מערכת COL
|
יום ג' תשרי ה׳תשע״ט
12.09.2018
למה חב"ד לא ישנים בסוכה? ● מכתב למערכת
בצהריי יום שישי עמדתי בשוק מחנה יהודה בירושלים והצעתי לאנשים להניח תפילין. ברגע נדיר של שקט ניגש אלי בחור ספרדי ושאלני, מתוך רצון אמתי לדעת, ולא מתוך זלזול, מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה. או כדברו: "הרבי שלכם היה יותר חכם מהתנאים שקבעו לישון בסוכה?" ● מכתב למערכת, מאת הת' ארי טננבוים ● לקריאה>>
חסיד בונה סוכה (ר' יענק'ל שפרינגר ע"ה, ארכיון COL)
מאת: הת' ארי טננבוים
הקדמה / שוק מחנה יהודה
בצהריי יום שישי עמדתי בשוק מחנה יהודה בירושלים והצעתי לאנשים להניח תפילין. ברגע נדיר של שקט ניגש אלי בחור ספרדי ושאלני, מתוך רצון אמתי לדעת, ולא מתוך זלזול, מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה. או כדברו: "הרבי שלכם היה יותר חכם מהתנאים שקבעו לישון בסוכה?"
אז תמיד ידעתי את התשובה בכללות: הסוכה היא קדושה ולכן אנו לא נוהגים לישון בה. אך נראה לי שהגיע הזמן שאדע את התשובה לעומק ולרוחב..
נתתי לו את המספר פלאפון שלי, אמרתי לו שבשבת אסתכל בדברי הרבי ואם יש לו אומץ שיתקשר אלי ביום ראשון ואענה לו.
מיד כשפתחתי את השיחה של הרבי ידעתי שתי דברים: א. הרבי לא משאיר מקום לשאלות. כל שאלה, קשה כקלה, מתורצת. ב. שאני חייב לעלות את הדברים עלי כתב לטובת אנ"ש ומקורביהם.
א / דבר והיפוכו
אומר הרבי בשיחה שתענוג גשמי כפשוטו ללמוד אותה: בנוגע לישיבה בסוכה ראינו אצל הרבי הריי"צ 'דבר והיפוכו'. מצד אחד: הרבי הקפיד על אכילה ושתייה עד קצה אחרון. לא שתה מים מחוץ לסוכה (גם בשמיני עצרת) ואכל בה גם שירד גשם. מצד שני: הרבי לא ישן בסוכה אלא בבית. ולכאורה, אדרבה: לאכול אכילת עראי מותר מחוץ לסוכה ואילו שינת עראי אסורה מחוץ לסוכה!?
ואף-על-פי שמחמת הטרחה כגון קור או גשם, על פי הלכה, פטורים משינה בסוכה, לא שייך להגיד את הנ"ל על הרבי הריי"צ, כי הרי ראינו שבאכילה ושתייה הקפיד אף שירד גשם חזק ולא אכל ולא שתה מחוץ לסוכה! – אפילו שמותר לאכול בבית על פי הלכה!
לסיכום: מובן שמה שהידר לישון מחוץ לסוכה היה לא משום צער גשמי.
ב. בגלל האור פטור מהסוכה
אדמו"ר האמצעי שאל בנוגע לשינה בסוכה: "כיצד אפשר לישון במקיפים דבינה"? בהסבירו שבסוכה מאיר אור אלוקי גדול מאוד והוא מקיף את האדם, ולא רק אותו אלא את כל ענייניו שעשה בסוכה(!), ומכיוון שיש אור אלוקי גדול שכזה, איך אפשר לישון בסוכה? – על דרך לשון הכתוב: "אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי". לו ידעתי, לא הייתי יושן במקום קדוש זה.
אם כן, על פי שולחן ערוך, אם יודע שלא יירדם בסוכה, למה לו לנסות לישון שם ואז לגלות שלא נרדם? אלא מראש יכנס לביתו ויישן שם.
זה גם בפשוטת הטעם מדוע הרבי הריי"צ לא ישן בסוכה: בעת ישיבתו שם האיר אצלו בגילוי האור המקיף של הסוכה עד שלא היה מסוגל להירדם שם.
אדמו"ר הזקן מסביר מה הגדר של "תשבו עין תדורו": אם לאדם יש טרחה, הרי הוא פטור ממנה בסוכה. כיוון שאדם דר בביתו ובוודאי שבבית אין לו טרחה ("אין אדם דר במקום שמצטער") כך גם בסוכה. ברגע שיהיה לו טרחה קטנה, כמו זו שתהיה לו בבית, פטור לעשותה. כדוגמת שינה. לכן מה שאמר אדמו"ר האמצעי וכך נהג הרבי הריי"צ, שהגילוי בסוכה מהווה מניעה ועיכוב לשינה, לכן פטורים משינה בסוכה כי גם בבית לא יכלו לישון במצב כזה לו זה אכן היה כך בבית..
ג. שאלה: איך שייך סתירה בין גשמיות לרוחניות?
התורה היא אחת, כל חלקי התורה מתאימים זה לזה. אם כן, ההלכה מחייבת שינה בסוכה, כיצד יתכן שתוכנה הפנימי, שמאיר בסוכה אור מקיף, גורם לסתירה עד שלא יתאפשר לישון בה?
ובנוסף: ביארנו שיש היתר למה לא לישון בסוכה (מצטער) אבל בכל זאת, חסר כאן הקיום של המצווה, לישון בסוכה?
ד. מצוות אכילה בסוכה ואיסור שינה מחוצה לה
מבאר הצפנת פענח שיש חילוק עיקרי בין אכילה ושתייה לשינה בסוכה: אכילה ושתייה: הם קיום מצוות סוכה. שינה: כתוב שאסור לישון מחוץ לסוכה. זאת אומרת: אכילה זה מצווה, שינה זה רק שלילה של משהו. לכן, אגב, לא מברכים על שינה בסוכה. כי אין כאן עניין של מצווה, אלא רק שלילת האסור. גם בגמרא (בסוכה) וברמב"ם מוזכר רק אכילה ושתייה (וטיול) בסוכה.
מזה מובן: אם ישן בהיתר בבית (כי היה לו צער) אך אכל ושתה בסוכה, יצא ידי חובת מצוות סוכה למהדרין.
ולפי זה יובן שאין סתירה כלל בין ההלכה לפנימיות העניין: שינה בסוכה אינה חלק מעצם מצוות סוכה ואם נגרם צער, ולא יכול לישון בסוכה, לכתחילה האיסור לא קיים וממילא מי שלא ישן בסוכה מסיבה מוצדקת – יצא ידי חובה.
[הרבי מסביר את העניין עד הסוף:
אז רגע, אחרי כל ההסבר הנ"ל, שמותר לישון לכתחילה מחוץ לסוכה: איך יתכן שעל פי הלכה יש איסור לישון מחוץ לסוכה ואילו מצד התוכן הפנימי מותר לכתחילה לישון מחוצה לה?
אלא שתורה על רוב בני אדם תדבר. כיוון שרוב בני אדם לא מרגישים את האור המקיף של הסוכה חל עליהם חיוב שינה בסוכה. רק למיעוט יחידי סגולה החשים את האור ניתנת רשות על פי הלכה לישון מחוץ לסוכה כיוון דמצטער..]
ה. אדמו"ר הזקן עצמו כותב שינה בסוכה?
הרבי ממשיך ושואל: אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך כותב "כיצד מצוות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה" (וכן כתב הרמ"א (מלשון הרמב"ם) והטור וכן רש"י "אוכל.. ויושן..") והדרא קושיא לדוכתא: איך יתכן שתוכנה הפנימי של המצווה סותר את השינה בה, גם לפי אדמו"ר הזקן?
ו. התנאים נמנמו לכתחילה מחוץ לסוכה
כדי לענות על השאלה הרבי בשיחה לוקח אותנו לשמחת בית השואבה בבית המקדש. שם מספרים לנו חז"ל סוכה נג, א): "כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה.. לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי" –שהיו מנמנמים אחד על כתפיי חברו. משם מובן שישנו מחוץ לסוכה. ברור אומנם שנמנום מותר על פי תורה, אבל ברור שהתנאים השתדלו לקיים מצוות סוכה בהדור הגדול ביותר. ומכיוון שעיקר מצוות סוכה היא אכילה. . ושינה, איך יתכן שלכתחילה קבעו שבשמחת בית השואבה ינמנמו מחוץ לסוכה שעה שתדורו כל שבעת ימים כולל שינה?
מכאן גופא מוכח שגם שישנים מחוץ לסוכה (מטעמים הנ"ל של מצטער או עסוק בשמחה של מצווה) יוצאים ידי חובת מצוות סוכה לכל הדעות בשלימות!
ז. מצטערים על אי הצער האמתי
אז כל מה שהסברנו עד עכשיו, שהרבי הריי"צ לא ישן בסוכה בגלל שהצטער ורק יחידי סגולה יכולים לנהוג כך, מדוע אנחנו לא ישנים בסוכה? הרי אנחנו לא מרגישים, בגילוי, את האור המקיף הגדול הזה!
חסידים, המקושרים לרבותינו נשיאנו [ואני הקטן מוסיף, אף השואפים להיות מקושרים], לומדים את תורתם והולכים בדרכיהם – מנהג רבותיהם בידיהם.
כיוון שלנו יש צער על זה שאנחנו לא מגעים לכאלה מדרגות נעלות כמו רבותינו נשיאנו, שהרגישו בגשמיות ממש את האור המקיף, לכן כמצטער, אנחנו פטורים מהסוכה (ואם באמת הינו מרגישים את האור המקיף בוודאי לא היינו יכולים להירדם בסוכה).
זו האמת ואולי היא קשה להבנה, אבל האמת צריכה להיאמר!
מסכם הרבי ואומר: אדמו"ר האמצעי תבע מהחסידים שידעו שאף על פי שאור הסוכה אינו מבלבל אותו משנתו – הרי בכך הוא מצטער מהסוכה. מדוע אין הוא בדרגה שאור הסוכה מאיר אצלו עד כדי שלא יוכל לישון בסוכה..
ואפילו מי שלא מפריע לו שהוא לא מרגיש את האור בסוכה, הרי הוא מצטער על שאמרתו של אדמו"ר האמצעי אינה פועלת בו כדבעי ומצד זה – שאין לו צער מאי הצער – פטור מהסוכה.
[אפילו שצער זה לא בה מהסוכה עצמה, אלא ממאמרו של אדמו"ר האמצעי, בכל אופן דין מצטער אינו בה דווקא מהסוכה עצמה אלא גם מסיבות אחרות כגון גשם, קור וכדומה. כך גם מ"קור" שלא פועל עליו דבריו של אדמו"ר האמצעי]
ח. סוף דבר
את מה שקרה בסוף עם אותו בחור בשוק. התקשר או לא? - נשאיר לפעם אחרת..
יהי רצון שנזכה עוד השנה להרגיש בגשמיות ממש את האור המקיף של הסוכה יחד עם הרבי.
כתיבה וחתימה טובה!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
