יותר מהודר מהלולב השמור של השכן שלצידך.

ונבאר הדברים:

תחילה נבאר שהדברים שפוסלים בארבעת המינים מתחלקים לשלושה סוגי פסולים, ואתמקד בפסולים המצויים יותר:

א. פסול שהוא בגוף ועצם מציאות נטילת הארבעת מינים, ולמשל שנשרו רוב העלים בהדס וערבה שאז כבר אינם נקראים הדס וערבה, או ארבעת המינים שאינם בגודל ובשיעור שצריכים להיות, ששוב אינם נקראים אתרוג לולב וכו'. – ומאחר שפסולים אלו הם פסולים בגוף ועצם מציאות ה'ארבעת המינים' לכן הם פוסלים גם בחול המועד.

ב. פסול 'הדר' – התורה אמרה באתרוג 'פרי עץ הדר', ומאחר שגם לולב הדס וערבה נכתבו באותו פסוק יחד עם האתרוג לכן מקישים שגם בהם צריך להיות 'הדר'. – בכלל פסול 'הדר' הוא, כגון שנפל הפיטם האתרוג, או שיש בו נקודות שחורות שפוסלות אותו, או שנקטם ראש הלולב.

בפסולים אלו נחלקו האם הם פוסלים רק ביו"ט אך בחול המועד מותר לברך עליהם או שאסור אף בחול המועד. להלכה פוסק אדמוה"ז שפסול אף בחול המועד, ורק בשעת הדחק כשאין לו ארבעת המינים אחרים, יכול לברך עליהם. - וכגון אם בשעת ה'מבצעים' נפל הפיטם ואין לו אתרוג אחר, ואם לא ימשיך לברך עם האנשים על האתרוג יפסידו האנשים את המצוה ולא יברכו אח"כ על אתרוג אחר.

הוי שעת הדחק ומותר להמשיך ולברך עם האנשים על אתרוג זה. [- ודווקא בחול המועד יטלוהו עם האנשים בברכה, אך ביו"ט עצמו יטלוהו עמהם בלא ברכה].

ג. פסול 'חסר' – שצריכים ארבעת המינים להיות תמימים ושלמים. ובכלל פסול 'חסר' הוא, כגון שנפל עוקץ האתרוג, או שנחסר חלק מבשר האתרוג, וכן אם נחלק כל העלה האמצעי שבלולב. – ופסולים אלו של 'חסר' אינם פוסלים אלא ביו"ט אך בחול המועד אינם פוסלים ואף לכתחילה מותר לברך עליהם.

להמחשת הענין: התעוררת בוקר אחד וגילית שילדיך הקטנים החליטו להפתיע אותך ולהכין לך סלט ירקות משובח לארוחת הבוקר, לחרדתך אתה רואה את להב הסכין נעוץ באתרוג המהודר והיקר שלך עד שנושרת חתיכה ממנו. התברר שילידך שראו את התרגשותך סביב האתרוג היפה שקנית החליטו דווקא בו לבטא את אהבתם אליך, ולמלא בו את מקום הלימון שהיה חסר בבית.

התגובה הטבעית היא להאדים ולכעוס על הילדים, שהרי כבר כמה וכמה פעמים אמרנו להם שלא לגעת באתרוג ושלא מתעסקים בדברים של אבא וכו'. ועכשיו מה נעשה, מאיפה נשיג אתרוג אחר, איך נקיים היום את מצוות ארבעת המינים.

אבל אז נפספס דבר פשוט שאולי יפתיע כמה מהקוראים, האתרוג כשר! רק נוודא שהפיטם קיים ושנשאר באתרוג שיעור ביצה [שהוא לערך 60-62 גרם] והאתרוג כשר כל עוד שלא החליף את צבעו במקום שנחתך ונקלף, ואפשר אף לכתחילה לברך עליו.

הסיבה שהאתרוג כשר הוא משום שפסול 'חסר' כשר בחול המועד אף לכתחילה, ומסיבה זו גם אם נפל עוקץ האתרוג או שנפתח העלה האמצעי שבלולב, האתרוג והלולב כשרים לכתחילה בחול המועד.

הסתייגות אחת בדבר:

יש לציין שישנם דעות שמה שהכשרנו בחול המועד דברים שפיסולם משום דין 'חסר' [נפל העוקץ או שנחלק עלה האמצעי בלולב], זהו דווקא בשאר מקומות, אבל בכותל המערבי [וכן במקום קברי בית דוד ובמקום קבורת חולדה הנביאה] אסור לברך על דבר שנפסל בפסול 'חסר'. – ולפ"ז אלו ההולכים בחול המועד ומתפללים בכותל המערבי צריכים שארבעת המינים שלהם יהיו כשרים גם בחול המועד כמו ביו"ט ו'חסר' פסול.

ביאור הדברים:

הטעם שהקילו בפסול 'חסר' שאינו פוסל אלא ביו"ט ולא בחול המועד, הוא, משום שמהתורה מצות נטילת ארבעת המינים היא רק ביום הראשון, ובשאר הימים אינו אלא מדרבנן, ולכן הקילו חכמים בפסול 'חסר' שכשר בחול המועד. אך במקדש הדין שונה שהרי מצות נטילת ארבעת המינים במקדש היא בכל שבעת הימים מהתורה, ולכן אף בחול המועד דינו כביו"ט ו'חסר' פסול.

ויש דעות שבכלל המקדש הוא גם המקומות בירושלים שנתקדשו ובכלל זה הכותל המערבי. - נמצא א"כ שאם נפל העוקץ לאתרוג או שנפתח העלה האמצעי ללולב והוא מתפלל בכותל המערבי האתרוג והלולב פסולים וצריך אחרים לברך עליהם. ומטעם זה ג"כ, כשלוקח ארבעת המינים מאחרים לא יועיל להשאילם אלא חייב לקבל אותם במתנה כדי שיהא ש'לכם' ולא שאול, וכמו ביום הראשון.

***

ונחזור לעניינינו, הסקנו א"כ שהלולב שלנו שעבר ב'מבצעים' מאות נענועים כשר אפילו שנפתח בו כל העלה האמצעי.

אך בזה לא די, ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לולב זה לא רק כשר אלא אף מהודר, ועוד זאת שאין מהודר ממנו.

דברי הרבי מתייחסים לגבי אתרוג שברכו עליו הרבה אנשים ומחמת ריבוי משמוש הידיים של המברכים משחיר ונמאס האתרוג ונגרע הדרו ויופיו, ומביא הרבי שאין זה פוסל את האתרוג ואדרבה 'אין לך הדר מזה, שכמה וכמה מבני-ישראל יקיימו בו מצוה נעלית זו'.

וא"כ גם בלולב אף שנפתח העלה האמצעי שלו, לא רק שהוא כשר אלא הלולב אף מהודר, ואדרבה 'אין לך הדר מזה', ויש בו הידור מצוה יותר מלולב אחר שהוא שלם וסגור.

נ.ב.
אמנם אם במהלך המבצעים נפל האתרוג ונפגע העוקץ ונפל, אף שהאתרוג כשר וכנ"ל, מ"מ בזה נראה שלא שייך לומר שהאתרוג גם מהודר. כי דווקא ב'חסרון' שנעשה ע"י מעשה המצוה עצמה, וכמו שנפתח עלה האמצעי שבלולב מחמת הנענועים שהם ממצות נטילת ארבעת המינים שייך לומר 'אין לך הדר מזה', משא"כ כשנפל האתרוג ונפגע העוקץ לא נוצר החסרון מחמת מעשה המצוה עצמה, ולכן אף שהאתרוג כשר לברכה לכתחילה מ"מ לא שייך לומר שיש בו גם את ענין ההדר.

מקורות:

שו"ע אדמוה"ז סימן תרמ"ט סי"ז ואילך, לקוטי שיחות ח"ט ע' 390 ומובא גם באגרות קודש חט"ז אגרת ה'תתט"ז, וכן כתב גם בחידושי חת"ס סוכה ל"ו ע"א ד"ה 'והנה אתרוג המנומר' [והביאו דבריו בשו"ת התעוררות תשובה ח"ג סימן תל"ב ובשו"ת ציץ אליעזר ח"ט סימן ל"ב].

בענין הכותל המערבי אם דינו כמקדש, ו'חסר' פוסל בו אף בחול המועד – בכורי יעקב סימן תרנ"ח סק"א באריכות, עוד ספרים הדנים בזה ראה בפסקי תשובות שם.