מערכת COL
|
יום י"ג תשרי ה׳תשע״ט
22.09.2018
כרך ס"ב בתורת-מנחם: הסיפור של הקמת "האו"ם החסידי" • חדש
שמחת חג אמיתית בקרב קהל אנ"ש והתמימים עם הופעתו של הכרך החדש בסדרת 'תורת מנחם' – חלק ס"ב, הכולל את שיחות הקודש ומאמרי דא"ח בחודשים תשרי-כסלו של שנת ה'תשל"א • בין הנושאים הבולטים בספר החדש, לצד החידושים והביאורים בפרד"ס התורה: הדרן על מסכת יומא ליארצייט השישי של הרבנית חנה ע"ה; הדיבור אודות גזירת 'מיהו יהודי' בבתי הכנסת בר"ה וביוה"כ; המאמר המיוחד והשיחות על הקמת "האו"ם החסידי" במהלך חודש תשרי • לכתבה המלאה
ה'אושפיזין' שיבקר בכל הסוכות של חסידי חב"ד ליובאוויטש ברחבי העולם, יהיה ללא ספק הכרך החדש של 'תורת מנחם', שיחות הקודש ומאמרי דא"ח שנשמעו מפיו של הרבי לפני 48 שנה בדיוק.
הכרך השישים ושנים של הסדרה התורנית המקיפה את תורתו הרחבה של הרבי בכל שנות נשיאותו, כולל בינות ל-420 העמודים שבו י"ב מאמרי דא"ח ושיחות הקודש שנאמרו מפיו הק' בשלושת החודשים הראשונים של שנת ה'תשל"א, החל מראש השנה ועד לש"פ וישב לאחר חג הגאולה י"ט כסלו.
כידוע, בשנה זו הפסיק הרבי את מנהגו לערוך את סעודות החג בקומה השני' בבית חיינו בדירתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, עם פטירתה של הרבנית מרת נחמה דינה ע"ה. נמצא איפה, שסגנון הדיבור, השאלות והמענות, והאווירה המיוחדת ששררה בעת שיחות הקודש בעת הסעודות במשך עשרים השנה הראשונות לנשיאות (תשי"א-תשל"א) מגיעים לסיומם בכרך זה שעדיין כולל את סעודות חודש תשרי ה'תשל"א: ליל ב' ויום ב' דראש השנה; מוצאי יום הכיפורים; לילות וימי ב' ימים הראשונים דחג הסוכות; ליל ויום שמיני עצרת; ליל ויום שמחת תורה.
מטבע הדברים, ילמד כאו"א אליביה דנפשיה מהכרך החדש, בענינא דיומא, מההתוועדויות העשירות בתוכן של חג הסוכות ושמחת בית השואבה, לילות וימי שמיני עצרת ושמחת תורה וכן הלאה. לטובת הקוראים ניתן כמה טעימות ופנינים מהכרך הטרי, אותו ניתן למצוא בחנויות קה"ת ברחבי העולם כמו גם בחנויות היודאיקה המובחרות בריכוזי אנ"ש.
1. הקמת האו"ם החסידי
התקשורת הישראלית והעולמית עוסקת בדיווחים מהעצרת הכללית של האו"ם המתקיימת בימי חול המועד סוכות, ונאומי ראש הממשלה ונשיא ארצות הברית והפגישות ביניהם. שבעים אומות העולם מתכנסים ושוב כמו בכל שנה העיסוק העיקרי והמרכזי הוא גורל ארץ הקודש ועם הקודש היושב בה.
בדיוק השבוע לפני 48 שנה, בעיצומו של חג הסוכות, יסד הרבי "או"ם חסידי", אליו מינה שורה של רבנים שלוחים וראשי ישיבות חב"דיים מרחבי תבל, כ"בעלי בתים" על כל מדינות העולם, והורה להם לפסוק ולהחליט על שייכות ארץ ישראל לעם ישראל. הרבי הקדיש את ההקפה הרביעית באותו שמח"ת לחברי האו"ם החדש, ועודד בצורה בלתי רגילה את שירת "עוצו עצה ותופר" שנחרטה בדברי ימי ליובאוויטש.
בחג הסוכות ה'תשל"א, במלאות 25 שנה להקמת האו"ם, התקיימה העצרת והאסיפה השנתית של כלל הנציגים, כאשר בתוכנית היה (כמידי שנה, ומאז ועד היום לא השתנה מאומה) להעביר שורה של החלטות כנגד עם ישראל וארץ ישראל. מנהיג ישראל ונשיאו, נערך למלחמה רוחנית כנגד הרשע והרוע, ובשורה של פעולות שמיימיות ודברות קודש (כגון: "במה נחשב יובל של עשרים וחמש שנה לגבי יובל של שלשת אלפים מאתיים שמונים ושלש שנים?!..."), פעל להכניע את מלכות הרשעה, כפי שניתן לקרוא ביומנים מאותה תקופה.
בכרך החדש שלפנינו מצויים השיחות של הרבי אודות הקמת האו"ם החסידי, כאלטרנטיבה ותחליף לארגון הצבוע והמתחסד של אומות העולם, וכידוע מה שהתבטא הרבי כמ"פ שכיון שזה באותה עיר שבה דר ופועל נשיא דורנו, הרי שיש חשיבות ומשמעות יתירה למעשים אלו.
יש לציין שבעקבות מאורעות שהתרחשו בסוכה בשנה הקודמת, הודיע הרבי שלא יקיים יותר התוועדות בתוך הסוכה הגדולה של בית חיינו, והשנה לראשונה התקיימה ההתוועדות של חג הסוכות בבית הכנסת (כמובן ללא מזונות ולחיים). משיחת יום ב' דחג הסוכות (ע' 102 ואילך):
"כאשר רואים שישנו כינוס של אומות העולם – הנה לכל לראש צריכים בני ישראל לערוך כינוס של קדושה, ועי"ז יהפכו את כל ה"יו-ען" לטובה. לכל לראש יש להתאסף בסמיכות לכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, ובפרט ששם מתאספים יהודים מכל קצוי תבל, מכל המקומות של שבעים האומות, ולעסוק בתפלה ובתורה, ולדבר אודות עשיית דברים טובים, עניני חג הסוכות וכו'. וכמו"כ צריכים לערוך כינוסים של בנ"י גם בחוץ לארץ, ובפרט בעיר זו שבה נערך הכינוס של הלעומת זה.
"וזהו גם אחד הטעמים העיקריים להתוועדות זו – כדי לפרסם ענין זה ברבים, ומה גם שבהתוועדות זו עצמה מתאספים יהודים מכו"כ ארצות של אומות העולם, כדי לשמוע דברי תורה – מדברי רבותינו נשיאינו, מתושבע"פ ועד לתושב"כ, תורת משה רבינו, ובמיוחד – המאמר ד"ה הללו את ה' כל גוים, שבו מדובר גם אודות הקרבת שבעים הפרים בחג הסוכות, שזהו מאמר של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, וגם מרבותינו נשיאינו שלאחריהם... ועי"ז יפעלו הענין ד"הללו את ה' כל גוים", ויראו שכל ההשפעות שלהם נמשכים ע"י בנ"י; כבר הגיע הזמן שגוים יכולים לדעת בבירור שכל הענינים שיש להם הרי הם בגלל בנ"י, ולכן צריכים להיות בטלים אל בנ"י, ולדבר אודותם רק דברים טובים; ויה"ר שיהודים לא יקלקלו זאת ע"י הנהגה בלתי מתאימה.
"וענין זה קשור עם הכינוס של צא"ח, שייערך כאן לאחרי השבת, ולא רק כינוס של אנשים, אלא גם – כהחידוש בשנה זו – כינוס של נשים. שבו ידברו אודות ענינים טובים ופעולות טובות כו', ובפרט שבכינוס זה ישתתפו יהודים שבאים מהמקומות של "כל גוים .. כל האומים", כך, שיהי' זה לעומת הכינוס של באי-כח כל שבעים האומות, וע"י הכינוס של בנ"י (כאן ובכל מקום שבו יתכנסו בנ"י) יבטלו את הכינוס של הגוים, ויאמרו להקב"ה: ראה החילוק ביניהם... בכינוס זה מדברים ענינים טובים וכו', וראה מה מדברים בכינוס שלהם!...
[הרבי ביקש מהרב חודקוב למסור להנהלת צא"ח שבעת הכינוס, יתייחסו לכל אחד מהדוברים לא רק בתור "נציג" ממדינתו, אלא בתור "בעל הבית", ויכריזו, שעתה ידבר הבעה"ב של מדינה פלונית].
בליל שמע"צ לפני ההקפה הרביעית, ציוה הרבי לגבאי הרב משה פינחס הכהן כ"ץ להכריז: ע"פ מש"נ (האזינו לב, ח) "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" – יכבדו בהקפה זו את אלו שיתמנו ע"פ תורה (להיותם רבנים או ראשי-ישיבות) בתור "בעלי-בתים" על מדינות העולם. [אלו שנקראו היו]:
הרב חיים שלום סגל – ארץ הקודש
הרב יהודה קולאשר – רוסיה
הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב – המדינות הלטביות ופינלנד
הרש"ג – מצרים (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ)
הרב שמואל לויטין – ארצות-הברית
הרב יוסף גולדברג – צרפת
הרב בן-ציון שם-טוב – אנגליה
הרב בנימין אליהו גורודצקי – שאר מדינות אירופה
הרב אבא פליסקין – אוסטרליה
הרב צבי הירש חיטריק – ברזיל
הרב יצחק ידגר – עירק
הרב זכרי' גורי – תימן
הרב אברהם יצחק גליק – גרמניה
הרב יוסף ווינברג – דרום-אפריקה
הרב שמואל חפר – הונגריה
הרב רפאל טאוויל – ארגנטינה
הרב יצחק הענדל – קנדה
הרב יהודה לייב רסקין – מרוקו וטוניס
הרב אברהם אזדבא – דנמרק
הרב זלמן אבלסקי – רומניה
הרב משה פנחס כץ – פולין
לאחר שכיבדו את כל חברי האו"ם... בספרי תורה, החלו לנגן בעוז "עוצו עיצה ותופר", והרבי רקד בשמחה גדולה מאוד, ועודד בחוזקה את כל הקהל הגדול. בזכרון המשתתפים חקוקה אותה הקפה והשמחה ששררה בה, בתור משהו נדיר ויוצא דופן גם במושגים של שמע"צ ושמח"ת בכל השנים כולם.
בסעודת החג בליל שמיני עצרת (ע' 118) שאל א' האורחים (הר"ר יעקב הכהן כ"ץ) את הרבי, מהו ענין ה"בעלי בתים" שמינה בתור באי-כח על המדינות ("אייגענע יו-ען")? תשובת הרבי היתה: אילו הייתי סבור לעשות בדיחה ("אויב איך וואלט געמיינט א דז'שאוק") – לא הייתי מורה להוציא ספרי תורה ("וואלט איך ניט געהייסן ארויסנעמען ספר תורה'ס").
למחרת (ביום שמע"צ לפני תפילת מנחה) ניגשו אל הרבי ה"בעלי-בתים" של ארבעת המדינות הגדולות (רוסי', אנגלי', צרפת וארה"ב) ושל אה"ק, ומסרו לו את החלטתם – שבכח זה שהתמנו כבעלי-בתים של המדינות, ממנים הם את הרבי כ"בעל הבית על העולם".
בעת התוועדות ליל שמחת תורה קודם הקפות, קרא הרבי לבעלי-הבתים של ארבע המעצמות הגדולות (באמרו: "וואו זיינען מיינע ביג פאר"), ונתן להם משקה לחלק בין המסובים. וכן נתן משקה לבעה"ב של ארץ ישראל לחלק בין המסובים, באמרו, שיקויים מ"ש "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". ואח"כ נתן לו גם את המזונות עבור העזרת-נשים. ואח"כ אמר: לאחרי המעצמות הגדולות באים כל שאר המדינות. והורה שהבעלי-בתים של כל שאר המדינות יאמרו "לחיים". ואח"כ עמד מלא קומתו ואמר:
הסדר הוא, שלאחרי שישנם נציגי כל המדינות, ה"טשערמאן" (יושב ראש) וכו', עורכים "הצבעה", וכאשר ההצבעה היא באופן שכולם בלי יוצא מן הכלל ("יונאנימעס") מחליטים פה אחד, אזי כן יקום.
ובכן: יחליטו עכשיו כולם יחד שעם ישראל אמת, התורה אמת, "וה' אלקים אמת", "ואמת הוי' לעולם", היינו, שכל העולם כולו צריך להתנהג ע"פ תורת אמת. וכל אלו שמסכימים על זה, יאמרו כולם ביחד "לחיים"!
]לאחרי שכולם אמרו "לחיים", התחיל הרבי לנגן ניגון שמח, ואח"כ אמר (בעמידה)]:
הסדר הוא, שלאחרי שהם גומרים את ההצבעה וההחלטה כו', הולכים הם ל"תיאטרון". וכיון שכך נהוג אצלם, הנה מסתמא יש לזה איזה מקום ושרש בקדושה. וכיון שמעמד זה הוא "לעומת" האסיפה שלהם, צריך להיות גם כאן עד"ז. (וסיים בבת-שחוק:) וכיון שלא שייך ללכת ל"תיאטרון", נוסף לכך שאין זמן עבור ענין כזה וכו' – יעשה מישהו עכשיו "קוליע", ובכך יצאו י"ח ענין ה"תיאטרון"! [הבעה"ב של מדינת אנגלי' הרב"צ שם-טוב עשה "קוליע", והרבי אמר לו, שבזה יוציא י"ח את כל העולם כולו].
2. השואה האיומה
ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, התוועדות ב' (ע' 202 ואילך):
"אלו שמתגיירים שלא כהלכה – מהם באים כל הצרות, לא עלינו, שעליהם נאמר "למה רגשו גוים וגו'", ומזה באה הטענה "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו", ככל פרטי הענינים שבהמשך המזמור. אך כאן נשאלת שאלה: אם הקב"ה מעניש באופן של "מדה כנגד מדה" – כיצד איפשר את כל הגזירות וההשמדות שהיו במשך כל הדורות עד לדורנו זה?!
"אבל באמת – הנה ממה נפשך: אם אינך מאמין שישנו הקב"ה – מהו ה"ויצעקו?! .. כשחיים ב"ג'ונגל" – מהו הפלא שבא גוי משוגע והורג ריבוי אנשים?! אלא מאי, מזה שאתה שואל שאלה כזו, מובן, שגם אתה מאמין ש"יש דין ויש דיין", ולכן אתה שואל .. והגע עצמך: אתה לא יכול להסתדר עם אנשים ספורים בלבד .. ואילו בנוגע הקב"ה, ששופט בכל יום 4 ביליון בני אדם – איך יתכן לומר ש"לא יעשה משפט" בגלל שלא מבינים את הנהגתו?! איך שייך בכלל לרצות להבין את הנהגתו?!
"ועל זה המשיכו לשאול: נניח שאני צודק בהנ"ל, אבל אעפ"כ, האם יש לי איזו הסברה על כך שנהרגו שש מליון יהודים, וביניהם גם מסלתה ושמנה של היהדות התורנית? ובכן: כ"ק מו"ח אדמו"ר השיב פעם על זה, ע"פ משל מהנהגת האדם למטה, שכאשר עושה דבר בלתי רצוי, הנה למרות שעשה זאת בידו או ברגלו, סוטרים לו על הלחי, כי, כוונת הסטירה היא בשביל התועלת לתקן את הדבר, ובמילא אם יסטרו ביד או ברגל, לא יודעים אם הסטירה תפעל פעולתה, ולכן סוטרים בפנים, שאז בודאי תפעל הסטירה על כל הגוף, שלא יעשה זאת יותר. ומזה מובן גם בנמשל, בנוגע לעניננו. אמנם, לאחרי כן הוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר ואמר, שאעפ"כ מצוה לזעוק "ה' ינקום דמם", ולתבוע ולדרוש מהקב"ה שיגיע כבר הזמן שיוכלו לומר "אודך ה' כי אנפת בי" – כשיקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והם בתוכם". ועיי"ש עוד באורך על "גזירת היטלר רח"ל".
*
יש לציין, כי אנ"ש והשלוחים ותלמידי התמימים החברים ב'מועדון המנויים' המיוחד של ועד הנחות בלה"ק, קיבלו לביתם את הספר החדש כמה ימים קודם חג הסוכות.
בשיחה עם מנהל מערכת ההוצאה לאור, הרב חיים שאול ברוק שיחי', הוא חושף כי בימים אלו מסתיימת העריכה של הכרך הבא בסדרה, תורת מנחם חלק ס"ג שיופיע במדפי החנויות לקראת יום הבהיר י"ד כסלו – מלאות תשעים שנה לשמחת הנישואין של כ"ק אדמו"ר זי"ע והרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא ע"ה.
הכרך השישים ושנים של הסדרה התורנית המקיפה את תורתו הרחבה של הרבי בכל שנות נשיאותו, כולל בינות ל-420 העמודים שבו י"ב מאמרי דא"ח ושיחות הקודש שנאמרו מפיו הק' בשלושת החודשים הראשונים של שנת ה'תשל"א, החל מראש השנה ועד לש"פ וישב לאחר חג הגאולה י"ט כסלו.
כידוע, בשנה זו הפסיק הרבי את מנהגו לערוך את סעודות החג בקומה השני' בבית חיינו בדירתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, עם פטירתה של הרבנית מרת נחמה דינה ע"ה. נמצא איפה, שסגנון הדיבור, השאלות והמענות, והאווירה המיוחדת ששררה בעת שיחות הקודש בעת הסעודות במשך עשרים השנה הראשונות לנשיאות (תשי"א-תשל"א) מגיעים לסיומם בכרך זה שעדיין כולל את סעודות חודש תשרי ה'תשל"א: ליל ב' ויום ב' דראש השנה; מוצאי יום הכיפורים; לילות וימי ב' ימים הראשונים דחג הסוכות; ליל ויום שמיני עצרת; ליל ויום שמחת תורה.
מטבע הדברים, ילמד כאו"א אליביה דנפשיה מהכרך החדש, בענינא דיומא, מההתוועדויות העשירות בתוכן של חג הסוכות ושמחת בית השואבה, לילות וימי שמיני עצרת ושמחת תורה וכן הלאה. לטובת הקוראים ניתן כמה טעימות ופנינים מהכרך הטרי, אותו ניתן למצוא בחנויות קה"ת ברחבי העולם כמו גם בחנויות היודאיקה המובחרות בריכוזי אנ"ש.
1. הקמת האו"ם החסידי
התקשורת הישראלית והעולמית עוסקת בדיווחים מהעצרת הכללית של האו"ם המתקיימת בימי חול המועד סוכות, ונאומי ראש הממשלה ונשיא ארצות הברית והפגישות ביניהם. שבעים אומות העולם מתכנסים ושוב כמו בכל שנה העיסוק העיקרי והמרכזי הוא גורל ארץ הקודש ועם הקודש היושב בה.
בדיוק השבוע לפני 48 שנה, בעיצומו של חג הסוכות, יסד הרבי "או"ם חסידי", אליו מינה שורה של רבנים שלוחים וראשי ישיבות חב"דיים מרחבי תבל, כ"בעלי בתים" על כל מדינות העולם, והורה להם לפסוק ולהחליט על שייכות ארץ ישראל לעם ישראל. הרבי הקדיש את ההקפה הרביעית באותו שמח"ת לחברי האו"ם החדש, ועודד בצורה בלתי רגילה את שירת "עוצו עצה ותופר" שנחרטה בדברי ימי ליובאוויטש.
בחג הסוכות ה'תשל"א, במלאות 25 שנה להקמת האו"ם, התקיימה העצרת והאסיפה השנתית של כלל הנציגים, כאשר בתוכנית היה (כמידי שנה, ומאז ועד היום לא השתנה מאומה) להעביר שורה של החלטות כנגד עם ישראל וארץ ישראל. מנהיג ישראל ונשיאו, נערך למלחמה רוחנית כנגד הרשע והרוע, ובשורה של פעולות שמיימיות ודברות קודש (כגון: "במה נחשב יובל של עשרים וחמש שנה לגבי יובל של שלשת אלפים מאתיים שמונים ושלש שנים?!..."), פעל להכניע את מלכות הרשעה, כפי שניתן לקרוא ביומנים מאותה תקופה.
בכרך החדש שלפנינו מצויים השיחות של הרבי אודות הקמת האו"ם החסידי, כאלטרנטיבה ותחליף לארגון הצבוע והמתחסד של אומות העולם, וכידוע מה שהתבטא הרבי כמ"פ שכיון שזה באותה עיר שבה דר ופועל נשיא דורנו, הרי שיש חשיבות ומשמעות יתירה למעשים אלו.
יש לציין שבעקבות מאורעות שהתרחשו בסוכה בשנה הקודמת, הודיע הרבי שלא יקיים יותר התוועדות בתוך הסוכה הגדולה של בית חיינו, והשנה לראשונה התקיימה ההתוועדות של חג הסוכות בבית הכנסת (כמובן ללא מזונות ולחיים). משיחת יום ב' דחג הסוכות (ע' 102 ואילך):
"כאשר רואים שישנו כינוס של אומות העולם – הנה לכל לראש צריכים בני ישראל לערוך כינוס של קדושה, ועי"ז יהפכו את כל ה"יו-ען" לטובה. לכל לראש יש להתאסף בסמיכות לכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, ובפרט ששם מתאספים יהודים מכל קצוי תבל, מכל המקומות של שבעים האומות, ולעסוק בתפלה ובתורה, ולדבר אודות עשיית דברים טובים, עניני חג הסוכות וכו'. וכמו"כ צריכים לערוך כינוסים של בנ"י גם בחוץ לארץ, ובפרט בעיר זו שבה נערך הכינוס של הלעומת זה.
"וזהו גם אחד הטעמים העיקריים להתוועדות זו – כדי לפרסם ענין זה ברבים, ומה גם שבהתוועדות זו עצמה מתאספים יהודים מכו"כ ארצות של אומות העולם, כדי לשמוע דברי תורה – מדברי רבותינו נשיאינו, מתושבע"פ ועד לתושב"כ, תורת משה רבינו, ובמיוחד – המאמר ד"ה הללו את ה' כל גוים, שבו מדובר גם אודות הקרבת שבעים הפרים בחג הסוכות, שזהו מאמר של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, וגם מרבותינו נשיאינו שלאחריהם... ועי"ז יפעלו הענין ד"הללו את ה' כל גוים", ויראו שכל ההשפעות שלהם נמשכים ע"י בנ"י; כבר הגיע הזמן שגוים יכולים לדעת בבירור שכל הענינים שיש להם הרי הם בגלל בנ"י, ולכן צריכים להיות בטלים אל בנ"י, ולדבר אודותם רק דברים טובים; ויה"ר שיהודים לא יקלקלו זאת ע"י הנהגה בלתי מתאימה.
"וענין זה קשור עם הכינוס של צא"ח, שייערך כאן לאחרי השבת, ולא רק כינוס של אנשים, אלא גם – כהחידוש בשנה זו – כינוס של נשים. שבו ידברו אודות ענינים טובים ופעולות טובות כו', ובפרט שבכינוס זה ישתתפו יהודים שבאים מהמקומות של "כל גוים .. כל האומים", כך, שיהי' זה לעומת הכינוס של באי-כח כל שבעים האומות, וע"י הכינוס של בנ"י (כאן ובכל מקום שבו יתכנסו בנ"י) יבטלו את הכינוס של הגוים, ויאמרו להקב"ה: ראה החילוק ביניהם... בכינוס זה מדברים ענינים טובים וכו', וראה מה מדברים בכינוס שלהם!...
[הרבי ביקש מהרב חודקוב למסור להנהלת צא"ח שבעת הכינוס, יתייחסו לכל אחד מהדוברים לא רק בתור "נציג" ממדינתו, אלא בתור "בעל הבית", ויכריזו, שעתה ידבר הבעה"ב של מדינה פלונית].
בליל שמע"צ לפני ההקפה הרביעית, ציוה הרבי לגבאי הרב משה פינחס הכהן כ"ץ להכריז: ע"פ מש"נ (האזינו לב, ח) "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" – יכבדו בהקפה זו את אלו שיתמנו ע"פ תורה (להיותם רבנים או ראשי-ישיבות) בתור "בעלי-בתים" על מדינות העולם. [אלו שנקראו היו]:
הרב חיים שלום סגל – ארץ הקודש
הרב יהודה קולאשר – רוסיה
הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב – המדינות הלטביות ופינלנד
הרש"ג – מצרים (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ)
הרב שמואל לויטין – ארצות-הברית
הרב יוסף גולדברג – צרפת
הרב בן-ציון שם-טוב – אנגליה
הרב בנימין אליהו גורודצקי – שאר מדינות אירופה
הרב אבא פליסקין – אוסטרליה
הרב צבי הירש חיטריק – ברזיל
הרב יצחק ידגר – עירק
הרב זכרי' גורי – תימן
הרב אברהם יצחק גליק – גרמניה
הרב יוסף ווינברג – דרום-אפריקה
הרב שמואל חפר – הונגריה
הרב רפאל טאוויל – ארגנטינה
הרב יצחק הענדל – קנדה
הרב יהודה לייב רסקין – מרוקו וטוניס
הרב אברהם אזדבא – דנמרק
הרב זלמן אבלסקי – רומניה
הרב משה פנחס כץ – פולין
לאחר שכיבדו את כל חברי האו"ם... בספרי תורה, החלו לנגן בעוז "עוצו עיצה ותופר", והרבי רקד בשמחה גדולה מאוד, ועודד בחוזקה את כל הקהל הגדול. בזכרון המשתתפים חקוקה אותה הקפה והשמחה ששררה בה, בתור משהו נדיר ויוצא דופן גם במושגים של שמע"צ ושמח"ת בכל השנים כולם.
בסעודת החג בליל שמיני עצרת (ע' 118) שאל א' האורחים (הר"ר יעקב הכהן כ"ץ) את הרבי, מהו ענין ה"בעלי בתים" שמינה בתור באי-כח על המדינות ("אייגענע יו-ען")? תשובת הרבי היתה: אילו הייתי סבור לעשות בדיחה ("אויב איך וואלט געמיינט א דז'שאוק") – לא הייתי מורה להוציא ספרי תורה ("וואלט איך ניט געהייסן ארויסנעמען ספר תורה'ס").
למחרת (ביום שמע"צ לפני תפילת מנחה) ניגשו אל הרבי ה"בעלי-בתים" של ארבעת המדינות הגדולות (רוסי', אנגלי', צרפת וארה"ב) ושל אה"ק, ומסרו לו את החלטתם – שבכח זה שהתמנו כבעלי-בתים של המדינות, ממנים הם את הרבי כ"בעל הבית על העולם".
בעת התוועדות ליל שמחת תורה קודם הקפות, קרא הרבי לבעלי-הבתים של ארבע המעצמות הגדולות (באמרו: "וואו זיינען מיינע ביג פאר"), ונתן להם משקה לחלק בין המסובים. וכן נתן משקה לבעה"ב של ארץ ישראל לחלק בין המסובים, באמרו, שיקויים מ"ש "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". ואח"כ נתן לו גם את המזונות עבור העזרת-נשים. ואח"כ אמר: לאחרי המעצמות הגדולות באים כל שאר המדינות. והורה שהבעלי-בתים של כל שאר המדינות יאמרו "לחיים". ואח"כ עמד מלא קומתו ואמר:
הסדר הוא, שלאחרי שישנם נציגי כל המדינות, ה"טשערמאן" (יושב ראש) וכו', עורכים "הצבעה", וכאשר ההצבעה היא באופן שכולם בלי יוצא מן הכלל ("יונאנימעס") מחליטים פה אחד, אזי כן יקום.
ובכן: יחליטו עכשיו כולם יחד שעם ישראל אמת, התורה אמת, "וה' אלקים אמת", "ואמת הוי' לעולם", היינו, שכל העולם כולו צריך להתנהג ע"פ תורת אמת. וכל אלו שמסכימים על זה, יאמרו כולם ביחד "לחיים"!
]לאחרי שכולם אמרו "לחיים", התחיל הרבי לנגן ניגון שמח, ואח"כ אמר (בעמידה)]:
הסדר הוא, שלאחרי שהם גומרים את ההצבעה וההחלטה כו', הולכים הם ל"תיאטרון". וכיון שכך נהוג אצלם, הנה מסתמא יש לזה איזה מקום ושרש בקדושה. וכיון שמעמד זה הוא "לעומת" האסיפה שלהם, צריך להיות גם כאן עד"ז. (וסיים בבת-שחוק:) וכיון שלא שייך ללכת ל"תיאטרון", נוסף לכך שאין זמן עבור ענין כזה וכו' – יעשה מישהו עכשיו "קוליע", ובכך יצאו י"ח ענין ה"תיאטרון"! [הבעה"ב של מדינת אנגלי' הרב"צ שם-טוב עשה "קוליע", והרבי אמר לו, שבזה יוציא י"ח את כל העולם כולו].
2. השואה האיומה
ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, התוועדות ב' (ע' 202 ואילך):
"אלו שמתגיירים שלא כהלכה – מהם באים כל הצרות, לא עלינו, שעליהם נאמר "למה רגשו גוים וגו'", ומזה באה הטענה "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו", ככל פרטי הענינים שבהמשך המזמור. אך כאן נשאלת שאלה: אם הקב"ה מעניש באופן של "מדה כנגד מדה" – כיצד איפשר את כל הגזירות וההשמדות שהיו במשך כל הדורות עד לדורנו זה?!
"אבל באמת – הנה ממה נפשך: אם אינך מאמין שישנו הקב"ה – מהו ה"ויצעקו?! .. כשחיים ב"ג'ונגל" – מהו הפלא שבא גוי משוגע והורג ריבוי אנשים?! אלא מאי, מזה שאתה שואל שאלה כזו, מובן, שגם אתה מאמין ש"יש דין ויש דיין", ולכן אתה שואל .. והגע עצמך: אתה לא יכול להסתדר עם אנשים ספורים בלבד .. ואילו בנוגע הקב"ה, ששופט בכל יום 4 ביליון בני אדם – איך יתכן לומר ש"לא יעשה משפט" בגלל שלא מבינים את הנהגתו?! איך שייך בכלל לרצות להבין את הנהגתו?!
"ועל זה המשיכו לשאול: נניח שאני צודק בהנ"ל, אבל אעפ"כ, האם יש לי איזו הסברה על כך שנהרגו שש מליון יהודים, וביניהם גם מסלתה ושמנה של היהדות התורנית? ובכן: כ"ק מו"ח אדמו"ר השיב פעם על זה, ע"פ משל מהנהגת האדם למטה, שכאשר עושה דבר בלתי רצוי, הנה למרות שעשה זאת בידו או ברגלו, סוטרים לו על הלחי, כי, כוונת הסטירה היא בשביל התועלת לתקן את הדבר, ובמילא אם יסטרו ביד או ברגל, לא יודעים אם הסטירה תפעל פעולתה, ולכן סוטרים בפנים, שאז בודאי תפעל הסטירה על כל הגוף, שלא יעשה זאת יותר. ומזה מובן גם בנמשל, בנוגע לעניננו. אמנם, לאחרי כן הוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר ואמר, שאעפ"כ מצוה לזעוק "ה' ינקום דמם", ולתבוע ולדרוש מהקב"ה שיגיע כבר הזמן שיוכלו לומר "אודך ה' כי אנפת בי" – כשיקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והם בתוכם". ועיי"ש עוד באורך על "גזירת היטלר רח"ל".
*
יש לציין, כי אנ"ש והשלוחים ותלמידי התמימים החברים ב'מועדון המנויים' המיוחד של ועד הנחות בלה"ק, קיבלו לביתם את הספר החדש כמה ימים קודם חג הסוכות.
בשיחה עם מנהל מערכת ההוצאה לאור, הרב חיים שאול ברוק שיחי', הוא חושף כי בימים אלו מסתיימת העריכה של הכרך הבא בסדרה, תורת מנחם חלק ס"ג שיופיע במדפי החנויות לקראת יום הבהיר י"ד כסלו – מלאות תשעים שנה לשמחת הנישואין של כ"ק אדמו"ר זי"ע והרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא ע"ה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
